כותרות TheMarker >
    ';

    האי של חני

    מילים כאן עכשיו

    פרדס של קיץ אחרון

    67 תגובות   יום רביעי, 8/7/09, 12:39

    באביב במרחק דקות הליכה  האף הוא מורה הדרך.... ריח בושם ההדר  מנתב לי את הדרך....

     

     

    פרדס קטן נתוש  בפאתי עיר. בחורף בימי שמש ואדמה ניתנת לצעידה.. התענוג הוא להרוות צימאון בפרי טרי...

    והפרדס עומד נטוש... העשב מגביה ומסתיר  את המטייל בתוכו.

    והקיץ נמנעתי מלטייל .... שכנים  ראו נחשים  והחום והלחות...

     אבל רעש טרקטורים אינטנסיבי   ומבט אחד הבהירו לי  שהפרדס נידון  לעקירה.

    רק ממרחק שבוע  העזתי לרדת ולראות  ולצלם...

    וכמה מוזר שמול הפרדס  העקור  נידת אנשי חוק  מפטרלת . שאלו  אם  אני בסדר...

    חנקתי דמעה  וחייכתי...

      בטח באו לשמור  על  שאריות עצי  תפוז עקורים

     

     

     

    על מה יגנו עכשיו הברושים הנטועים בשורה?

     

     

     

    שמש אחרונה  על גדמי עצים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/7/09 13:38:

      אני כל כך אוהבת את ריח הפריחה של הפרדסים ..

      מזכיר לי ימיי  נערות .... 

      מעבר לזה אני יודעת שלצמחים יש רגשות .. מה הם מרגישים ?????

      מעבר להרס האסטטי שנגרם למדינה , מה קורה לפלנטה שלנו ???.

      תודה שהנצחת במילום ומילים...

      שבת שלום 

       

        12/7/09 20:34:


      אוי ואבוי לי, זה מתסכל וכואב ברמות קשות. למה עשו את זה?

      אם צילמת זאת בודאי את יודעת....לא עוקרים פרדס כך סתם.

      העצים אינם אשמים, זה נורא.

      בכלל היחס לעצים ככלל הוא מביש לדעתי, מעבר לזה, אנו תרתי משמע כורתים את הענף עליו אנו יושבים...

      מטריד אותי, אשמח למענך אפילו בפרטי אם את יודעת למה עשו זאת.....

        12/7/09 19:45:

      אני גרה באיזור שאלו מראות רגילים לצערי, למרות שלאחרונה ישנם ישובים שחוזרים לטעת עץ על מנת לדאוג לדורות הבאים ולשמר את הירוק,כן ירבו.
        12/7/09 10:16:


      זה ממש נוראאאאאא!

      למה?

      מי איפשר לעשות זאת?

      אין פה כבוד לכלום, בארץ הזאת...

        11/7/09 19:33:


      עם כל ההבנה, שיש מציאות נדל"נית בארצנו הצפופה, זה כואב - כואב- כואב...

      ואת ריח ההדרים יכולתי לחוש ממש עד לפה, בהיותי נטולת חוש ריח כמעט לגמרי, את הריח הזה אני דווקא כן מכירה...

      חני, תודה שהבאת לפה, והזכרת לנו כי הורי הורינו היו כאן ונטעו את הפרדסים הללו...

      גם בעיר בה גדלתי, שסבי וסבתי היו מחלוציה...ואלו נעקרו עם השנים...

      לא מזמן ביקרתי עם אמי אדם ששתינו מכירות, כל אחת מילדותה שלה.

      הוא גר בבית עם חצר נפלאה, בה עץ תפוז יחידי ששרד מפרדס שנטע אביו לפני שמונים שנה...

      והעץ מגדל עכשיו בלהט הקיץ את הפירות שאותם נאכל ונריח בחורף...

      לפחות את העץ הזה הוא הציל...זכרון שאבד ורק העץ ההוא שרד.

        11/7/09 18:07:
      בשום מקום יעמדו הברושים למזכרת-בסיפור אילם -על חקלאות מפוארת שהיתה בארץ הזו , על יצוא פרי ההדר לאירופה כשם דבר !!*
        11/7/09 16:14:


      כואב הלב

      אל נא תעקור נטוע..

        11/7/09 09:52:


      הבעיה מתחילה מזה שמגבילים את החקלאים בכמות המים המותרת להשקייה

      הארץ שלנו נמצאת בבצורת ואין כמעט גשמי ברכה.

      החקלאים פושטים רגל ולאט לאט הפרדסים מוכשרים לקרקעות לבנייה

      והטבע שלנו שפעם היה עצים, פירות, שבילים ואדמה הופך עם הזמן לשדרות בתים על קומות ובתי קרקע.

      עצוב ללא ספק אבל המצב של החקלאות בארץ מאוד קשה

      גם השדרת פרדסים מאחורי הבית שלי עומדת דום מוזנחת כשפעם היתה משגשגת לתפארת עם שפע פירות הדר

      היום עומדת לאיטה כאילו צועקת "הצילו" מהשממה שפקדה אותה...

        11/7/09 09:43:

      כמו שכתבו קודמי.... עצוב להתבונן בצילומים האלה, הם גורמים לכאב בלב....

      מקוה שצילומים שמחים ומרניני נפש אחרים.... יועלו כאן על ידך - בהמשך.........

      המשך שבת רגועה....

      פ י ק י   (  חני)

       

       

        11/7/09 09:25:


      תמיד אמרתי שיש לנו ארץ נהדרת

      אבל האנשים??? ארץ אוכלת יושביה

      ונופיה הפכנו.

      מה ששתלנו ביזע דם ודמע אנו עוקרים

      בשמחה וששון ומכינים מקום חדש

      לעוד מגדל של בטון.

       

      האמת? אני מתביישת בעצמנו ולמה שהפכנו

       

      שריאלי

        10/7/09 21:31:

      'מעל הצמרות עדים העננים'...

       

        10/7/09 20:41:

      נראה עזוב ועצוב...אנטון
        10/7/09 19:38:

      הם לא משאירים לנו ריאה ירוקה...

      הכל הופך למפלצות...

      מה עם המצב האקולוגי???

      למי אכפת??????????????

        10/7/09 19:15:

      השאלה במקומה
      דודו

        10/7/09 19:12:

      מורגש כאבך המתמשך

      מצטרפת אליך עם כל הלב!

        10/7/09 18:39:

      עוד נדל"ן...
        10/7/09 17:29:


      קשה לראות השחטה שכזו

      כואב כואב כואב

      זה לא כל כך נעים לראות פרדס עקור.

       

      שי

        10/7/09 15:35:
      לא נעים לראות פרדס עקור  :((
        10/7/09 14:13:


      אל תעקור נטוע!

      בני

        10/7/09 14:09:


      לא רק שזה עצוב...זה מעצבן ופשוט מרתיח אותי לראות איך במדינה הדפוקה הזו לא יודעים להעריך את הטבע...הקצת ירוק שיש עוד ( יש ??? ) ....הטבע ...בעלי החיים שחלקם בסכנת הכחדה...מה יהיה?

      נמאס מהבנייה וכל כרישי הנדל"ן ...רק $ ו- $ מעניין אותם ...הלוואי שילכו לאלף עזאזל

      ליאור

        10/7/09 14:03:

      צטט: אמירה10 2009-07-09 22:34:28


      אוי חני'לה אל תגידי לי שזה הפרדס שלנו פה מאחור בשכונה...*
      כבר אין פרדס....

       

       


              זה בדיוק הפרדס שמאחורי השכונה עם הפומלות והתפוזים  .....
        10/7/09 12:19:

      היי חנצ'יק,

      כל ילדותינו ונעורינו עברו עלינו בפרדסים שבכפר ביאליק.  אהבות ראשונות, האש-לילה, טיולים ליליים לאור ירח ואחר כך טיולים עם הילדים.  עוברים בין הפרדסים ולומדים על פרי ההדר ישירות מהעצים, עם המיץ המטפטף על הבגדים והידיים הדביקות...

       את מה שצילמת, אלה כנראה השרידים האחרונים - וגם הם נעקרו.  למי הם הפריעו שם בפאתי השדה?  אני יכולה להתנחם רק בכך שילדיי עדיין הספיקו להריח ולטעום את טעמם של החיים ההם, עם הטבע.

      תודה 

        10/7/09 10:49:

      מובא בפניך למרות הכאב והצער רשימת העצים במיוחסים כביכול שנקראים הם "עצים מוגנים"

      אכן עץ שהופך ל-לא ריווחי יעקר במהרה וימצא את עמו כגחל למנגל או במנסרה.

      עצוב עד מאוד לראות עקירת נטוע, אבל השטח הוא שטח וכאשר איננו ריווחי מצעירים את הנטוע בו.

      כואב מאוד אבל מצריך מציאות. תמיד תמונת עץ כרות תזעזע את שורשינו.

      התמונות נפלאות יקירה.

      עצים מוגנים - ע''פ סדר א-ב

      אגס סורי                אאדר                              אולמוס קטן עלים              אולמוס שעיר
      אורן                       אלביציה ורודה                 אלביציה צהבה                 אלה
      אלון                       אקליפטוס                        ארוקריה                          ארז
      אשל  

      בר זית בינוני          ברוש למעט לימוני            ברככינטון

      גינקו                      גרוילאה חסונה      

      דולב                      דום מצרי

      הדס מצוי              

      ז'קרנדה                 זית                                 

      חוזרר                    חרוב                     

      טבבויה                  טטרקליניס מפריק            טקסדוניון דו טורי

      ינבוט                    

      כוריסיה בקבוקית    כליל החורש                     כרבל לביד

      לבנה רפואי           

      מגנוליה                  מורינגה רותמית               מורן החורש                     מילה                     
      מיש                      

      ספיון השעוה           סקוייה נאה                      סקוייון ענק            

      עוזרר                    ער אציל                           ערבה                     ערער ארץ ישראלי 

      פודוקרפוס              פיקוס בנגלי                     פיקוס השיקמה
      פיקוס השדרות       פיקוס התאנה                            פיקוס קדוש                     

      צאלון נאה              צפצפה                            

      קזוארינה                קטלב מצוי                       קטלב משונן  קליטריס                

      שיזיף הדב             שיזיף – עצים                             שיטה מלבינה
      שיטה הנגב             שיטה הסוכך                    שקד

      תמר מצוי

        10/7/09 10:46:

      צטט: חבר מ1900 2009-07-10 08:00:10

      ללא   מילים קשה וכואב לראות שדה עקור  

       

       

       

       

      תמונות קשות למי שאוהבת לחבק עצים

      אבל אחרי הכל אם וכבר קרה

      הייתי עושה מכל השורשים החשופים עבודת אומנות משגעת..

      אומנות או נמות

      חיבכנוף לך יקירה

        10/7/09 08:35:


      הרס!


      ריקנות!


      מחשבה שלילית!


      וארץ תלאות!


      חבל שהאנשים כבר לא משפיעים.

       

      ועל כך נאמר:

      "למדתי שתיקה מהדברנים, סובלנות מחסרי-הסובלנות, ואדיבות מחסרי-האדיבות, עם זאת משונה - אני איני מכיר טובה למורים אלה". ג'. ח. ג'.

       


      P  A  F

        10/7/09 08:00:
      ללא   מילים קשה וכואב לראות שדה עקור  

       

       

        10/7/09 07:49:

      הוספת תמונות! יפה
      נראה לי שאת אוהבת את הפרדס כפי שאני את היער שלי. מקור כוח ורוגע

      המשיכי להנות

        10/7/09 06:42:

      שמש אחרונה  על גדמי עצים

      חני,

       גדמי העצים הללו מעידים על הנכות הרגשית של כולנו. איזה כאב!

      תודה חני ו*

      לאה

       

      הקלות הבלתי מובנת הזו

      מובילה

      כן למילחים שכאלו

      תפסיקו להשקות את הדשא

      זה ביזבובז  מחם

      אל תשקו את העץ זה ביזבוז מים

      תפסיקו להשקות את פרחי העונה  זה ביזבוז מים

      המסלול ברור  

       

      ההחלטה להוריד עץ  פרח  או דשא

      זו הדרך שנבחרה

       

      אצלי   

      להמשיך להשקות זו המשימה

      עודד יפה

        10/7/09 02:04:

      ממש חבל

      אבל האנטרסים הורים את הטבע ואת השוויון בו

      באמת חבל

        10/7/09 01:24:
      לילה טוב כוווווווווווווווווווווווווולם
      חני אויייייייי
      איזה תמונות קשות אני היתי חקלאי
      חייב שיר לשנות מצב רוח
      תמיד שיר יפה
      תודה יואב
        10/7/09 01:18:
      אוי כמה עצוב..
        10/7/09 00:50:

      מאוד עצוב!
        10/7/09 00:07:
      אל נא תעקור נטוע...
        9/7/09 22:58:

      הנה, הפרצוף שלנו...
        9/7/09 22:34:

      אוי חני'לה אל תגידי לי שזה הפרדס שלנו פה מאחור בשכונה...*

      צילומים יפים טובים ומעציבים, נכון. כי אנחנו רגילים שלעקור או לנסר זה לחסל. אבל יש עוד דרך אפשרית וזה לחדש פרדס לשנטע בזן חדש אולי מטע במקום פרדס (למשל אבוקדו). עם זאת יש להבין שאין מים בארץ ולכן מעבירים ייצור של ענף הפרדס לדרום להשקיה במי ם מטוהרים, מי השפדן. יתרה מכך, על כל דונם שנעקר בשרון נוטעים פי עשר בדרום. יש גם עניין של השבחת זנים ברי ביקוש מול כאלה שאינם כבר טעמו של הצרכן. ואם בונים בניין גינה ופארק מה רע לנו כי נלין והיכן נלין את ילדנו אצלנו?

      אז בבקשה בבניין הארץ ננוחם.

      תודה * קצת חיך ואיזון לא הכל שחור.

       

       

        9/7/09 20:10:
      חבל שכך....עצוב מאד.
        9/7/09 19:38:
      האדם משמיד את היופי שנטע בעצמו, לכאורה סתם פרדס אך בפועל ניחוח של פעם ההולך ונעלם לאיטו כמו דברים טובים רבים אחרים.   
        9/7/09 19:16:
      נצבט הלב.....
        9/7/09 18:38:

      סוף עונת התפוזים,

      גם במחוזותי הם הולכים

      ונכחדים, מפנים מקום

      לעוד בתים ועוד בתים...

       

        9/7/09 18:38:


      ככה זה.

      נלבישך שלמת בטון ומלט.

      נגזור קופון

      נכבה את הנוף.

      והדורות הבאים, הם כבר יסתדרו

      העיקר לצחוק כל הדרך לבנק

        9/7/09 18:30:


      הולך ופוחת הכל והדור

              דיקו

        9/7/09 18:14:

      פוסט נורא מרגש חני. תודה

      גם לי צבט את הלב*


      זה עצוב וזה נורא.

      לפני כמה שנים ראיתי איך דונמים שלמים

      של פרי הדר נעקרים

      מנוסרים ונשרפים

      על מנת לפנות שטחים עצומים

      לטובת  שדות ענק של תפוחי אדמה.

      כמובן שגם שדות אלו

      יעלמו ויופשרו לטובת בניינים או וילות

      לתפארת מדינת ישראל.

      ואנחנו

      נקנה תפוזים שיובאו מספרד.

      הרסו לי את נוף ילדותי.

      זהיה נורא.


      בתים צומחים - כתחליף   *

      הצילומים נפלאים חיוךעוד אחזור אליהם.

      ליאורה

        9/7/09 17:14:
      בוכהצעקה
        9/7/09 17:09:

      לאט לאט הטבע נעלם מעיננו , 

      עצוב פוזית*

       

        9/7/09 15:24:
       
        9/7/09 12:19:


      עצוב מאד,

      אבל במקומו יהיה ייעוד חדש!

      זו דרכו של עולם....


      השורשים היבשים שצלמת, המזדקרים כלפי השמים,

      מזכירים לנו שאיבדנו את חוש הכיוון:

      כל עם צריך להיות נטוע באדמה. שורשיו צריכים להאחז בה...

      אך אנחנו עם הסגולה, מתמיד חיפשנו את ה"רוח" או הרווח.

      הרבה שנים הסתפקנו ב"ירושלים של מעלה" וכשסוף-סוף

       יש לנו ארץ-מולדת אנחנו מוותרים על האדמה והפרדס

      המתווך בינינו - חוזרים לפ.ר.ד.ס האחר. מצער.

      http://www.s-broom.com

        9/7/09 10:09:

      נופי הילדות  האבודים
        9/7/09 09:23:
      רכבת רכבת בקו תל אביב המהירחולפת ביעף על שדות, כפרים, צמתיים.פעם עצרנו לנשום אויר,פעם הבטנו ביפי השמיים האחוריים של ערי החוף נמוגים דוויים בהנטשםמחסני מפעלים, קירות מפוייחים,סיפורי החיים שהיו בם הכל אץ רץ, לאןשואל הלך שנעזב על הרציףואני הממשיך את יומי אין לי אלא להביט בו הולך ומתרחקגם מהעין וגם מהלב. שלמת הבטון והמלט חונקתאדמת בור ואדמת שובעאליך הדרך נוסקת גובהאין עוצר
        9/7/09 09:22:
      מצער לראות סוף שבוע נפלא
        9/7/09 08:34:

      מעציב ביותר

      לראות עצים שנעקרו מאדמתם..

        9/7/09 00:44:

      חני , - כפרדסן איתך בגעגועיך . הפרדסים נטעו והיו לענף יצוא מס' אחד בארצנו ומקור פרנסה חשוב בכלכלת הארץ. הג'אפה היה לתעודת הזהות שלנו בעולם. המחסור במים וידיים חקלאית עובדות מחד ו " ההי - טק " מאידח דחקו את רגלי החקלאות , " רגב פה

      ורגב שם הפך לנוסטלגיה ." החקלאות של היום מצטמצמת בעיקר לאספקה מקומית ובזנים מיוחדים גם ליצוא. גם הדבורים מתגעגעות לצוף פריחת ההדרים.

        8/7/09 20:03:


      אתמול הייתה רק תמונה אחת.

      היום את כל הסיפור והתמונות וממש כואב

      מארץ זבת חלב ודבש בעבר הרחוק הגענו לחקלאות

      ולתפוזים לכל העולם והיום ארץ הנדל"ן ובעלי ההון.

       

        8/7/09 18:52:


      חני

      עצוב שכך

      ואני דווקא צילמתי לאחרונה

      עצים - כל מיני -

      תודה

        8/7/09 18:01:


      אל נא תעקור נטוע.. זה באמת עצוב וקצת מכעיס לראות.

       

       

        8/7/09 17:31:

      עצוב...אבל ממשיכים הלאה...
        8/7/09 17:04:

      לפני הרבה מאוד שנים, כשרק

      עברנו לגור בשכונת ילדותי, השתרעו

      להם פרדסים לאורך הכביש שעבר

      בשכונה.

      עם השנים נעקרו הפרדסים ובמקומם

      צמחו בניינים.

      רק חלקת פרדס אחת נותרה, ובעליה כמו

      מתעקש לשמר את שמו של הרחוב ואת

      עברו...

      לפעמים אני עובר ליד אותה חלקת פרדס

      קטנה ונזכר ב"ג'ונגלים" שבהם שיחקנו

      כילדים.

      עצוב...

        8/7/09 16:40:

      ראיתי את התמונה הראשונה ומיד הרגשתי את הריח המשכר של הפרחים...שאני אוהבת כל כך...

      ואז ראיתי את התמונות הבאות.... כל כך עצוב.... ממש בא לבכות בוכה

        8/7/09 16:13:
      זה לא כלכך נעים לראות שדה סגור עקור מכור..
        8/7/09 14:12:
      קשה וכואב לראות שדה עקור  

      ארכיון

      פרופיל

      חני של הים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין