צטט: heleni 2009-07-05 14:31:47

לראות בחושך - ולשמוע בדממה רשמים מההצגה "לא על הלחם לבדו" מרכז לגעת חירשים עוורים

"לא על הלחם לבדו" - זהו שמה של הצגה מרגשת ומטלטלת חיים שמועלית על ידי שחקנים עוורים וחרשים בתיאטרון מרכז "לגעת" בנמל יפו.

במהלך ההצגה השחקנים אופים כיכרות לחם במקצבים, כשכל שחקן בתורו מציג את עצמו ופותח צוהר לעולמם של האנשים החיים בדממה, שקרן אור שמש לא מגיעה אליהם וציוץ ציפורים ורחש גלים הם בשבילם מילים תחושות ולא קולות מהטבע. אפילו קולות מחיאות הכפיים של הקהל לא מגיעים אליהם.

החלומות  והתקוות שלהם זעירים: כמו האיש שחולם"לאכול פופ קורן ולראות סרט בבית קולנוע" והאיש שרוצה לצאת להפלגה ושיט בים. והם חולמים על אהבה, זוגיות, נגיעות קטנות, טיולים בעולם,חתונה ובניית משפחה.

ואתה נמצא איתם במסע של שעה וחצי במהלך ההצגה ואתה ונושם את ריחם, ומקשיב לקולם ומזדהה עם כאבם, ומחייך את חיוכם,  והם נעזרים באותות ובסימנים ובאנשים כדי שתבין אותם והם משתפים אותך בתחושותיהם וברגעים המהולים בהומור ובכאב.

ואתה מתרגש איתם ולומד את שפתם וחולם את חלומותיהם ותיקוותיהם, ומחבק אותם, ומזיל דמעה..

והם מקרבים אותך אל עולמם ואתה גומא מהחום הענק והאנרגיה הטובה שהם מקרינים סביבם  ואתם טועם מפת לחמם הטרי וטובל בשמן הזית.

ואתה יוצא מההצגה עם אגרוף ענק שניתך לך בלב . ואתה שואל אלוהים אדירים הכיצד?

כיצד בראת בריאה ולא הענקת לה את הזכות לראות את העולם שבראת? ואת הזכות לשמוע ולהקשיב? והם יכולים לך אלוהים. כמו איוב.ואולי נתת להם חיים ביסורים כדי שנדע להעריך את היש והקיים?. מעין ממנו שואבים את כוחות הנפש לחיים? 

וכמה אליגורי הלחם. שהוא הדבר הבסיסי הקיומי ובלעדיו אין חיים והוא נאפה לו בעצלתיים ובמקצב של ריקוד לחם וריחו עולה בכל וסביבו הכל ובכל זאת המשפט האלמותי: "לא רק על הלחם לבדו יחיה אדם"....כי הרוח והנפש מנצחת את הגשמי ולא מבדילה כאן בין אנשים . ולאנשים אלו שפע של חיים רוחשי רוח ותרבות והם כאבן שואבת

לנו.

 

ב-31 לחודש יולי תערך הצגה מיוחדת בה הכרטיסים ימכרו כתרומה כפולה. גם לאנשים המדהימים הללו וגם כתרומה לטיפולי שיניים לילדי פנימיות ולילדי אמהות חד הוריות. פרטים דרך המייל שלי:

helenshy@netvision.net.il  ושתבוא עליכם הברכה.

 

הלן - מהאופק הרחב אל הלב!