כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    lights of the world - אורות העולם

    7 תגובות   יום שלישי, 7/7/09, 21:33

    שלום לכולם,

     

    הרבה זמן עבר מאז כתבתי כאן, ואכן יש לי הרבה דברים לשתף...

    אבל, כשראיתי את הסרטון הזה חשבתי אין שום צורך לכתוב כל כך הרבה מילים

    או בזבז כל כך הרבה דפים... כשאפשר לראות! איך את זה עושים...

    (רצוי להדליק רמקולים) 

     

    אם צפיתם בסרטון אמרו לי מה אתם חושבים?
    מה הסרטון מגלה לנו על שלווה פנימית?
    איך לדעתכם הוא יצר קשר/ חיבור אל מקור הכוח שמטעין?

    אילו מחשבות / רגשות בוודאי היו לו?

     

    סרטון זה הוא חלק מפרוייקט בינלאומי הנקרא just-a-minute.

    פרוייקט זה מציע לכל אדם באשר הוא לגלות את השלווה הפנימית הטמונה בתוכו,

    לגלות כלים חדשים ופתרונות פשוטים להזנת השקט הפנימי...

     

    למעשה, מספיקה לנו רק דקה אחת של שקט הנלקחת לפרקים קבועים כמה פעמים במהלך היום. 
    וזאת כדי לאפשר לעצמנו ליצור איכות של שלווה,

    יכולת התמודדות יותר גדולה, וחוויה עמוקה ויציבה...

     

    מוגש בחסות האוניברסיטה הרוחנית של ה"ברהמא קומאריס".

     

    לאתר הפרוייקט (באנגלית):

    http://www.just-a-minute.org/

     

    לפרטים נוספים על הפרוייקט בארץ:

    http://www.bkwsu.org/israel/course

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/7/09 15:42:

      תמיד חשבתי שהולכים לחנות

      קונים בטריה חדשה, ומחליפים.

      עכשיו אני יודע שאפשר להטעין את הבטריה

      ע"י כח המחשבה.

      אדווח לך אם יצליח לי :-)

        11/7/09 10:03:

      אני שמחה לשמוע את ההירהורים שלכן.

      תמיד הרגשתי שהאומנות הטובה ביותר היא זו שגורמת לך לחשוב ולהרהר על קנקנה.

      אני גם לא חושבת שיש פרשנות אחת ויחידה לסרטון הזה,
      כי כל אחד נמצא במקום שונה במסע שלו וכל נק' במסע היא אמיתית עבורו במסע האישי שלו.

      עבורי, המסע הוא של הכרה עצמית, הבנה עצמית.

      במסע הזה המפגש עם אלוהים (המקור) הוא אספקט מאוד חשוב.

      ה"בטריינש" (ברנש) שהיה ברכבת לקח רק כמה דקות כדי ליצור חיבור עם אלוהים,

      וניתן לראות שזה משהו שניתן לעשות בכל מקום, בכל זמן.

      זה מטעין את ה-"בטריות" שלנו, כל אחד שזז או נע מסביב "מוטען" בכזו צורה... חולק באופן טבעי

      את האנרגיה הזאת עם אחרים.

      כך שבזמן שה-"בטרייה" שלנו "טעונה" נוכל להיות כמו MINI "מקורות"

      בעצמנו ואחרים באופן אוטומטי יקבלו תועלת מזה.

       

       

        8/7/09 19:42:


      יש לי שאלה: איך אפשר לקבל את הקישור לסרטון? הייתי שמחה לשתף בו חברים נוספים.

      אם את יכולה לשלוח לי למייל קישור לסרטון אודה מאד.

      liati54@gmail.com

       

        8/7/09 19:37:
      הבנתי שאנחנו יכולים להתחבר למקור הראשוני, האנסופי, החלק הזה שבנו שקיים בתוכנו, הניצוץ דרך חיבור טוב בין אנשים וגם דרך חיבור ישירות למקור. היינו אך, נראה לי שיותר קל לנו לעשות את זה דרך מפגשים עם אנשים, הפרייה הדדית, נתינה, אהבה, זה המקור לכל ההתרחשויות הבונות בכל צורה שהיא
        8/7/09 19:33:


      תודה על סרטון מקסים. בניגוד למגיבה הקודמת, אינני חושבת שאהבה הדליקה את האור...לראיה..יש שם זוג  שלא נדלק לו האור.

      מה שהדליק את האור אצל ידידנו הוא החיבור לעצמו, לחלומות שלו, שאיפות, רצונות....רגע של שלוה עצמית.

      מה שפחות ברור לי...כיצד נדלק היושב בתחנה מאורו של האחר, אולי רוצה לאמר...אדם מואר מאיר אחרים.

      איחולי שלוה ושמחה

        8/7/09 17:58:

      סרטון חביב.
        8/7/09 17:56:


      סרטון חביב.

      ממה שהבנתי הוא יצר את החיבור למקור האנרגיה באמצעות אהבה,

      יצירת קשר חזק עם אדם אחר,

      את ההמשך אני לא בטוחה שהבנתי...

      אולי ברגע שהוא התמלא באנרגיה הוא שידר זאת, וזה חזר אליו בחזרה?

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      יומניה של נשמה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין