בימינו המוסכמה של ארבעה קירות התוחמים את החדר נשמרת בעיקר משיקולים כלכליים וממגבלות טכניות.
אך התפישה המודרנית שיחררה הרבה מושגים כובלים בתחומי אדריכלות חוץ ופנים.
אחת הדרכים "לצאת מהקופסה" בתחום עיצוב פנים - הוא "הקיר הרביעי".

נוכחות הקירות בחדר המגורים מהווה מעין עולם קטן עבור מי ששוהה בחדר. הקירות מסמנים את
גבולות התנועה במקום המגורים, בצורה שנקלטת בחושינו ומשפיעה באופן ישיר על האווירה בחדר.
עיצוב הקיר הרגיל מדגיש את המרחב הסגור ומסומן בסימני היכר אופייניים. המצב הראשוני של הקיר הוא לוח חלק, מעין טאבולה ראזה. בשלב הראשון האבזור כולל: תמונה על הקיר, מתלים, צבע, טפט, וכן מדפים. בשלב הבא הקירות מתרפדים בריהוט נשען, כגון ארון, כוננית או ספה, וכתוצאה מכך המרחב מצטמצם, והמעגל הסוגר הולך ומתעבה. ברם הגבולות יש בהם גם השפעה טובה על האדם, כאשר הם נותנים ביטוי לסדר הנכון.
למעשה ראוי לתת את הדעת על האינטראקציה שאנו מקיימים בלי משים עם קירות ביתנו.

קיר ש"אינו מגיע עד לתקרה" אלא מעוצב כמבנה נמוך יותר,

יוצר מרווח מסוים ויכול לתת הרגשה של חופש ופתיחות. המרחב הסגור מעיקרו נראה יותר משוחרר

(בדומה לציפור-הנפש בציור של מאגריט, שנעה לה חוצה ופנימה בכלוב פתוח).

מכאן, שאם אנו רוצים לחוש ביתר שאת את האוויר החופשי ניתן להשיג זאת באמצעות רווח בין הקיר לבין התיקרה, באופן שמאפשר טווח ראייה לתנועת שרירי העין, המופעלים למרחק ארוך.
קיר מסוג זה ממתן את ההפרדה בין החוץ לפנים. ההפרדה החסומה מידי בין חדרי הבית יוצרת הרגשת מחסום עבור האדם השוהה בתוכו.

אוורור המחיצה יכול להיעשות בדרכים נוספות :

- קיר שבו מותקן החלון ניתן לעצב בפרופורציות חדשות, המרחיבות את החלון עד לממדים של קיר שקוף.
- בעולם התיאטרון משתמשים במונח "הקיר הרביעי". הכוונה לאותו קיר דמיוני הפונה אל עבר הקהל,

והוא "כאילו לא קיים". המודעות לקיר הדמיוני נחוצה כדי לאפשר את האשליה של מתחם מופרד,

המתרחש על הבמה.

(פרגוד שקוף, מעקה נמוך, קורים של מובייל המשתלשלים מן התיקרה). הקיר הסמלי ייתפש כגורם המפריד למשל בין המטבח לפינת האוכל או בין המטבח לסלון.

תודעת הקיר הרביעי תיווצר במתחם המגורים על ידי מחיצה סמלית, למשל באמצעות קיפלי מסך שקוף למחצה וכן על ידי שבכה העשויה עיטורי מתכת. אתגר מיוחד יכול להוות ז'אנר הגרפיטי, שאמנם מקורו בציור על קירות ציבוריים, אך אפשר בהחלט לאמץ אותו לעיטור הקיר הפנימי, אם באמצעות פוסטר אמנותי ואם ברישום ישיר (לפחות בחדר הילדים). באופן זה נישמר במלואו עקרון הניטראליות, דהיינו החדרת גורם ששייך לעולם הדמיון יותר מאשר לתועלת שימושית. בזכות חופש הדמיון פורץ הקיום בחדר אל מחוץ להרגשת ההסתגרות בין ארבעה קירות.
[לינק לויקיפדיה - ציורי גרפיטי]