מכירים את הקטע המעצבן שדווקא כשאת תולה כביסה היד שלך הופכת רפויה ותוך כדי הפעולה החולצה הלבנה הכי בוהקת נוחתת למטה מעצמה??

אז זהו שלי זה כל פעם באופן קבוע בזמן התליה נופל לי בגד למטה...

אני גרה בקומה שלישית ולמי יש כח לרדת עד למטה??

רק שהבעיה  היא לא הבגד.........זה כבר סיפור אחר....

הבעיה היא אחרת..קריטית לשאר הכביסה....

בעיית האטבים....

אצלנו לא קונים אטבים...אצלנו אוספים אותם...

אם נפל לך אטב הוא מיד הופך ליעד חטיפה מרכזי...כולם בחלונות..כולם קולטים את הנחיתה וכולם מפנטזים איך יוכלו לאסוף אותו אליהם בהזדמנות הראשונה...בכלל אצלנו זה ממש סרט...כל בוקר בדרך למכולת עושים סיבוב ושימו לב..אין שכנה אחת...שכנה אחת אפילו שחוזרת הביתה בלי כמה אטבים בתוך שקית הלחם...

זה הולך ככה...

לחם

חלב

ואטבים....

אם נתקלים במקרה בחצי אטב מיד מוצאים לו בן זוג ומחברים בינהם...יוצא שבלי בית חרושת נהיינו יצרני אטבים סידרתיים...

זה גם תחביב אצלנו..כשיושבים למטה אוספים כמה חצאים ותוך כדי רכילות מזווגים זיווגים...

למדנו לזהות את כל הסוגים ולחבר איש לרעהו...

אם נכנסת לבית תדעי מי גר שם לפי האטבים...

האטבים הישנים מעץ..תופסים מקום של כבוד אצל המבוגרים שביננו...הם מתים עליהם...

יש את הצבעוניים הארוכים שנועדו לרווקים..הם דקים ולא מצריכים תליה של כביסה כבדה..

ויש את המעורבים..גם מאלה וגם מאלה...זה שייך למשפחות עם ילדים (ע"ע לחם חלב ואטבים..)

אצלנו אף פעם לא חסר..תמיד יש בשפע ובכמויות מסחריות

ואם הכמות נראית דלילה מיד יוצאים במבצע לאיסוף ומסתערים כאריות...