פוסטים אחרונים
- יום הולדת 36 23/10/10
- לא מספיק 23/4/10
- הכרת הטוב שבי 8/7/09
- מקומי - מקומו 5/7/09
ארכיון
הכרת הטוב שבי
כמה קל לנו למצוא בעצמנו חסרונות? מיד נמצא כמה טעויות, חולשות, חוסר דיוק, נוכל אפילו לערוך שיחה שלמה בנושא. ואם לא אמרנו, בטוח חשבנו, אולי לא היינו צריכים לנהוג כך, כמה טיפשים היינו כשלקחנו החלטה, או אמרנו דבר מה... כמה פעמים ביום אנחנו באמת חושבים על כל הטוב שבנו, כל החלקים המתוקנים שלנו, החזקים, הבריאים? מעט מאד.
בדרך כלל, יותר קל לנו להלקות את עצמנו, להיסחף לשלל ייסורי מצפון ונבירה הולכת וחוזרת על הטעויות שלנו ובלי לשים לב מיד מפחיתים מהיכולת שלנו לתקן ולצמוח מזה. כמה יותר נכון יהיה לזהות את המעשה ולהאמין שאנחנו יכולים לתקן, לעשות טוב יותר, שיש בנו את היכולת להשתפר כל הזמן ולצמוח.
למה כל כך קשה לנו להכיר בטוב שבנו? לדוגמא: קשה לנו לקבל מחמאות! מיד נמהר לבטל אותן בהינף יד על ידי תירוצים, היסוסים, לבטים על מהימנותה של המחמאה ואפילו אם נרחיק לכת, נפתח חשד כלפי המפרגן עצמו.
כמה טוב היה לומר פשוט - תודה! תודה על כל הטוב שבי, על היכולת שלי להכיר בחוזקות שלי ומתוך החוסר לשאוף לתקן ולצמוח.
כשאנחנו בעומס נפשי, הנטיה המידית לחטט בו, לנבור, לחפור, לחפש אשמים, תירוצים, היסוסים, מחשבות מתרוצצות. מבלי לשים לב אנו מגדילים את מקומו ומניחים לו להשתלט על כל חלקה טובה (החלקים המתוקנים והטובים שלנו). לעומס יש תפקיד. תפקידו להניע אותנו, לגרום לנו לתקן, לשפר, לגדול, לצמוח ולשאוף להגיע למקום טוב יותר. כשהעומס חורג ממידתו, הרי איבד את תפקידו, הוא כבר אינו כח מניע אלא כח מחליש, משתק.
תנסו פעם ברגעים של תשישות, חוסר אונים, היסוסים, לבטים, ייסורי מצפון, ועוד כמה רגשות שאנחנו לא ממש מחבבים כמו: קנאה, שמחה לאיד, תוקפנות, ביקורתיות, שיפוטיות וכולי... פשוט לשבת רק לכמה רגעים ולכתוב את כל טוב שיש בנו. ההכרה בחלקים המתוקנים, כתיבתם וקריאתם מיד תיצור תחושת הקלה וצמצום העומס הנפשי. תחזרו על זה כל יום רק לכמה רגעים וזכיתם בחבר חדש.
באהבה לכולם......
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי,
כוכב ממני
את הרצון הזה להיות מודע לטוב שבנו,כל הזמן,
אני דווקא נוטה לפרש כסוג של חולשה,
לגבש כל מיני אסטרטגיות וטקטיקות כדי להיצמד לטוב שבנו,
ושרק לא ניתקל בהם,בדברים שאיתם קצת יותר קשה ולא נוח,
מן פחד עיוור להתמודד עם הצדדים הפחות חזקים ומפותחים שלנו,
הרי כבר הגענו לידיעה המוחלטת שאין ממש מושלם בעולם,
{למעט אולי האחיינית החדשה שלי..}
אז מדוע לא להתעמת איתם עד הסוף ?
דווקא מוצא משהו אמיץ,בוגר,מרענן,בונה ומאתגר
בלעמוד מול ה"עומס הנפשי",כהגדרתך,
בשיא האטרף שלו,
להישיר אליו מבט ולהיות מודע לו לחלוטין,
ולהפוך אותו,כן,דווקא אותו,
לכוח המניע אותך לשפר,לשנות,לשדרג,וואטאבר..
ולגבי המחמאות יקירתי,
זו אינה נחלת הכלל,שכן אני ושכמותי, מוצאים בהן
אחלה דרך לקבל אישורים לשחשבנו,
והקושי האמיתי הינו לא לשמוע מספיק מהן..
פוסט יפה, נכון מאוד כדרך לחיים אם כי לא תמיד קל לביצוע,
אנחנו לרוב פועלים על פי מנגנונים אוטומטיים שסגלנו בילדותנו,
אותם מנגנוני הגנה שמנסים לסייע לנו לרוב הורסים לנו.
פעם שחררתי פוסט על אהבה עצמית, חלק חשבו שאני מדבר על אגואיזם, זו לא הייתה הכוונה.
אהבה עצמית והערכה עצמית הם הבסיס לאושר אישי והגשמה.
כאשר אנו מלאים אהבה והערכה לעצמנו אנו יכולים לחלוק אותה עם אחרים,
כאשר אנו חולקים כל כך הרבה אהבה אנחנו גם מקבלים אהבה בחזרה, היא משמחת אותנו אבל איננו זקוקים לה יש לנו משלנו בשפע. כאשר אנו מלאים באהבה פנימית איננו תלויים באהבתו של אחר, יש לנו מאגרים עצומים משלנו. מוזמנת לצפות http://cafe.themarker.com/view.php?t=1106794 שימי לב לתגובות, היו שקיבלו את זה קשה והציעו אלימות...
תמיד טוב,
גם עכשיו והמחשבה ..
יפה !!! תמשיכי לכתוב ולפרסם !
אכן כך.
עם זאת הבעיה יותר שורשית, חוסר הקבלה של עצמנו, גורם לכל יסורי הנפש והמרמור בא לידי ביטוי בחוסר שביעות רצון כלפי האחר וגם כלפי אורח החיים שלנו, החומר שיש או אין לנו וכולי....
ההבנה קיימת אצל כולנו ברמה השכלית, כדי שתגיע להכרה ותגרום לנו לנוע לכדי שינוי, יש לעשות עבודה עצמית.
שמחה שהתחברת.
זה תמיד היה ככה ..
בדרך כלל אנשים לא יודעים להעריך את הדברים הטובים בחייהם ואת מתמקדים רק ברע
אף אחד לא יידע להעריך מיטה טובה ונוחה עד שלא יישן על פינת רחוב ,אף אחד לא יעריך ארוחה טובה כשבמשך ימים
הבטן שלו ריקה ,אני כבר לא מדבר על דברים דיי בנאליים כמו בריאות ,משפחה, חברים ,זוגיות יום יפה ,מזג אוויר יפה
שקיעה יפה.
בכל אופן אני מודה לאלוהים על כל יום שעובר עלי ..
מקווה שגם אחרים יודעים לעשות כך.
*
אם כך המטרה הושגה.
שמחתי לעורר מחשבה.
שמא הבעיה היא שהטובים מתים צעירים או שהצנועים לא ממהרים לייחס לעצמם טוב כל שהו.
הצגת את עמדתך בבהירות, מעוררת מחשבה
תודה על הכוכב!
יום נפלא.
*