קינאה בין אחים נפוצה למדי וכל אחד כמעט ימצא עצמו באיזה שהוא גיל מקנא מסיבה מסוימת באחיו או באחותו. רגשות קנאה הם טבעיים ונורמטיביים. קנאה אצל ילדים צעירים יכולה להקשות מאד על ההורים ויש להתייחס למקנא ולמושא הקנאה בתשומת לב.

קינאה באח שנולד
אחד הקשיים הגדולים איתם מתמודדים ילדים שנולד להם אח זה קנאה. הילד הצעיר "גוזל" זמן רב בטיפול בו וגם הורים שיעשו השתדלות גדולה לא יוכלו למנוע לגמרי את הרגשות האלו.

ילד שמקנא יכול לבטא את הכעס שלו כלפי המשפחה,ההורים והאח הנולד ובמסגרות מחוץ לבית. ישנם ילדים שיכולים לבטא במילים את הקנאה שלהם ולהסביר את עצמם ויש ילדים שיפנימו את הרגשות שלהם והקושי יתבטא באופנים אחרים כמו: תוקפנות מול ילדים אחרים, מול ההורים, חוסר רצון לשתף פעולה ולהיענות לבקשות ההורים כמו ללכת להתרחץ, לסדר את הצעצועים וכו...

ילד שמקנא צריך לעזור לו להתגבר על הקושי. אחת הדרכים היא להקדיש לו תשומת לב מיוחדת ללא שיתוף האח הצעיר. גם אם זהו זמן קצר חשוב שזה יהיה. דרך נוספת היא לשתף את הילד בטיפול בתינוק ולומר לו כמה נעימה וטובה העזרה שלו. זו דרך גם להקדיש זמן לילד וגם להיות עם התינוק.

קינאה באח מוערך במשפחה (האח ה"מוצלח")

בגילאים היותר גדולים יכולה להתפתח קינאה בעקבות הצלחה של אח בתחום מסוים בחייו. הילד המקנא יכול להרגיש שתשומת הלב אינה מתחלקת כבעבר והאח המצליח שלו לוקח את חלק הזמן שלו מההורים. ילדים מתקשים לקבל את העובדה שהצרכים השונים של הילדים במשפחה משתנים וישנה וזו הדינאמיקה המשפחתית ועלולים להביע את מורת רוחם.

גם במקרה הזה למרות שהקנאה היא נורמטיבית חשוב לעזור לילד לקבל את המצב כמו שהוא ולהפחית אצלו את רגשות הקנאה. אם הילדים הגדולים אפשר לשוחח ולשתף אתכם בהרגשה שלהם. ילד שיביע את עצמו יהיה קל יותר לעזור לו. ילד שיקבל מענה לצרכים שלו ותשומת לב מיוחדת בזמן שהוא זקוק לכך יש סיכוי שיקנא פחות ויוכל לקבל את החלוקה השונה לעיתים של תשומת הלב ללא רגשות קינאה.