לפני יומיים חגגתי לבני הבכור יומולדת...אני אוהבת להשקיע בהם עד כמה שאפשר ומנסה לעשות הכל לשמח אותם בתחום האפשרות הכספית המצומצמת שלי. בבוקר הילד התעורר, כש12 בלונים מסביב למיטתו ומתנה קטנה לידו (זו המסורת שלנו בלונים בלונים המון שמחה)...היות וכבר היה חופש, הילדים התעוררו מאוחר ואני כבר הלכתי לעבודה. לכן,הורתי לאחיו הקטן שישיר לו "יומולדת שמח",במקומי. כמובן שהתקשרתי מאוחר יותר ופצחתי בשיר והוא נהנה וצחק.... כשהגעתי מהעבודה החלטנו לצאת לבריכה כדי שהיום יהיה מהנה והחלטנו לקנח את היום הנעיםבמנת שווארמה. בני, אוהב מאוד שווארמה אך,בגלל "חשבונאות ותחשיבים " ,אנחנו לא אוכלים כמעט בחוץ כלום כלום...אז שווארמה זו חגיגה נהדרת...הגענו למקום שמחים עליזים ורעבים ריח השווארמה מגרה לנו את כל החושים כשלפתע בני אומר לי אמא תראי. אני מסתכלת ורואה גור חתולים שחור מלוכלוך גרם עצמות בקושי הולך מנסה לתפוס גרגרי אוכל שנפלו. אנשים רואים אותו בועטים ואמרים איכס איכס והוא מסכן בורח משולחן לשולחן מונע ע"י יצר הקיום בלבד...מדי פעם איזה בחורה פולטת אוי איזה מסכן, מזעזע וממשיכה...נעצרנו המומים, לא רציתי לראות אותו,אבל ידעתי, אם אני רואה אני חייבת לעזור לא יכולה להתעלם...באוטו יש לי אוכל מוכן לחתולים, רצתי הנחתי מתחת לאחד השולחנות קצת אוכל ומים והתרחקנו והוא התקרב ואכל בשקיקה. למזלי, אף אחד לא עשה דבר. כמובן שבאותו הרגע ילדיי כבר תיכננו את מבצע ההצלה ואנחנו חזרנו הביייתה להביא קופסה ואוכל כדי לתפוס את החתול. המבצע לא היה קל, המסכן כל כך פחד שברח מאיתנו ...חצי שעה הסתובבנו סביבו עד שבני הצליח ...לא יודעת איך להשליך עליו את המגבת לתפוס אותו ולהכניס לכלוב...סגרנו אותו במרפסת קטנה כדי להגן עליו מחבורת החתולים שבביתי שמנו לו אוכל ומים. יום למחרת, הוא ראה וטרינר וכעת הוא בטיפול....ישנם אלפים כאלה, הוא לא היחיד, שסובלים חרפת רעב והתעללות אנשים לא מבינים שהם כמו ילדים קטנים...יש להם נשמה הם סובלים כאב מחלות רעב וקשה להם...זה לא נכון לומר שלחתול יש שבע נשמות חתולים בארצנו עוברים סבל נוראי ...רעב התעללות כאב פיזי המון המון סבל...ואפשר להקל...אפשר לעזור ולהושיט יד...הכי חשוב לעקר ...לעקר ולא להתעלם...כי לכל חי יש נפש וכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו |