במקום עבודה הזוי משהו יש מנהלים מתוסכלים. התסכול שלהם מקרין על עובדי המקום. העובדים, סנובים לא קטנים, מרוויחים לא רע אבל בעת האחרונה הם נפלו לידיו של מנהל שטלתן קטן ונקמן. זה בעייתי! מה אומר לכם מסכנים אותם עובדים. זה לא נעים להסתובב סביב מנהל מתוסכל, אבל למה הוא מתוסכל? אתם שואלים. הביטחון!!!!

בתפקיד המנהל אין ביטחון. יש הרבה מאוד סמכויות אבל עוד הרבה יותר חובות. בתפקיד הרם והנישא אפשר באחת לאבד את

את הלשכה, המזכירה והמנעמים של השלטון. פתאום ממרום התפקיד צריך לדעת לרצות כל כך הרבה אנשים. במקומות הפרטיים צריך בעיקר לרצות את בעלי המניות. הם נושכים חברים, ועוד איך. אם אתם חושבים שבמקום ציבורי המצב טוב יותר אתם פשוט לא מבינים. שם המלחמה לא פחות אכזרית והרבה מאוד פעמים צריך יכולות פוליטיות. כן זה נכון אף שזה עצוב: כל מנהל צריך להחזיק פוליטיקאי בכיס. פוליטיקאי שיהיה לו תמריץ לסייע לך. אם המנהל מאבד את שדרת הפוליטיקאים הוא פתאום כל כך בודד שבא לבכות. פתאום עובדיו שונאים אותו, הפוליטיקאים לא סופרים אותו ויריביו מריחים דם. במקרה כזה אותו מנהל מתחיל להזכיר את מקיאוולי. הוא יורה לכל הכיוונים: כדי להוכיח אולי שיש לו כישורים ראויים ואולי הוא פועל תמות נפשי עם פלישתים. יתכן במחשבה שניה שאני מכיר אדם כזה אולי אפילו שניים!!!