אוקטובר 86...הייתי נערה..תלמידת תיכון... בבית הספר הייתה אוירה מתוחה...סיפרו שמטוס התרסק בלבנון וכנראה שיש נפגעים.....מאוחר יותר התברר שאחד מטובי לוחמינו הנווט רון ארד נלקח בשבי ע"י ארגון טרור שיעי... המדינה סערה ותמונות השבוי ריצדו על מסך הטלויזיה ללא הרף...תמונותיו וכתבות אודות החטיפה פורסמו בכל עיתוני הארץ...דיברו על עיסקות שעומדות להתבצע..על חילופי שבויים ועל שובו של רון...אפילו שיר כתבו עליו.....
יוני 2006.כמעט 20 שנה אחרי התמונה חוזרת....אותו סיפור..כמעט.... בארץ אוירה קשה...אחד מטובי בנינו נלקח בשבי ע"י ארגון החמאס ומוחזק בידם עד עצם היום הזה... שוב סערה במדינה..תמונות החייל מופצות בעולם...בעיתונים לא מפסיקים לרשום עליו..וכן אפילו שיר כתבו....
הסיפור חזר על עצמו וההבטחות ממשיכות לזרום....מתוארים מאמצים עילאיים ואין ספור נסיעות ומגעים... הממשלות התחלפו ולפני כל בחירות כולם מכריזים שהם אלה שיחזירו את הבנים...את הילדים שתמיד ישארו הילדים של אמא... ליבי עם אותן משפחות שחיות מידי יום בחוסר ידיעה..בחששות ובפחדים...בסיוטים אל תוך הלילה כשסוף סוף נרדמים....
יכולנו כמדינה להחזיר את רון ארד כבר אז...אבל כמו תמיד העקשנות שלנו מהווה מכשולים...בחדרי חדרים של משרד הבטחון ודאי מכירים בעובדת הפספוס של הזמן שאבד ובכל זאת אני מקווה שיהיה סוף טוב ומפתיע.... הסיפור של גלעד עדיין יכול להחזיר את האופטימיות...עוד לא אבדה תקוותנו....החוטפים עדיין מכריזים שהוא בידיהם ואל לנו לוותר ולחזור על אותה החמצה מהעבר...
אז בואו נחזיק חזק ידיים...נעצום עיניים לרגע קט ונתפלל לשובם של החיילים היקרים נתפלל לשובם של חיילי צה"ל הנעדרים שבסה"כ עדיין ילדים..... |
שירןאביב
בתגובה על הטלטאביז...הכניסה מותרת..היציאה מיותרת...
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נושא כאוב עד מאוד
מקווה שיחזירו אותו מהר ושלא יקרו עוד דברים כאלה!
תביאי יד
מתפלל
גמני מצטרפת לתפילה הזאת ציפ
תודה על הפוסט החשוב.
מצטרפת לתפילה החשובה והנחוצה הזאת.
לא פעם חולפת בראשי המחשבה מה היה קורה לו בני היה נחטף.
איך הייתי מרגישה, כיצד הייתי נוהגת...
המחשבה כל כך נוראה שמנגנון ההגנה פשוט מדחיק אותה, מסלק אותה...
פעם ידעתי שהמדינה תעשה הכל למען בניה, היום..כבר לא כל כך..
תודה לכל המגיבים....התגובות שלכם ריגשו אותי נורא...הצטמררתי והתרגשתי....
עכשיו נותר לנו לקוות שתתגשמנה התקוות והתפילות.....
מצטרפת לתפילה,
בתקווה גדולה*
אוהבת אותך...את תמיד יודעת על מה לכתוב ואיך ומעירה הערות בדרך כלל נכונות...לצערנו אנחנו לא נמצאים שם בסגל שחושב...האם הוא בכלל חושב...אולי הם טועים אולי לא על זה אפשר להתווכח ...מה שאנחנו יודעים שיש לנו חיילים שמחכים שנציל אותם וזה הכי כואב...יום נהדר
נוגעת ללב כתיבתך..
מצטרף לתפילותייך לשובו המהיר של גלעד הביתה.
גלעד היקר !
כבר יותר משלש שנים שאנחנו כאן מחכים לך ואת בטוח נמצא באיזה בור או מרתף חשוך ואתה לא שומע את הקולות ואת הרעש בחוץ
חושב עליך כל הזמן ורוצה שתבוא לכאן לחבק אותך ילד שלי ילד של כולם
לתת לך חיבוק של יותר מאלף ימים ולא להרפות
לספר לך שבחג החנוכה חג האור כיבתי את האור בבית וישבתי כמה דקות בחושך כדי להרגיש את החשיכה שבה את נמצא
לספר לך שבחג פסח האחרון השארתי עוד כסא לכבודך בתקווה שתשוב ותשב איתנו בפסח
לספר לך שבמלחמה האחרונה אוליי מרחק מטר ממך פחדתי שאולי איזה פגז יפול דווקא על המקום שאתה נמצא ...
לספר לך שאני רואה את האנשים כמעט בכל פעם בצמתים וברחובות מחכים לך ומחלקים סרט צהוב
לספר לך איך אני רואה את המילה הצילו והלב שלי נקרע ..
לספר לך שאתה נשלחת בשם העם והמדינה ולא חזרת
לא מכרת סמים אבל אולי המדינה אטומה והאוייב מעלה את המחיר
אני מחכה לך ילד שלי ילד של כולנו ליום שתשוב ..
יש לי הרבה מה לומר לך
אוהב אותך
מהלב הפועם
אני חושב שרון ערד הפך לסמל , למיתוס, לבן של כולנו, אולי לא בן כי אב רוחני. אב שנתן את נפשו עבורנו ואנו כבניו סובבנו את גבנו ולא עשינו ככול שביכולתנו להחזיר אותו הביתה. הלב נקרע לרסיסים כאשר בן נוסף הופך לאט לאט למיתוס. כאשר "השהיד" (ההקצנה מכוונת) שלנו מתייסר בשבי ועדיין אין אנו משבים אותו לביתו ולהוריו. אין ספור פוסטים בנושא, כתבות בעיתונים, ממשלות שרים. אינני יודע אם היית מחזיק מעמד תחת המחשבה שבני שלי אי שם שבוי. אינני יודע כיצד היית נוהג. המעבר הזה לשגרה מוציא אותי מדעתי , כמו נושאים רבים וחשובים אחרים שאנחנו עוברים אליהם לסדר היום. כול שנותר לי לומר שאינני יודע האם אשלך בלב שלם את בני שלי לצבא הזה שמפקיר את ילדיו, למרות שאני עצמי חייל ואיש מילואים.
,ubhfjkjfbnm,l;'dsilkj
kkfikufxreil;wqassss
תודה על לך על איזונים פוסטים מצחיקים וחזרה
לחיים המציאותים את לא שוכחת דברים חשובים
בכל מצב אתמול טלטאביס וצחוקים והיום נושא חשוב
וכאוב שחשוב שיעלה בכל מקום וזמן ואת עושה זאת כאן
תודה אחלה המשך ערב נפלא נהדרת שכמותך
מצטערת, האח הגדול
הודיעני זה עתה, שלא ניתן לדרג פעמיים ב-24 שעות...
תודה יקירה,
על פוסט חשוב זה......*..
הלוואי שמישהו כבר ישמע.... מי שיש ביכולתו לעשות את מה שצריך לעשות שיעשה כבר... כל כך הרבה מילים והפגנות וראיונות ומה לא... ולא קורה כלום כלום כלום
נ.ב.
איפה התמונה הזוהרת שלך. ? היא מאירה לי
מתפללת בתקווה גדולה
שנזכה לראות את הנעדרים אתנו
בעזרת השם.
בס"ד
בעזרת השם שהשבויים שלנו יחזרו בשלום ...מתפללים עליהם יומיום...
אשרייך זוהרת..
זה מה שקורה,כשהמנהיגים הם חבורת ילדים פחדנים,מתים לשלוט כרק לא יודעים איך,מפספסים פעם אחר פעם...
משהו הרי לא מסתדר כאן...
הרי מי שיחזיר את גלעד יהיה מלך ישראל לאיזו שנה לפחות...
משום מה ,אף אחד לא מרים את הכפפה....
אין להם חזון או אומץ לאנשים האלו,הם שכחו אותו בבית כשחצו את הקווים לפוליטיקה...
ולא משנה בראש כמה סיירות הם עמדו,כמה עיטורי גבורה יש להם,כרגע העיטור היחידי שהייתי נותן להם הוא עיטור הפחדנות והאימפוטנטיות הבינלאומית...
שפנים קטנים שכל מה שמעניין אותם זה הכבוד המזוייף שבעלי אינטרסים מיליונרים נותנים להם,,תחושת הכוח רק לשם הכוח ותאוות הבצע וטובות הנאה...
כשצריך להתעסק בכל זה,על בסיס יומיומי,למי יש כוח לגלעד...
פוסט יפה נוגע וחשוב זוהרת,ואת אכן זוהרת...
רק טוב שיהיה...*
פוסט עצוב זוהרת...
עושה עצוב בלב..כל חייל שלנו כל כך יקר..
אני ב-86 הייתי חיילת בצבא שנה ראשונה...
הבית של הוריו של רון ערד נמצא בהוד השרון במרחק נגיעה ממני..
בית פרטי של ותיקי הוד השרון גינה מקסימה....זה הבית בו גדל...
ושם הרחוב כל כך מיוחד....
כל פעם שאני עוברת משם ליבי נצבט חזק......
לו יהי לו יהי שישוב אמן !
וגלעד שליט החייל החמוד שנמצא בשבי המון המון זמן..TOO MUCH המשא ומתן...זה הזמן
לשיבה הביתה .....
אמן לו יהי
מחזיקה אצבעות.....
עם המון תקווה ואמונה....
ושבו בנים לגבולם !
אני מצטרפת לתפילותייך באמונה מלאה שגלעד שליט ישוב אל חיק משפחתו ולא ישוב להיות כסיפורו של רון ארד...
הרי אסור להפקיר שבויים בשטח...
נושא כאוב מאוד.
מתפללת יחד איתך.
אמן.
חיבוק.
לא ניתן לככב פעמיים ב-24 שעות.
עולם כמנהגו נוהג.
האוייב אותו אוייב.
החידלון של מנהיגינו אותו חדלון.