כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לא מסיטה מבט

    חוויות והרהורים, תגובות ומחשבות. ניסיון (נואש) לשמור על מצברוב מהורהר ומתבונן...

    פוסט ראשון טיפוסי או 5 סיבות למה אני כותבת

    2 תגובות   יום חמישי, 9/7/09, 14:14

    אז למה בעצם 

     

    1. כי חייבים לדבר עם מישהו על זה, והאנשים כאן כבר קהים, לא מגיבים. זה לא הבנאליות של הרוע, אלא הבנאליות של המחקר-את-הרוע, שמזעזעת. יושבים אנשים, בני 20-30, במשרדים בבנייני קומות, מול מחשבים, וקוראים כל היום כתבי אישום, ראיות ועדויות על איך, למשל, שני הוטו רצחו מול עיניו של הנאשם כמה טוטסי במאצ'טה, והשליכו אותם לנהר, והנאשם לא הגיב אלא המשיך לחלק בירה. (נזיבונימנה הוא אחד הנאשמים הזוטרים יחסית. מפקד המיליציות הצעירות, האינטרהמווה). ומה שמעסיק את האנשים שקוראים את זה, מה שמכעיס אותם, גורם להם להתעצבן, זה שהאינטרנט כה איטי עד שפייסבוק לא עובד, או שהמעלית תקועה כי יש הפסקת חשמל וצריך לרדת 7 קומות ברגל לקנות את הסמוסה של הבוקר, או שמייקל ג'קסון מת.

     

    2. ויותר מזה - כי אני הופכת להיות כזו. כי מה שהעסיק אותי אתמול, תוך כדי לנתח את כתב האישום ההוא, זה אקס שהתחתן, חברה בצרות, ציון במבחן, געגועים לאופיר. וגם - מתי כבר אקבל את הגישה למאגרים, כדי שאוכל להתחיל לעבוד באמת (הכל עובד לאט. קחו בירוקרטיה של האו"ם, הוסיפו אפריקאן טיים, ותבלו בקצת קשיי שפה, ומקום גדול (כך שדברים הולכים לאיבוד בדרך מהחדר של התמיכה הלוגיסטית לחדר שלי...) ותקבלו אנשים שבאו לעבוד ל-3 חודשים ובינתיים לא ממש עובדים. וזה חבל - הטריבונל בלחץ, יש המון עבודה, מנסים להספיק הכל ולסגור את הבאסטה עד 2010. זה לא ילך, אבל מנסים. ועדיין - אין מחשב לכל מתמחה. ביבי צריך לבוא לפה לדאוג לזה.)

     

    3. כדי לחשוב בקול רם (או בכתב) למה הטריבונל הזה כאן - לטהר אווירה? לתקן? לנקות מצפון? פשוט כי זה-נראה-רעיון-טוב-בזמנו-ועכשיו-כבר-התחלנו?

     

    4. כדי להחליט עם עצמי ואולי לקבל עזרה בזה - האם יש הבדל בין הרצח עם הזה לאחרים. ויותר מזה - האם יש הבדל ביחס למוות כאן, ביבשת השחורה? ההוטו, שהיוו את רוב אוכלוסיית רואנדה אבל את החלק העני בה (כשחילקו תעודות זהות עם הרישום האתני, כל מי שהיה בעל יותר מ-10 פרות קיבל את הזהות של טוטסי), רצחו בין החודשים אפריל ליולי 1994 כמעט (או יותר מ?) מליון איש.

    הם עברו לפי רשימות בין בתים, או בדקו בתעודות הזהות. הם הרגו ילדים שהיה להם הורה מהצד-הלא-נכון (אם האמא טוטסי הרגו את הילד כדי שלא ינקום את מותה. אם האבא טוסטי, הילד נחשב טוטסי גם). הרדיו שידר רשימות של פליטים טוטסים שהצליחו לברוח, ושלח את המליציות לחפש אותם. סטודנטים ערכו חיפושים במעונות, כדי לוודא שהם "נקיים". במחסומי דרכים שהקימו עמדו אנשי האינטרהמווה, המיליציות שהורכבו מנערים שאומנו לצורך כך כמה שנים לפני, בדקו תעודות זהות. מי שנמצא טוטסי נלקח ליער והוצא להורג בירייה.

    זה מזכיר המון מוסת, אבל זה מסודר ומאורגן יותר מהפרעות באוקראינה. אז מה זה? האם זה מזעזע יותר או פחות מלשלוח רכבות עם משלוחים לפי רשימות לתאי גזים? ולמה באפריקה זה לא קרה כך?

     

    5. טוב, יש עוד סיבות - הרצון לתשומת-לב. הרצון לכתוב. הרצון להיקרא. כאלה.

     

    זה נראה מספיק סיבות ללמה. עכשיו אולי אפשר להתחיל לכתוב באמת. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/7/09 13:12:

      יעלה

      כיף לשמוע את הרגישות שלך גם מרחוק....

       

      מתגעגעת

       

      השכנה שלך.....

        9/7/09 15:42:
      כתיבה יפה ..
      המשיכי לכתוב..
      תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      יעלובל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין