צטט: פשריקה 2009-07-11 19:29:51

עופר ידיד היקר,

אין ולא הייתה בכוונתי לזלזל בהתפלספות שלך,

ההפך,לציין שאתה חרוץ ומתמיד בה,

אלה שעל הדרך אתה מציין ומדגיש דברים רבים,

ודרך המסך אין שיכולתי לעצור ולהסביר לך את כוונותי,

וזה מה שקומם בדיון איתך,לא כל התוכן יכול להתאים לכל אחד,

בעוד שאינך מכיר אותי,ערכי וכדומה ,ומציג אותי כדוגמה,

תחילת הדיון הייתה על אושר נכון?הפוסט הקודם,

ואני ציינתי "למי יש זמן או כוח תוך כדי מרוץ החיים להיות מאושרים"

המרוץ אחר השקל ,מעבודה לעבודה כדי לשלם מחוייבות כמו שכ"ד,חשמל וכדומה,

לא דיברתי או הזכרתי מרוץ אחר יוקרה ועושר ,ידידי,

מרוץ החיים שלי הוא בסיסי ,השרדות יום יומית לקיומי ומשפחתי,

הלוואי שיהיה אחרת  ואז אהיה פנויה לעסוק רק באושרי מתוך נוחות ולוקסוס,

בנתיים נותר לי להיות מאושרת מהרבה דברים קטנטנים על הדרך,בין לבין,

וכן אני לא חושבת שפסול באשיותי לומר שאני והיקום מפסיד פנינה נוצצת יותר,

שכן אני מכירה בערכי ולא מחכה לאישור או הכרה חברתית !

המרוץ פשוט גורם לי להיות פחות איכותית "מקולקלת" .מקווה שהבינותה ידידי,

ושוב הזכיר שלא הייתה בכוונתי לזלזל חלילה בהתפלספות שלך,

היה לי מעניין ומקומם גם יחד,ואני לא מתורגלת לדיון מפולסף מול מסך.

שכן לא הייתה לי כוונה בכלל,ונהנתי להציג את עמדתי בנידון."אושר"**פנינה

צר לי שהדיון בתגובות לפוסט שלי מקוממות אותך

אני כותב את שליבי מרגיש ... ומשתדל למנוע סתירות בין הפה שלי ללב שלי

לא אני הצגתי אותך כדוגמא ... את בחרת להציג את עצמך כדוגמא ... ובכל תגובה שבחרת להוסיף לפוסט את בחרת להוסיף לחזק את מעמדך כדוגמא.

המרוץ אחר השקל הוא מירוץ אחר יוקרה ועושר ... (אני מבין שאת כנראה חושבת אחרת ממני, ומכבד זאת. אבל, עדיין אני חושב כך!)

אין שום פסול באישיותך לומר שהיקום מפסיד פנינה נוצצת ... רק שלפי תפיסת עולמי היקום לא יכול להפסיד כלום ... מי שאולי מפסיד מאמירה כמו זו היא הפנינה עצמה (אבל, גם כאן אני מבין שאת חושבת אחרת ממני... ומכבד אותך על כך)

לא מפריע לי אם את מזלזלת בהתפלספות שלי או שאת אוהבת אותה ... כך אני מתפלסף לי ונהנה לעשות זאת עם עצמי ועם מי שמעוניין לקרוא את המילים שאני כותב.

שיהיה לכולנו אושר, עושר ... והרבה יושר (בעיקר כאשר אנו לבד עם עצמנו ... מתבוננים במראה וחושבים על מי שאנחנו ומדוע בכלל הגענו לכאן)

שבוע נהדר

עפר

עופר ידיד היקר,

אין ולא הייתה בכוונתי לזלזל בהתפלספות שלך,

ההפך,לציין שאתה חרוץ ומתמיד בה,

אלה שעל הדרך אתה מציין ומדגיש דברים רבים,

ודרך המסך אין שיכולתי לעצור ולהסביר לך את כוונותי,

וזה מה שקומם בדיון איתך,לא כל התוכן יכול להתאים לכל אחד,

בעוד שאינך מכיר אותי,ערכי וכדומה ,ומציג אותי כדוגמה,

תחילת הדיון הייתה על אושר נכון?הפוסט הקודם,

ואני ציינתי "למי יש זמן או כוח תוך כדי מרוץ החיים להיות מאושרים"

המרוץ אחר השקל ,מעבודה לעבודה כדי לשלם מחוייבות כמו שכ"ד,חשמל וכדומה,

לא דיברתי או הזכרתי מרוץ אחר יוקרה ועושר ,ידידי,

מרוץ החיים שלי הוא בסיסי ,השרדות יום יומית לקיומי ומשפחתי,

הלוואי שיהיה אחרת  ואז אהיה פנויה לעסוק רק באושרי מתוך נוחות ולוקסוס,

בנתיים נותר לי להיות מאושרת מהרבה דברים קטנטנים על הדרך,בין לבין,

וכן אני לא חושבת שפסול באשיותי לומר שאני והיקום מפסיד פנינה נוצצת יותר,

שכן אני מכירה בערכי ולא מחכה לאישור או הכרה חברתית !

המרוץ פשוט גורם לי להיות פחות איכותית "מקולקלת" .מקווה שהבינותה ידידי,

ושוב הזכיר שלא הייתה בכוונתי לזלזל חלילה בהתפלספות שלך,

היה לי מעניין ומקומם גם יחד,ואני לא מתורגלת לדיון מפולסף מול מסך.

שכן לא הייתה לי כוונה בכלל,ונהנתי להציג את עמדתי בנידון."אושר"**פנינה

צטט: שרהלה5 2009-07-11 03:24:28

 שלום רב,

 

לאחר קריאת הפוסט והתגובות בעיון רב,

ברצוני להוסיף שמעצם היותינו חיים עם עוד אנשים

בעולם הזה, עדיין כל אדם הינו הוייה בפני עצמה.

מעצם היותינו שונים ומה שנכון אצל האחד אינו נכון אצל השני, 

לכן המרדף אינו הופך לשלילי כל עוד האדם

מסוגל לראות מעבר לכך את האני העצמי שלו,

תוך השגת היעד ובסדרי עדיפויות שהוא קובע לעצמו.

כלומר אם אדם הציב לעצמו יעד של מכונית מפוארת ובית כמה שיותר גדול

והוא השיג זאת, אזי זו ההגשמה העצמית שלו וזה בסדר גמור.

מאחלת שכל אחד יגיע אל ההגשמה העצמית שלו בדרך הכי קלה ונעימה

שרה'לה

 

שלומות שרה'לה ותודה על תגובתך

אני מסכים כי הצבת יעד וביצוע פעולות להשגת אותו יעד זוהי אכן הדרך להגשמה עצמית

המרדף לטעמי הינו אשלייה תרבותית הנגזרת מיצר ההשוואה והתחרות ההישרדותיים המקננים בנו אלפי שנים ואולי יותר

ההתנייה התרבותית כאילו עלינו להתאמץ כדי להשיג יעד של מכונית מפוארת או בית גדול, היא שיוצרת את ה'מרדף' ... ובפוסט שכתבתי ניסיתי להסביר כי אפשר אחרת.

מצטרף לאיחוליים כי כולם יגיעו להגשמה עצמית בדרך קלה ונעימה (כשאני עם עצמי, מדמיין דרך קלה ונעימה, אני מדמיין טיול הליכה נעים ורגוע כפי שעשיתי לפני מס' ימים עם בני ... מרדף או מאבק אינם נתפסים אצלי כדרך קלה ונעימה).

המרדף כמרדף אינו שלילי ... אלא למעשה קיים ראש בראש של הרודף או הנרדף ... אם לאדם מסויים תחושת הנרדפות עושה נעים נוח וקל ... מי אני שאתווכח איתו/איתה

שבת שלום ושבוע נהדר

עפר 

צטט: פשריקה 2009-07-10 15:24:30

ההתפלספות עושה לך את זה אה?

אותי היא מענינת ולעיתים מקוממת...

כניראה נולדתי לתרבות שלא נכונה לי...

ואם אוותר או אנוח מי ישלם ת'חשבונות?

בגלל זה בחרתי אוהל זוכר?

שם הצרכים מועטים,

נחים,נהנים,ומאושרים...לא?

בלי כאבי ראש

של שכ"ד,חשמל וכדומה...

וזמן פנוי יותר...לנשמה שלנו,

ושלא מתוסכלים אז לא צוברים ג'יפה

שמחשיכה את הנפש ואז....

הוקוס פוקוס...אנו מאושרים **נכון?

פילוסופיה של מילים יכולה להיות עקרה ... אלא אם מלווים אותה מעשים

הרבה יותר קל לומר לעצמנו שנולדנו לתרבות לא נכונה, ולהתגורר ברמת חיים של המאה ה-21 ולומר שלמעשה בחרנו באוהל.

אני מאמין לך שאת חושבת שאם היית מתגוררת עכשיו באוהל פצפון ביער מבודד היית מאושרת יותר, שהרי אין צורך לשלם חשבונות חשמל ושכר דירה. מצד שני, אם באמת היית בוחרת לעשות כך, היית מגלה שאת צריכה לעבוד הרבה יותר קשה מבחינה פיזית ... כדי לצאת למצוא או לצוד אוכל ... כדי להביא מים (רק לשתייה ... כידוע לך אין מקלחת באוהל ... ואז צריך לחפש מקור מים כלשהו וכל הזמן להיות עירניים שאין תנינים ושאר ירקות).

באשר לכאב הראש... ולכאבים אחרים (ואולי גם איזה תקלה גופנית אחרת) ... אז צריך ללכת שעות/ימים לאוהל של השכן ולהתפלל שהוא יוכל לעזור או שלכל הפחות יהיה לו אקמול כדי לשחרר את כאב הראש.

אם באמת היית מתנסה פעם במגורים של אוהל בודד ביער (בלי משאית של ציוד, אספקה שוטפת של אוכל ומים, וכמובן גם טיפול רפואי צמוד), היית מגלה שלמעשה יש לך הרבה פחות זמן פנוי משום שכל היום צריך לעבוד קשה כדי לשרוד ... וכאשר נגמר היום ויורדת החשיכה אין הרבה מה לעשות חוץ מלישון (כי במציאות של אוהל ביער חוסכים גם בעצים למדורה ... משום שכאשר הערימה של העצים נגמרת, צריך לעבוד קשה כדי לאסוף עוד עצים)

הפילוסופיה שלי (אשר את רומזת על היותה פילוסופיה של מילים בגרוש ... ומותר לך לחשוב כך), היא שלכל אדם (בכל רגע נתון לאורך ההיסטוריה האנושית) יש חובה/זכות לבחור אם להיות מאושר או להרגיש קורבן. הטענה שלי היא שהרבה יותר קל לקטר ולספר לעצמנו סיפורים מדוע ברגע הנוכחי (כאן ועכשיו) אין אנו יכולים להיות מאושרים ... ולטבל את העניין בדמיונות שווא של התניות על כמה נפלא היה יכול להיות לו היו כמה שינויים דמיוניים במציאות החיים שלנו (כאן ועכשיו או שם ואחר כך - קישורית).

באופן אישי אני תמיד שומר על איזון בין התפלספות מילולית לבין מעשיי, אני מזמין אותך לקרוא את הפוסט - לוותר על המלחמה (להתגרש בלי להילחם). כפי שתוכלי לקרוא שם, אם הייתי רוצה לקטר ולהרגיש קורבן במצב שנוצר, היו לי את התירוצים וכנראה שגם הייתי זוכה לאהדה ציבורית גדולה הרבה יותר מכפי שזכיתי לקבל מהסביבה הקרובה אלה.

זכותך להאמין כי נולדת לתרבות שהיא לא שלך, בתקופה שלא מתאימה ... ולהרגיש קורבן בשל הנסיבות. לפי עולם המושגים שלי ומבלי להכיר אותך בכלל אני מאמין שאת נולדת בדיוק לתרבות הנכונה ובדיוק בתקופה הנכונה ..., ואני גם מאמין שיש לך הרבה מה לעשות כאן בעולם הזה חוץ מלקטר ולחשוב מחשבות סרק על כך שאם היית מתגוררת באוהל היית מאושרת יותר.

אבל פנינה,

זאת דעתי האישית והפרטית בלבד, ואם את מרגישה אחרת ... את חייבת ללכת עם תחושותייך. נסי למשל לקחת אוהל לחורשה מבודדת ביערות הכרמל ולהתמקם שם למשך מספר לילות ברציפות ... יש לי תחושה כי לאחר מספר לילות כאלה כבר יעלה לך רף האושר הפרטי כאשר תחזרי לעשות מקלחת בבית

השתדלי להפסיק ולחפש הוקוס פוקוס של אושר בחיים ... האושר כולו נמצא בפנים ומצריך עבודה של קילוף וניקוי של שכבות רבות מתרבות הצריכה המערבית.

אם את עדיין חושבת שאני פלספן שיודע רק לדבר ... את מוזמנת לאחת מפעילויות של עושים סוויץ' על מנת לגלות שחוץ מלדבר אני יודע גם ללמד אחרים כיצד לעשות סוויץ' (אגב, אני יודע לעשות זאת משום שעשיתי זאת עם עצמי במשך שנים ... ואם טכניקת הסוויץ' הצליחה לסייע לאדם מתוסבך כמוני ... אני משוכנע שהיא יכולה לסייע לכל מי שיבחר לעשות שינוי).

בהצלחה גדולה

עפר

 שלום רב,

לאחר קריאת הפוסט והתגובות בעיון רב,

ברצוני להוסיף שמעצם היותינו חיים עם עוד אנשים

בעולם הזה, עדיין כל אדם הינו הוייה בפני עצמה.

מעצם היותינו שונים ומה שנכון אצל האחד אינו נכון אצל השני, 

לכן המרדף אינו הופך לשלילי כל עוד האדם

מסוגל לראות מעבר לכך את האני העצמי שלו,

תוך השגת היעד ובסדרי עדיפויות שהוא קובע לעצמו.

כלומר אם אדם הציב לעצמו יעד של מכונית מפוארת ובית כמה שיותר גדול

והוא השיג זאת, אזי זו ההגשמה העצמית שלו וזה בסדר גמור.

מאחלת שכל אחד יגיע אל ההגשמה העצמית שלו בדרך הכי קלה ונעימה

שרה'לה

ההתפלספות עושה לך את זה אה?

אותי היא מענינת ולעיתים מקוממת...

כניראה נולדתי לתרבות שלא נכונה לי...

ואם אוותר או אנוח מי ישלם ת'חשבונות?

בגלל זה בחרתי אוהל זוכר?

שם הצרכים מועטים,

נחים,נהנים,ומאושרים...לא?

בלי כאבי ראש

של שכ"ד,חשמל וכדומה...

וזמן פנוי יותר...לנשמה שלנו,

ושלא מתוסכלים אז לא צוברים ג'יפה

שמחשיכה את הנפש ואז....

הוקוס פוקוס...אנו מאושרים **נכון?

צטט: אלישיב 2009-07-10 12:45:15

אמת, כבר אמרו החכמים: "אוהב כסף לא ישבע כסף". מי שמחפש כסף - תמיד ירצה עוד.

נראה לי שמצאת את הסיבה הנכונה - מי שמחפש כסף לא באמת רוצה כסף אלא בורח מהתמודדויות עם החסרונות האמיתיים שלו.

בהצלחה בהפצת הידיעה הזאת!

רוב תודות אלישיב

קלטת את הקטע!!! ... עשית סוויץ'

בהצלחה לכולנו עם הפצת הידיעה ... והנה אתה כבר מסייע בכך

סוף שבוע נהדר

עפר

צטט: פשריקה 2009-07-10 12:09:39

ידידי היקר,כבוד הוא לי שתגובתי פיתחה אצלך פוסט זה,

ניסיתי להעתיק ולהעביר את תגובתי וכהמשך גם את תגובתך,

מהפוסט הקודם שלך,כולם מוזמנים לקרוא שם...

לא הצלחתי ,ואנסה להסביר את כוונותיי למרדף הנ"ל,

קודם כל למיטב הבנתי והכרתי עם האני שלי ,

הערך העצמי הפנימי שלי לא מושפע לפי עוצמת החומר,

מה יש לי או כמה יש לי או לאחרים [שיהיו בריאים ומאושרים]

המרדף האישי שלי הוא יום יומי ,אחר פרנסה שבעזרתה אשלם

את הצרכים הבסיסיים שלי ושל משפחתי ,שכ"ד ,חשבונות וכדומה,

אין לי וילה עם בריכה ורכב מפואר ,וגם לא נסיעות לחו"ל,

אני צנועה, והאושר שלי נימצא בשקט ושלווה,בטבע ,ביצירה,

בשמחה ובצחוק,בעזרה ונתינה ,בדברים הקטנים שנותנים לי המון,

אך לצערי לא משכורת טובה ומספקת ,לעומת הדרישות והמחויבויות,

כוונותי היו שהמרדף גוזל מאיתנו המון זמן ואנרגיות ,

כל ההתפתחות והמודרניזציה חולבת אותנו מכל כיוון,

והעדפותי לגור באוהל ,ביער, נובעות מזה שאני לא מעונינת

או צריכה את כל החומריות הזאת , כדי להיות למאושרת,

מסתפקת אני במועט ,נילחמת ושורדת בתוך המרתון הזה,

לא רוצה להיות במשחק הזה,

ולא מבינה למה זה קשור לערך העצמי?

ההפך ,הערך הוא גבוה מספיק ואני כן יהלום[פנינה]

והיקום ממש מפסיד את ערכו כי הוא נמצא במרדף....

וכמובן שגם ובעיקר אני כי אני לא פנויה לטפח אותו ,

אני מדשנת ומטפלת כפי שיש ביכולתי ,

וכשאני פורחת כל היקום מרוויח ומתמוגג מהצבעוניות הרבה...

אז בשביל מה המרוץ הזה?אם הוא גוזל את אפשרותיינו להיות מאושרים?  

שבת מאושרת ושמחה לכולנו **פנינה

שלומות פנינה

לפי קוד התרבות בה את ואני חיים, הערך העצמי כן מושפע מכמות החומר שיש לנו (בארנק או בחשבון הבנק). קוד זה הוא שיוצר את תחושת המרדף האין סופי שאת מתארת.

המרדף אחר החומר הוא אשלייה תרבותית אשר קושרת את ידינו ומכסה את עינינו ... בדיוק כפי שמורפיוס מתאר את ה'מטריקס' לניאו בסרט 'מטריקס'.

אני מאמין לך שישנם רגעים שאת מרגישה פנינה יקרת ערך ... אבל, מאחר וישנם גם מצבים אחרים בהם את חשה נלחמת ושורדת ... שאלי את עצמך האם פנינה או יהלום אמיתי צריכים לשווק את עצמם ולהתאמץ כדי לשמור על אופיים כפנינה או כיהלום יקר ערך.

לפי הבנתי, יהלום או פנינה אם היה אפשר לשאול אותם היו משיבים כי ממש לא אכפת להם מה העולם חושב עליהם ... וזאת משום שהם מודעים לחלוטין להיותם יהלום או פנינה ... ויותר מכך, אם מסיבה כלשהי הייתי מוצא יהלום גולמי שנראה כמו גוש אבן אטום ולא מעובד (מראה חסר ערך לחלוטין) ... גם אז לאותו יהלום לא היה אכפת מה חושבים עליו ... ובוודאי שלא הייתה עולה במוחו המחשבה כי משהו בעולם מפסיד מכך שהוא (היהלום) עדיין לא מנצנץ!!!

במילים אחרות פנינה ... אף אחד לא מפסיד או מרוויח מכך שהוא נמצא במרדף ... זוהי התנייה תרבותית שכולנו מושפעים ממנה. העניין הוא שיש לנו את הזכות לבחור אם להשתתף במרדף הזה או לוותר ולנוח לרגע ... מנוחה אשר באמצעותה אפשר לגלות לזהות ולנקות את היהלום הפנימי.

אפילו הגששים בשיר זמזם את החיים (קישורית) ... ממליצים בחום לשמור תמיד ממהירות מרחק ... ולא להשתתף בכל מירוץ (קישורית)

שתהיה לכולנו שבת של מנוחה ושלום

עפר

אמת, כבר אמרו החכמים: "אוהב כסף לא ישבע כסף". מי שמחפש כסף - תמיד ירצה עוד.

נראה לי שמצאת את הסיבה הנכונה - מי שמחפש כסף לא באמת רוצה כסף אלא בורח מהתמודדויות עם החסרונות האמיתיים שלו.

בהצלחה בהפצת הידיעה הזאת!

ידידי היקר,כבוד הוא לי שתגובתי פיתחה אצלך פוסט זה,

ניסיתי להעתיק ולהעביר את תגובתי וכהמשך גם את תגובתך,

מהפוסט הקודם שלך,כולם מוזמנים לקרוא שם...

לא הצלחתי ,ואנסה להסביר את כוונותיי למרדף הנ"ל,

קודם כל למיטב הבנתי והכרתי עם האני שלי ,

הערך העצמי הפנימי שלי לא מושפע לפי עוצמת החומר,

מה יש לי או כמה יש לי או לאחרים [שיהיו בריאים ומאושרים]

המרדף האישי שלי הוא יום יומי ,אחר פרנסה שבעזרתה אשלם

את הצרכים הבסיסיים שלי ושל משפחתי ,שכ"ד ,חשבונות וכדומה,

אין לי וילה עם בריכה ורכב מפואר ,וגם לא נסיעות לחו"ל,

אני צנועה, והאושר שלי נימצא בשקט ושלווה,בטבע ,ביצירה,

בשמחה ובצחוק,בעזרה ונתינה ,בדברים הקטנים שנותנים לי המון,

אך לצערי לא משכורת טובה ומספקת ,לעומת הדרישות והמחויבויות,

כוונותי היו שהמרדף גוזל מאיתנו המון זמן ואנרגיות ,

כל ההתפתחות והמודרניזציה חולבת אותנו מכל כיוון,

והעדפותי לגור באוהל ,ביער, נובעות מזה שאני לא מעונינת

או צריכה את כל החומריות הזאת , כדי להיות למאושרת,

מסתפקת אני במועט ,נילחמת ושורדת בתוך המרתון הזה,

לא רוצה להיות במשחק הזה,

ולא מבינה למה זה קשור לערך העצמי?

ההפך ,הערך הוא גבוה מספיק ואני כן יהלום[פנינה]

והיקום ממש מפסיד את ערכו כי הוא נמצא במרדף....

וכמובן שגם ובעיקר אני כי אני לא פנויה לטפח אותו ,

אני מדשנת ומטפלת כפי שיש ביכולתי ,

וכשאני פורחת כל היקום מרוויח ומתמוגג מהצבעוניות הרבה...

אז בשביל מה המרוץ הזה?אם הוא גוזל את אפשרותיינו להיות מאושרים?  

שבת מאושרת ושמחה לכולנו **פנינה

צטט: אורית בוקובזה 2009-07-08 23:22:23

היי עפר ולכולם,

שפע וחוסר הם מצב של תודעה כלומר מצב ההוויה שלי, הנובעת מתחושותיי הפנימיים ואכן מסכימה כי החופש לבחור באיזה מצב של תודעה להיות הוא בידיי בלבד.

היום אני בוחרת בתודעת ה'שפע', ה'יש',ה'חופש' ומאמינה כי אני חיה ביקום שופע ובכך יוצרת את מציאות חיי, מרגישה מאושרת,מלאה ושבעת רצון - תחושות יקרות ערך שלא ניתן לקנות בכסף.

זה עניין של תפיסה,של גישה ובהחלט אפשר לקרוא לה גישה רוחנית. היא עובדת עבורי ועבור אחרים שאני יודעת כי הם מחזיקים בה.

למדתי כי הכל בתוכי ולא בחוץ וברגע שאני מאפשרת לעצמי לקבל את השפע בתוכי כך הוא גדל ומתרחב גם שפע כספי.

אינני חייבת להיות מושפעת מהשפעות חיצוניות - האושר, השפע והחיוניות שבי אינם תלויים בדבר ובאיש.

אני ראויה לכל הטוב שיש ליקום הזה להציע לי וכך קורה!
מצטרפת לאיחולי ההצלחה לכולם,

באהבה

אורית

שלומות אורית

ו

רוב תודות על תגובתך האוהבת

אני מסכים מאד עם דברייך.

מנסיוני, האתגר הגדול העומד בפני כל מי שמעוניין לסגל תפיסת שפע פנימית הוא שתפיסה כזו אינה נופלת בתחום ההיגיון המערבי/מדעי ... ולכן היא נתפסת כ'רוחנית' או ניו אייג'ית

לכל אחד יש את הדרך שלו לשחרור 'נעילת ההיגיון התרבותית' .. ולהגדיר היגיון אישי למציאות של חייו.

הצהרתך כי הצלחת לשחרר את ההשפעות החיצוניות משמחת ומעודדת עד מאד!!!

בהצלחה לכולנו

עפר

היי עפר ולכולם,

שפע וחוסר הם מצב של תודעה כלומר מצב ההוויה שלי, הנובעת מתחושותיי הפנימיים ואכן מסכימה כי החופש לבחור באיזה מצב של תודעה להיות הוא בידיי בלבד.

היום אני בוחרת בתודעת ה'שפע', ה'יש',ה'חופש' ומאמינה כי אני חיה ביקום שופע ובכך יוצרת את מציאות חיי, מרגישה מאושרת,מלאה ושבעת רצון - תחושות יקרות ערך שלא ניתן לקנות בכסף.

זה עניין של תפיסה,של גישה ובהחלט אפשר לקרוא לה גישה רוחנית. היא עובדת עבורי ועבור אחרים שאני יודעת כי הם מחזיקים בה.

למדתי כי הכל בתוכי ולא בחוץ וברגע שאני מאפשרת לעצמי לקבל את השפע בתוכי כך הוא גדל ומתרחב גם שפע כספי.

אינני חייבת להיות מושפעת מהשפעות חיצוניות - האושר, השפע והחיוניות שבי אינם תלויים בדבר ובאיש.

אני ראויה לכל הטוב שיש ליקום הזה להציע לי וכך קורה!
מצטרפת לאיחולי ההצלחה לכולם,

באהבה

אורית

צטט: amicar 2009-07-08 20:19:04

עופר

 

אני למדתי שמי שרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו

 

וכך לגבי  הרבה דברים שאנו רודפים אחריהם.

 

לירון

 

קחי בחשבון שמי שלא נעשה מיליונר עד גיל 40 כדאי

 

לו להתחיל לחיות ולהנות ולשכוח מהמיליון.

 

עמי

כל מילה בסלע עמי

המרדף הוא תגובה אוטומטית של תרבות השפע(החסר) שנשפכת עלינו מכל הכיוונים.

על מנת להשיג את הכבוד הפנימי ... אסור לרדוף אחריו ... לכן אמרתי שאנו בתקופה בה איננו יכולים להרשות לעצמנו להתאמץ

מבחינה אישית עברתי את גיל 40 ... ועוד מס' שבועות אני בן 42 ...

אולי בגלל זה אני מתחיל לוותר על חלום המיליון ... ועובר לחלום של מיליארד ... ועוד קצת

כל עוד אנו ממוקדים בעשייה פנימית ומטפחים את ערכנו העצמי ... הערכים החיצוניים רק יצמחו ויגדלו ... וקשה לדמיין לאן הם יכולים להגיע

בהצלחה לכולנו ולהתראות במפגש הקרוב ביום ה'

להתראות

עפר

צטט: לירון גור 2009-07-08 19:06:18

אני נאלצת שלא להסכים איתך,

לצערי הרב המרדף הוא לא עבור הערכה עצמית כי אם על אוטו יותר גדול, בית יותר מפואר ועוד.

 

תרבות החומר היא זו שמכתיבה לנו את המרדף.

 

ואני משגעת את בעלי היקר במשפט הבא "איזהו העשיר השמח בחלקו"... קיצ' אבל נכון.

 

לירון

שלומות לירון

אנו לא חייבים להסכים

המטרה של כל אחד היא אישית ופרטית ... כך שאם את מעדיפה להציב רכב גדול או בית מפואר כמטרה ... שיהיה בהצלחה גדולה.

את צודקת שהתרבות מכתיבה מרדף ומגדירה את את המטרות של המרדף.

אבל, הבחירה היא בידי כל אחד מאיתנו אם להיכנע לתכתיב החיצוני של התרבות ... או לבחור מטרות יעדים וחזון שנובעים מאיתנו (מבפנים החוצה ....)

ייתכן ולא הייתי בהיר בדבריי.

אני בעד כל עשיר ששמח בחלקו ... ואני שמח לפנק את עצמי בכל פינוק שאני יכול להרשות לעצמי ... אבל, אני רואה את החומר (הרכב הבית ... והאי שאני מתכוון לרכוש לעצמי כשאוכל ...) כתוצר לוואי המשקף את ההערכה שאני רוכש לעצמי מבפנים. לכן, קל לי יותר להתמקד בעשייה שלי במקום להתבונן מסביב ולבחון מה יש לי בסל הנכסים הפרטים שלי ... ומה יש לאחרים סביבי שעדיין איני יכול להרשות לעצמי.

אבל כאמור...היופי בעולם הזה הוא שאנו פשוט יכולים להסכים שלא להסכים ... וזה בסדר גמור מבחינתי

עפר

עופר

אני למדתי שמי שרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו

וכך לגבי  הרבה דברים שאנו רודפים אחריהם.

לירון

קחי בחשבון שמי שלא נעשה מיליונר עד גיל 40 כדאי

לו להתחיל לחיות ולהנות ולשכוח מהמיליון.

עמי

אני נאלצת שלא להסכים איתך,

לצערי הרב המרדף הוא לא עבור הערכה עצמית כי אם על אוטו יותר גדול, בית יותר מפואר ועוד.

תרבות החומר היא זו שמכתיבה לנו את המרדף.

ואני משגעת את בעלי היקר במשפט הבא "איזהו העשיר השמח בחלקו"... קיצ' אבל נכון.

לירון