בעולם האמנות תפשו את המודרניזם כשינויים של התפיסה ושל ההשקפות. ההתפתחות המשמעותית היתה בשאלת הייצוג מאז הרנסאנס. הדרך הישנה של הפרספקטיבה הליניארית נטשה לטובת דרכים חדשות של תפיסת האובייקט והרעיונות המלווים אותם. ערכו ניסיונות ובחנו מחדש את הצורה והמרחב של התוכן ושל הייצוג. כל דבר שנעשה בדרך הישנה, נדחה כשמרני. המודרניזם חקר את דרכו עד שנות ה-50. חקירות אלה התישו את האמנים, הדבר הוליד את הפוטו ריאליזם ואת המופשט האקספרסיוניסטי.
עולם האמנות נזקק לבסיס חדש של חיפוש אחר כוח ועוצמה חדשים כך נולד הפוסט מודרניזם. אמנים רבים, היסטוריונים, ומבקרים ראו בניסיון המודרניסטי דיכוי אימפריאליסטי מיגע. גבולות המחקר חידשו מחדש את המודרניזם אחרי מלחמת העולם השניה. העולם נכנס לתקופה פוסט קולוניאלית והמודרניזם הופיע כשריד של התקופה הקולוניאלית.התחושה הכללית היתה לכיוון שינויים והפוסט מודרניזם נתפש כדקונסטרוקציה והערכה מחדש של התרבות והאמנות.
המודרניזם ביקש קדמה וחופש וניסה להיות בעל השפעה ולהביא לחברה טובה יותר.כמובן זה בא לידי ביטוי בניסיונות החוזרים להעביר מסר ביצירותיהם של האמנים.מסרים כמו נגד המלחמה, (אוטו דיקס). פרקטיקה זו לא המשיכה בתחום הפוסט מודרניזם. האמנים איבדו כל אמונה שהם יכולים להשפיע , החל משנות ה-60 עזבו את האידיאלים ועברו לאמנות וכלכלה.המודרניזם עסק במיון וסדר, הפוסט מודרניזם יותר חמקמק בהגדרת שלהם.המודרניזם אפשר לכל אמן לשאוף להביא את האמנות האישית שלו לדרך חדשה. לעומתו הפוסט מודרניזם אינו שואף לכיוון הזה, אינו מבקש להיות תנועה אף לא סגנון.הפוסט מודרניזם היא יצירה שהמקור שלה הוא בנוסח מחבר אחר (פסטיש).
בזמן שהאמנים התבוננו אל העתיד כהשראה וכשאיפה להתקדמות חופש ועולם טוב יותר, הטכנולוגים והמדענים יצרו פצצות אטום ונוכחו להשמדה המונית – הירושימה נגסאקי... היה קשה להמשיך להאמין בהומניזם. השטיחות הברבריות, האכזריות הובילו אמנים בארה"ב לאמנות עכשווית של הפופולר. כך נולד הפופ ארט שביקש לפאר ולפרגן לרוח הזמן ונתפס כקדמה וייצוג הטבע וכרוח הזמן. ערך הפופ ארט הוא בפרדוקס ובו קיים ונטוע ההומור. הומור ופרודיה נמצא אצל אמני הפופ ארט שהשתמשו בכל הצורות והתבניות של נושא או תוכן. כל דבר הפך לייצוג רלבנטי. תרבות המונים ושעתוק המוני. תעשיה של אמנות המונים שכפול והכפלה כמו תעשיית ורהול. דימויים מיד שניה או שלישית, אלוויס כפול 2, מונרו כפול הרבה.. הדרישה היתה לייצר דימוי משועתק וממוחזר.הפופ ארט באנגליה היה שונה, דויד הוקני עבד גם בתפיסת ההדפס והשעתוק ובכל זאת שינה דברים הביא את היצירות לעמדה של ייצוג. אמנם לא דימוי אורגינאלי אלא ממוחזר מצילום אך טעון בנוכחות.
בכל זאת נשאלת השאלה איזה ירושה השאיר לנו הפופ ארט? האם הוא משבח או לועג? תחילה הוא ביקש לספק את החברה ובהמשך הפך להיות חתרני. בפוסטים הקודמים הבאתי דיונים על המתרחש במרחב הציבורי בתחום האמנות באמצעות ג'ני סאוויל , ספנסר טוניק, אניש קאפור, ג'ף קונס.
הפעם עם Ron Mueck מואק, החל את הקריירה כבונה בובות לתכנית טלביזיה ילדים בטלוויזיה אוסטרליות...מואק מפסל את איברי הגוף האנושי באופן ריאליסטי על כל פרטיו, יובש במרפקים, זיפים בני יום, ציפורניים רקובות. באמצעות פסלים מונומנטאליים יוצר דמויות הנראות יותר אנושיות ואמיתיות מהדמות הטלוויזיונית השטוחה והממוצעת... מואק מבקש לבחון את היחסים האמביוולנטיים בין מציאותי למלאכותי, או לחילופין תודעת מציאות אחת המתחלפת באחרת ... מואק נולד ב 1954, אוסטרליה, חי ויוצר באנגליה. ב 1996 נחשפה יצירתו בפני Charles Saatchi שהחל להשקיע ביצירתו... את הפרסום הגדול קיבל אחרי שהציג את Dead Dad, בתערוכת Sensation ב Royal Academy... פיסול בחומרי סיליקון וטכניקות נוספות...
לחומרים נוספים .
http://www.sculpture.org/documents/scmag03/jul_aug03/mueck/mueck.shtml http://paintalicious.org/2007/09/14/ron-mueck-hyper-realist- sculptor/ http://en.wikipedia.org/wiki/Ron_Mueck http://www.zulanews.com/view_article.php?aid=8894 http://telltv.blogspot.com/2009/05/blog-post_09.html
|