פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 881696 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 650739 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 426079 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 670785 צפיות
-
האיש שאהב תפוחים
12/2/17 | 604548 צפיות
-
תקשורת
9/6/17 | 574366 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך אתם לא מתביישים?! 31/5/20
- חוסר הערכה זה "פרווה" מול הביטוי האמיתי 20/5/20
- גילויי אהבה 12/5/20
- סלחנות לאלימות וסגידה לכוחנות זה IN 3/5/20
- "אנשים טובים" 24/4/20
- ריקושטים של קורונל'ה 10/4/20
הליצן הצוחה (צוחק או בוכה ?! )
הליצן הצוחה (צוחק או בוכה ?! )
האמת, שהיחס שלי לליצנים מורכב ומעורב, לפעמים, ביני לבין עצמי אני תוהה מדוע אני "לא אוהבת" (בלשון המעטה) ליצנים , ואומרים שכש "מדברים" על זה, מתחילים להבין, אז אני מנסה....(על ליצנים בעולם המדיה)
תמונת ליצן מעוררת בי התנגדות יפה ככל שתהיה, סרט, תחפושת, סיפור, מופע - אם יש שם ליצן לא נחמד לי עם זה, שלא לדבר על העובדה שבשום מופע קרקסי או אחר - הליצן אינו מצחיק אותי כמו את האחרים.
שמעתי שגם ילדים בבתי חולים לשם הולכים ליצנים רפואיים לא תמיד מגיבים להם בשעשוע, רבים מהם נבהלים מהם, כלומר, אני לא לבד....
בקטנותי שמעתי משהו שכנראה השאיר בו את חותמו, ומסתבר שזה צף ועולה כל הזמן - שמעתי שפעם היה נהוג לעשות לליצנים בקרקסים ומופעים ניתוח מיוחד כדי שייראו תמיד כמחייכים, ושהם למעשה כמו כל עובדי הקרקס ובעלי החיים שלו היו משועבדים לבעליו.
כך בגיל צעיר מאד הבנתי שליצן והבעת פניו אינם אמינים או משדרים אמינות, בודאי שלא שמחה ועליזות, ובכל פעם שראיתי ליצן במיוחד בקרקס לא היה נעים ומשעשע לי, תיארתי לעצמי איך מכריחים אותו לחייך ומה הוא בטח מרגיש בפנים.
מעבר לזה, מי מאתנו אינו זוכר כמה וכמה סרטים מפורסמים יותר או פחות בהם רוצחים וסוטים לבשו תחפושת ליצן לפתות ילדים ללכת עמם. ...?! או בהם ליצנים מוצגים באור שונה לגמרי חוץ ממשעשע?! המפורסם בסרטים הוא של סטיפן קינג (חלק א ב ג).
לפני שנים למדתי אמנות ובאחד השיעורים ביקשו לצייר על חומר שאינו נייר, משהו אטום וחלקלק כצלופן או ניילון ועם דיו, טוש, או ציפורן, כשהכוונה כנראה היתה לראות איך מתמודדים עם חוסר שליטה על התוצאה (לא כמו בציור ורישום ממש) , אתה צריך לזרום עם מה שקורה עם הדיו .
עד היום אני שומרת את מה שציירתי. אף אחד מהתלמידים לא ראה ולא הבין את הציור, וגם כשאמרתי מה זה, התקשו לראות זאת. רק אחד – המורה , ראה בדיוק מה זה מההתחלה , לא היה צריך להסביר לו יותר דבר.
קראתי לציור "ליצןפלצת ", דמות שלפי לבושה רואים שזה ליצן אך הראש דמוי זאב, דבר והיפוכו.
אופסי....ידעתי שזה יבהיר גם לי עצמי בסוף משהו....יכול להיות שאולי בשל כך מעולם לא יכולתי ככולם להעריץ או לאהוב את הזמר המנוח מייקל ג'קסון, שפניו הזכירו לי (ואכן היו מסיכה ).
מעולם לא הבנתי לא אותו או את העובדה שהעביר את גופו אין סוף ניתוחים וטיפולים עד שהגיע למצב כה עגום, כמו שמעולם לא הבנתי את צורת יחסו ו"אהבתו " לילדים, בעלי חיים וכד....
(ככה מתנהג מי שאוהב?!, כאן וכאן ידיעות מחו"ל על יחסו האמיתי לבעלי חיים. מעניין שהם לא פורסמו כאן, וכולנו זוכרים את התמונה הזו בה השוויץ בילדו והניף אותו מחוץ למרפסת להמונים תוך שהוא מסכן אותו....)
פעמים רבות אני מזהה כהרף עיין ניתוח מתיחת פנים אצל אשה או גבר, כשמשהו בפניהם מזכיר לי מסיכה (מ"אהבתי" היתרה לליצנים), אך מוזר שממסיכות לבדן, עצמן, אין לי רתיעה כמו מליצנים.
אולי מפני שמסיכה היא חפץ, שמסתיר משהו, הליצן הוא המשהו הזה...
מה אתם חושבים ומרגישים לליצנים? מה הם מעוררים בכם ?! |
תגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
-
* חיוש *
בתגובה על גילויי אהבה
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוהבת רק פרצופים צוחקים...בכי גורם בי רעד וצורך לעזור...
אני שוב פעם כותב אותו הדבר. אני תמיד אהבתי ליצנים והם הצחיקו אותי. ממש לא מבין ממה צריך לפחד. אולי שווה לשאול בעל מקצוע לדעת, מדוע יש אחד שאוהב והשני מפחד. אולי את מפחדת גם מהלא נודע והלא צפוי.לי ממש אין בעיה בקשר לזה, לפעמים אני בכוונה נוסע/הולך בדרכים לא מוכרות בכדי לא "להחליד" ולפעיל את החושים שכבר לא משתמש בהם...
אני לא אוהבת דברים מזויפים, ולכן גם לא אוהבת ליצנים.
מצד שני, לא כל ליצן הוא מזויף.
ליצן הוא בעיני מקצוע, וכמו בכל דבר, גם כאן אי אפשר לעשות הכללות של ממש, כל מה שאני יכולה להגיד הוא שאדם עצוב שלבוש כמו ליצן לא ישמח אותי, בזמן שאדם שמח ישמח אותי בלי קשר ללבוש.
החלק המפריע הוא החלק המזויף, המעמיד פנים.
בעיני ליצנים מעוררים רחמים,
אהלן
אבל אינני מדברת כלל על תחפושות, פורים וכדומה.....!
כמובן שגם אני אוהבת לצחוק ולהצחיק, להתחפש - זה כיף.
ליצנים ספציפית, מעוררים בי מסיבות שונות, על חלק מהן כתבתי - דחייה עזה.
אני שמחה שהחוויה שלך אתם שונה
יקירתי,
אני כ"כ אוהבת ליצנים,
וה"ליצן" שהשפיע על חיי הוא "פאצ' אדאמס",
פגשי אותו ממש באסף הרופא,
הוא הקים את גזונטהיים - בי"ח שכל רופא בא לעבוד שם
שנה ללא תשלום לטפל בחולים מכל העולם שאין ידם משגת
לשלם עבור תרופות וטיפולים או נתוחים.
ומדעית הוכיחו שעם טיפול הליצנים הרפואי - הצחוק שמעודד אותם
הרבה ילדים נרפאו , שהרי הצחוק משחרר אינדרופינים...ישנם מחקרים שלמים..
הם עושים עבודת קודש!
ובכלל אני אוהבת להתחפש..מי לא?
לא אוהבת ליצנים וגם לא קרקס עוד מימי ילדותי.
ליצן הוא מעצבן בד"כ ועם פרצוף הזוי מידי.
צריך לתת להם פטיש בראש לליצנים האלה...
....לא מחוברת במיוחד לליצנים, אולי בגלל שבילדותי לא צפיתי במופעים של ליצנים...ולא התחפשתי לליצן...
ולי בכלל יש קושי מסויים עם הביטוי הנקשר בכך "ליצן חצר" שבעצם הוא היצור הכי נלעג בסביבה....
ולעתים הוא אפילו לא יודע שהוא כזה, הוא ממשיך להצחיק במחשבה שהוא עושה טוב ולא רואה את הצחוקים הרעים...
ומה יעשה כשיגידו לו מה מסתתר מאחורי כל אלו, האם יבכה ויפסיק, או שימשיך כי אינו יודע דרך אחרת להתחבר לזולת?
אולי "ליצני חצר" מעין אלו, הם המתקשים בתקשורת עם אחרים מכל מיני סיבות (מגבלה פיזית, קושי נפשי, כיעור חיצוני)?
בונבונייטה, תודה על פוסט מלא חשיבה, כדרכך, שעורר בי את כתיבת הדברים האלו.
שבוע מבורך!
רוב החברים כתבו את מה שהם חושבים ומרגישים וסיפרו על קצה המזלג למה ואת דיעותיהם - ותודה
,
אך חלק מהחברים לא ציינו את הסיבה למה הם מרגישים כך וחושבים כלפיהם.
היות ווזו בדיוק כאן השאלה שאני מנסה לברר עם עצמי, אתכם, ובכלל למה....
למה אנו מרגישים לליצנים כפי שאנו מרגישים, אני מבקשת שיוסיפו למה כל אחד מרגיש וחושב כך.....
נאורה
אשמח לדעת למה את מרגישה כך "כילדה שנאתי ליצנים, וזה עוד לא עבר לי... "....
הוזה דיעות
"בשבילי ג'ק ניקולסון הוא הליצן הגדול/המפחיד מכולם" - ספר לנו....למה?
jessielove
"היום בעיקר מעוררים בי פלצות. .." - פרטי נסי להסביר לנו למה ?
ת ו ד ה
בשבילי ליצנים זה מאמץ להצחיק אחרים, שלא תמיד עולה יפה. לפעמים זה גרוטסקי.
אני בעד הצחוקים של החיים שמגיעים בהפתעה, חודרים ליום יום שלנו בלי הכנה, ומצחיקים ללא מאמץ.
*
אלומה
בילדותי מאד אהבתי אותם
זוכרת שראיתי אותם לראשונה בקרקס הקולוסיאום שהגיע לארץ מאיטליה בשנות ה-60.
היום בעיקר מעוררים בי פלצות.
אגב, ליצן אולי שם על עצמו מסכה פעמים רבות. אך הוא חושף את עצמו וצוחק על עצמו בצורה כל כך אמיתית ושובת לב.
האומנות של הליצן היא להדגיש את הדברים בהם הוא פחות טוב, כמו קריקטורה, וללכת איתם. הוא תמים, ומשווע לאהבה ולתשומת לב. לרוב יש לו דרכים מגושמות לממש את זה. איך אפשר לו לאהוב אותו? הוא מעורר חמלה מספר אחד.
בונבונית, אין לי שום יחס לליצנים...
יש לי יחס וסימפטיה לאנשים אמיתיים שמתנהגים באופן אמיתי עם המון אינטגריטי ולא נאלצים לשים מסיכות על פניהם
כי כשאתה שם מסיכה, תמיד יש לך מה להסתיר
ואדם אותנטי שפועל על פי עקרונות החיים שלו הוא שלם ומושלם - ואין לו צורך במסיכות
ליצנות זה אחת מאומנויות המשחק המורכבות, המעניינות והמרגשות ביותר שיש.
מה שעשו מליצנים זה כבר סיפור אחר. אבל אם תראי פעם מופע ליצנות מוצלח, (ואני לא מדברת על אפים אדומים ותלבושות צבעוניות בהכרח), את עלולה להתאהב בליצן ולשכוח מכל האיבה הזו.
כוכב של ...
ליצן קטן נחמד רוקד עם כל אחד...
ליצן קטן שלי אולי תרקוד איתי...
אולי..אולי..
וואו!
עוררת בי תובנות חדשות עכשיו אני מבינה למה אני בכלל מסתייגת מהם.. עד היום נרתעתי מליצנים מסיבה לא ידועה, היום הבנתי שאני לא אוהבת את החיוך העצוב שלהם!
האם את צוחה או בוחקת?
עדיף צוחה!!!!
שבת שלום
* אהבתי
את הפוסט.
את תמיד כה יסודית.
*
"ליצן" צריך להיולד כזה-ליצן
אני רואה באדם שיודע להצחיק ולשחק כליצן
ראשית כך אלוהים ברא אותו שנית כמקצוע
לא כל אחד יכול להית ליצן.
קראתי על ילדים חולים, שבא אליהם אדם בצבעים מקושקשים על הפרצוף, וקורא לעצמו ליצן רפואי. הסברה שאדם כזה מפחיד אותם.
אני יכול להבין את זה. הילדים לא יפחדו מאדם, שפניו גלויות והבעתן נעימה.
תמיד אהבתי את הלייצנים בקרקס
אף פעם לא רציתי לחשוב על האדם מתחת למסיכה.
זה מקצוע ככל המיקצועות.
או שאוהבים את המקצוע או שסובלים בכל מה שעושים.
גם אותי ליצנים לא מצחיקים
בעבר כשביקרתי בקרקסים
ריחמתי עליהם יותר מאשר הצחיקו אותי
כום אני לא מבקרת בקרקסים
(אבל דווקא בגלל השעבוד של בעלי החיים)
כאשר הבן שלי היה קטן
קניתי לו בובת ליצן
תלינו אותו על הקיר
ואני לא הייתי מסוגלת להרדם
עד אשר הורדנו את הבובה..
בקיצור בונבונייטה
יש לי אותן תחושות כמוך
לגבי ליצנים
שבת שלום
*
ליצן הוא ליצן
גם כשצוחק וגם כשבוכה
שבת שלום
אריאלה
אהלן
אין לך מה להתבייש כלל להיות במיעוט אם זו דעתך והרגשתך, מקבלת אותך כאן ממילא איך שאת.
וצחוק ולהצחיק גם אני מאד אוהבת, והרבה גם עושה זאת.
ואני במיוחד אוהבת תגובות שונות מילדים, הן אמיתיות ומאתגרות.
אין קשר לליצן, הצורך להצחיק ולצחוק, זה משהו אחר.
גם לא כוונתי לתחפושת רגילה, לא לתחפושת - אלא לליצן, תחפושת ליצן עם איפור ו או מסיכה, כמו בסרט והתמונות שצירפתי
אני מאד אוהבת את ג'ק ניקולסון, כדמות, כשחקן.
באופן פרדוכסלי אינני מרגישה אליו רגשות שליליים כמו לליצנים.
ממש אוהבת את העובדה שהרשימות שלך כאלה..קצת אחרות..אני מתביישת קצת להיות במיעוט בתגובות אבל אני אוהבת לצחוק ולהצחיק ואני בטוחה שהליצנים גם הם כך-ותמיד נהניתי מהם. נכון שיש ספרות ועוד על העצובים והמפחידיפ שבהם- אבל זו לא הנורמה. לשמוע את הילדים צוחקים בקרקס-תמיד שימח אותי.*
תודה
אהבתי את תגובתך, היא נותנת לי הזדמנות לחדד דברים.
לי אין נגד הליצנים דבר, אני פשוט לא אוהבת אותם, היחס שלי אליהם מעורב, כפי שכתבתי כאן בפוסט - יחד עם תגובותיהם ונסיונם של אחרים אני מנסה לברר יותר על למה.
אני רואה שגם אתה בעצם לא אוהב ליצנים, מסיבות שונות, אך לא אוהבם...
ולגבי : "קצת ביזארית הרשימה הזאת ...'מה גורם לה להתעסק בליצן, דמות שולית יחסית במרחב הציבורי' ":
אה, אם כך זה רק סימן שלא שוטטת אצלי מספיק בתכנים השונים.....אחרת מיד היית מבין.
פעמים רבות אני שמה לב לדברים כאילו שוליים או שבדרך כלל לא שמים לב אליהם, כותבת עליהם, מביאה אותם למודעות, דברים שרוב הציבור חושב שהם "לא חשובים" או בשוליים הציבוריים.
חוץ מזה לא מדובר כאן רק בליצנים עצמם, אלא בהרגשות של אנשים כלפיהם, כלפי דברים מסוימים, למה הם נוצרים וכד.
אתה כמובן מוזמן לשוטט אצלי בתכנים השונים לראות אם נכונה "הדיאגנוזה", ואם תמצא דברים רבים אצלי שהיו "דברים כן עיקריים במרחב הציבורי" או כן במרכז ההתעניינות הציבורית - אתה מוזמן להעיר תשומת לבי לכך, למרות שגם זה קורה לי לפעמים....
אם כן, מבטיחה לך שזה יהיה מזווית ראייה שונה.
מעריכה ואוהבת ליצנים זה לא קל ............. להיות ליצן ולך יקירה סוף שבוע נעים באהבה מליידיסנו
לא חושבת שליצן הוא ראי שלנו, בכלל לא, לפעמים ההיפך.
אתה מוזמן שוב לקרוא את הפוסט ולהכנס לכל הלינקים שהבאתי שמשולבים כלינק פעיל בתוך הטכסט.
מוזמן להגיב שוב אחרי שתעיין בהכל....
תודה נאורה,
ספרי, למה לא אהבת....?
זה מה שאני מנסה לברר כאן לעצמי למה אני כל כך לא אוהבת אותם....
חדשה לי התובנה הזו, מה שאמרת. מעניין.
למה ואיך אתה סבור כך ? קראת על זה משהו?
לרוב הליצנים בלי מסיכה ממשית, אלא עם איפור של מסיכה.....
תודה מותק, מה אתה גם לא אוהב ליצנים????
ואיך ידעת שאני פשוט חולה על קרמר והבאת לי תמונה שלו? אני פשוט אוהבת את השחקן או את הדמות שלו ללא כחל ושרק. איזה טיפוס....
אם הם עושים טוב לאחרים-יבורכו
אבל אני תמיד מביטה בעינייהם
ורואה הרבה עצב.
לא פחדתי ולא פוחדת
לפעמים מאד מרחמת.
בכל אחד ואחד מאיתנו קיים ליצן קטן, ואולי זה מה שמרתיע..
אני בטוח, שאם אני אעשה, ככה עם האצבע, לכל אחד, הוא יזכר מתי התנהג בליצנות.
כמו שכל אחד מאיתנו אוהב לצחוק, ואומרים לנו שלצחוק זה בריא, אז ממה אנחנו צוחקים, אם לא מליצנות..
יש כל מיני דרגות ואפנים של ליצנות. יש אנשים שאוהבים את צ'רלי צ'פלין, מיסטר בין, בני היל וכל אחד לפי טעמו.
כשמשהו מחליק על קליפת בננה, זה מצחיק. הבדיחות הכי מצחיקות גזורות מצחוק לעיד. וליצנים, מחליקים על בננות.
אך זה שונה כשבת הזוג שלך קוראת לך ליצן...או המנהל שלך בעבודה.
אגב, ליצן החצר, היה היחיד שאומר את מה שהוא רוצה למלך ויוצא מזה נקי, בזמן שמשהו אחר, היה מאבד את הראש....
סוף סוף הבנתי שאני לא לבד בחלד....
גם כילדה וגם כבוגרת......
ליצנים אני לא אוהבת....
נרתעת, מסתייגת....
סתם פוחדת...
והנה אני לא לבד.....
פחד בלתי מוסבר
שבת נהדרת שתהיה לך יקירה
יופי של תמונה חדשה לך....
*
היתי לייצנית מגיל 16 עד גיל 21
אז דעתי משוחדת בנושא
אהבתי מאוד את עניין הלייצנות
זה היה כייף לא נורמלי והופעתי בימי הלדת.
הליצן מסמל את האומללות
המאלצת אותו להראות כאילו הוא שמח וגרוע מכך, משמח אחרים
קצת ביזארית הרשימה הזאת
עלה לי מיד 'מה יש לך נגדם'
או
'מה גורם לה להתעסק בליצן, דמות שולית יחסית במרחב הציבורי'
בכל אופן
אני לא אוהב ליצנים
כי מבחינתי הם כופים את עצמם
הם מכריחים אותך למצב רוח שאתה אמור לבחור בו ולא הוא בך
ואני באמת מזדהה עם המצוקה שלהם
כי אחרי הכל הם מתפרנסים מזה
ולא תמיד יש מתאם בין מצב הרוח להם למצב הרוח שהם אמורים לייצר
..
אין לי דעה מגובשת לגבי ליצנים לכאן או לכאן,
אבל מייקל ג'קסון עורר בי חלחלה לאור העיוות שיצר בעצמו.
הליצן, הוא למעשה הראי שלנו. אם רוצים אז הוא שמח ואם עצוב לנו - הוא עצוב ואם אנו בוכים, גם הליצן בוכה.
תקנו אותי בבקשה אם אני טועה....
תודה על תשומת ה♥
כילדה שנאתי ליצנים, וזה עוד לא עבר לי...
ובגילי המתקדם.. כניראה שכבר לא יעבור..
*
ליצן, שכוונתו לשעשע, בייחוד ילדים, צריך לבוא בלי מסיכה. לכל היותר, אף אדום.
מוזר, שלא כולם מבינים את זה.
אין לי דעה נחרצת בעניין אבל אהבתי את מחשבותיך.
נחמד לקרא פוסט שונה מהרגיל פה...
לי..ליצנים לא עושים כלום...
אולי לפעמים אני מרחם עליהם..
אוהב ליצנים צוחקים
ותמיד נעצב לליבי מהבוכים
כולנו עוטים מסכות בחיים
רק בתוך ליבנו צריך להיות כנים!