לו נותר בשדה ולו רק פרח אחד

הניבט בגאון בין רגבי האדמה הקשה.

עצור, התבונן בו חייך לעברו,

אפשר ומותר לבקש בקשה.

לו נותרה בשמים ולו ציפור יחידה,

המצייצת בעוז על רקע חמה ששורפת.

עצור, התבונן בה, חייך לעברה,

שלח לה ברוך את ידך המלטפת.

אל תמעיט במעט, אל תדמע על קשה,

אל יבוא יגונך אליי צער ושבר.

כי בחלוף השנים תתכסה האדמה הקשה

באלפים של פרחים הניבטים מכל עבר.