אוסף את עצמי
כאשר כול מה שאני רוצה לומר אינו נשמע נכון,
כשכול מה שאני מנסה להביע נדון לכישלון
אני אוסף את עצמי אל דף לבן נקי
ונותן לשורות לדבר במקומי.
פוסטים אחרונים
- האם אנחנו יודעים ? 4/10/09
- רק רציתי שתדע 16/9/09
- האור בחדרים כבה 11/9/09
- SLOW LORIS 13/8/09
- האם כולנו מוכנים לשלם ? 7/8/09
- פיסת היסטוריה 31/7/09
ארכיון
אהבה במבחן
בנצי, 35, נסע לרומא. נשק לאשתו ושלושת ילדיו הקטנים ונסע לקדם מכירות של המפעל בבעלותו. הצטרפה אל המסע בחורה ממשרד פרסום, 33, נשואה באושר עם תינוק וילד בן שלוש בביתה. בנצי הוא אדם טוב. איש עסקים נאה ומצליח אשר נשוי למנהלת בית ספר גדול. השניים נשואים 12 שנים והם מוקפים במשפחה אוהבת ומפרגנת ובצי גדול של חברים. . בנצי הוא חבר טוב שלי והוא מרבה להתלונן באוזני על כך שאשתו בוחנת כל צעד וצעד שלו, מקנאה וגורמת לו לתחושה מכבידה של מחנק. ניסיתי לספר לו על שחיקה בחיי הנישואין, על שיעמום וצורך בגיוון, על הצורך בסבלנות ואורך רוח ... ידעתי הוא חשוף כשם שהייתי אנוכי. חששתי שיגיע אל המשבר אשר פירק את משפחתי כשהתגרשנו. . בנצי נסע לרומא שבוע עם העבודה ועם הבחורה שאתו העמיד אותו בצומת בעייתית מבחינתו . הסביר לי שלא הגיעו למיטה אבל ההרגשה שהוא מאוהב אינה נחלתו בלבד. ישבתי וקראנו ביחד מכתב שכתבתי לו. . לפני כחצי שנה קיבלת חופש קטן ומתוק. כשחזרת לא הופתעתי מן ההודעה: "אני מאוהב" . כל אחד עשוי להתאהב בתנאים שעמדו לרשותך, בפסק הזמן שקיבלת מהבית. שבוע עם אישה אחרת ללא אשתך, ללא ילדים, ללא צורך לתרץ או להסביר הסברים - חזרה לגיל 20 . חלומו של כל נשוי ( כמעט ). . מה שעומד כרגע על הפרק האם אתה מספיק חזק בשביל לקבל חופש כזה בגפך ולחזור ממנו אל חייך או שמא התפרקת לגורמים? "אני מסכן" אתה אומר "אבוד" "לא יודע מה לעשות" .... אתה טועה !!! אתה שייך לאישה שאוהבת אותך מאוד. אישה שאתה אוהב בלי ספק - אם שלושת ילדיך, איתה בניתם יצירת מופת - בית חם ומשפחה רחבה ומאושרת. אני כאן לצידך, חרד מן המחשבה שאתה עומד לאבד שליטה על חייך. חרד מן המחשבה שתתחיל לפעול מתוך לחץ וסערת רגשות, אשר יטשטשו את ההיגיון והתבונה.שמע לעצת חבר שיצא אל שוק הבשר: לא פשוט שם בחוץ. איש לא מחכה לנו ואין משהו יותר טוב. . ההיסטוריה אינה רושמת לפניה את הרוב המכריע שלנו. היא אינה זוכרת את רובנו . במשוואת קיומנו נוטלים חלק גורמים רבים וכשמחברים אותם מקבלים תוצאה אשר בבסיסה עניין אחד: אהבה. אין לנו קיום ללא אהבה למרות שסכנות רבות טמונות בחובה. אלא שאהבה, בנצי ידידי, נמדדת לאורך שנים והמבחנים שלה אינם מצויים בסערת הרגשות והבעירה היוקדת בהווה, אלא בשוך הסערה בעתיד. בתחילתה מסובכת האהבה בעיוורון זמני ותשוקה - הזמן מאפשר לה להשתחרר מאלו השניים ולנשום אוויר נקי שמאפשר מחשבה צלולה. המציאות אשר סביבנו אינה נמדדת רק באמצעות החושים שלנו אלא גם באמצעות חוכמת חיים והיגיון בריא. אתה חייב להניח שקיים משהו נוסף מעבר לריחות ולקולות שבוערים בך כרגע ומציתים את הדמיון שלך - משהו ששווה להתאמץ ולהגיע אליו. למשל משפחה. ואולי משוכות של מוסר שלא ראוי לדלג מעליהן.משהו שיעזור לך להפוך את חייך לסיפור של הצלחה. השאלה הגדולה היא, לאיזה סוג של אנשים אתה משייך את עצמך ? האם אתה רואה את עצמך עצמאי, בחזית ההיסטוריה עם שאיפות משלך, עם דעה משלך, עם החלטות של מי שלוקח את חייו לידיו ? או שמא עוד אחד אשר לחייו נכנסים ויוצאים בלי להשאיר כרטיס ביקור? . יקירי - זהו הזמן לעשות החלטות נכונות !!! . אתה כבר לא צעיר ובכל זאת עדיין לא מספיק מנוסה מספיק כדי להתמודד עם ריחות וצבעים מפתים של אישה אחרת. האמן לי - רק בידיך ישנו המפתח לעתיד שלך. אין שום דבר סביבך - לא היה ולא יהיה - אשר אינך מסוגל להתמודד איתו. החוכמה היא להביט לאחור מבלי לפנות לאחור. החוכמה היא לדעת מתי טעית וכיצד להימנע מכך. לטעות זה אנושי - להודות בכך זה ממש ממלכתי. טעית כשהנחת לעצמך להגיע רחוק עם אישה אחרת - בעיקר על רקע המצוקה שלך בחיי הנישואין שלך. טעית כשהערכת את עצמך כמי שמסוגל להתמודד עם רומן מחוץ לנישואין. כעת הזמן להגיע להחלטות נכונות ולא לטעות שוב. . אני ממליץ בפניך בחום לבחון כיצד להציל את הנישואין ולתת להם הזדמנות לפני שאתה מתפרק מהם - בתנאי שיחולו שינויים בסדר היום שלכם. דבר עם אשתך בכנות, אתם צריכים עזרה חיצונית. לא בטוח שהיא תעזור - שווה לנסות. |
תגובות (61)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין ספק שאתה חבר אמיתי
יחד עם זאת עדין חושבת שאם אדם מאמין בכל מעודו שמצא את אהבת חייו (ובוודאי לא בשביל סטוץ או רומן מזדמן),את זו שירצה להתעורר לצידה כל בוקר...את זו שירצה להזדקן לצידה....אותה אחת שתשלים אותו....שיוכל להרגיש בנוח עם עצמו לצידה...את זו שמאמין שתהיה לצידו בכל עת.
שלא יותר עליה לעולם.
רגעים של חולשה, לא שווה פירוק משפחה.
גדול עלי העסק.....מצטערת.
בהצלחה לחבר :)
אריה
קראתי בתשומת לב רבה
את הפוסט שלך..
מספר פעמים
וכל מה שאני יכולה לומר
שזה לא פשוט..
אריה היקר,
אני מסכימה עם פועלך כחבר
אך אני גם חושבת שזהו בדיוק הזמן להניח לחברך לפעול כפי שהוא חושב שנכון לו.
אין לנו כחברים אפשרות לקחת אחריות, החלטות ותוצאות בעבור מעשים של חבריינו או אחרים שאינם אנו.
חברך נקלע למצוקה במערכת היחסים שלו, אחרת האלטרנטיבה שבחר לא הייתה עולה מבחינתו על הפרק.
ברור שיש שם , במערכת היחסים עם אישתו בעיה עמוקה שאותה רק היא והוא יצטרכו לפתור
אני גם מאמינה שפתרון כבגידה גם אם לא מעורבת בכך אהבה, אינו פתרון לטווח הרחוק , אלא סוג של אופטלגין למחלה ממארת.
אם לא יקח את עצמו לטיפול על מנת להבין מה הוא רוצה לעשות לגביי נישואיו... זו בטוח לא תהייה הבגידה האחרונה שלו.
כחבר אני לא חושבת שכדאי לשפוט אותו, אך ודאי להיות נאמן לדרכך בשיחות עימו על כך.
אם ישתנה אצלו משהו בדרך ובגישה זו החלטה שלו בלבד
ולך כחבר (לדעתי) אין יד בדבר על מנת להשפיע.
מקווה שימצא את הפתרון הנכון עבורו
וידע לשמור על המערכת המשפחתית שלו עם עזרה מקצועית.
שבוע טוב לנו
אכן דילמה קשה עמדה בפני חברך
המכתב שכתבת לו היה פשוט מדהים
*
בקשר למה שהיה צריך לעשות חברך - אין זה מקומי לחוות דעה
כתבת הכי יפה שייש...
שבוע טוב וקסום לך יקירי...
סורי אזלו כוכבי...)-:
בעידן המודרני גברים וגם נשים, חשופים
כל העת לגירויים ופיתויים מצד המין השני.
אם הם לא ידעו לרסן את יצרם, במוקדם או
מאוחר יצטרכו לשלם את המחיר. לעתים מעורבים
בפרשיות כאלה גם ילדים ועבורם זה ניראה כילו חרב עולמם.
הנושא מענין ואפשר לדבר עליו עוד הרבה .שיהיה לך שבוע טוב.
שושנה הרוחנית.
אתה מעלה כאן את שאלת השאלות.....
ובכל זאת אני יודעת שנסתרות דרכי האל....
ובאותה המידה בחירותיו של האדם..
איך אמר החכם הסיני... זה לא כל הסיפור..
אישית אני חושבת שהחשוב מכל היא החברות
האם היא מתקיימת... ????
האם יש לה גבולות???
מתי התחיל הדיאלוג, מתי הוא נפגע????
האם אפשר ליצור אותו מחדש
ולבחון מה קורה באמת....????
העידן הזה שאנו חיים בו מאתגר אותנו בשאלות החשובות הללו
מהי זוגיות??? מהם הערכים הנכונים או התנאים הנכונים לקיימה
הפיתויים הם אין סופיים אך לא בהכרח מבטיחים הצלחה... למרות שיש גם כאלו..
אנו מאותגרים יותר ויותר לצאת מאזור הנוחות ולמצוא את התשובות הנכונות בתוכנו..
המתכונים אינם עובדים יותר....
רק עמוד שדרה חזק ולב פתוח....
היי, ברור שכל מקרה הוא לגופו
ובתור קוראת איני יודעת באמת
מה קורה בחיי המשפחה של חברך.
אבל, מספר דברים כלליים, בהחלט
ידועים כגון, הכי קל לפרק משפחה.
לבנות פרק ב' הרבה יותר קשה ואם
קיים סיכוי כל שהוא להציל נישואין ובעיקר
כשיש ילדים והייתה אהבה והרצון לכך
קיים - זו בהחלט תהייה קלות דעת.
פיתויים קיימים למי שרוצה על כל צעד
ואין צורך לחפש יתר על המידה, השאלה
מהן ההשלכות. ולאחר בגידה, מוכח
סטיסטית שקשה מאד להתגבר או לסלוח
באמת. אז חבל. המחיר יקר ובחרטה אין
כדי להחזיר את הגלגל לאחור.
אז זוהי בכללי דעתי, אבל כאמור
כל מקרה לגופו.
שבוע טוב לך ולחבר המתלבט :)
יעל.
מכתב מקסים כתבת
יש לך לב זהב ואתה בודאי חבר אמיתי
*
נ.ב. ממרום גילי צחקתי על ה - אתה כבר לא צעיר.. 35, הלו???........
שאלה מאד גדולה הבאת לנו
ועל פי התגובות גם מאד טעונה.
לטעמי, יש מקום במקרה כזה
להקשיב, להציף שאלות,
להיות בשביל חבר,
כמו שאתה בשבילו, אבל השאלה שלך אם
להתערב היא שאלה נכונה.
דבר שני, יש הרבה יותר מתשובה אחת נכונה
ובכל מקרה התשובה הנכונה היא אחרת.
האם אנחנו יכולים לדעת מה מתחולל בנפשו
ובליבו של אדם? ממש לא.
אני בטוחה ששאלת האחריות והמחויבות
נמצאת בנפשו של חברך מעצם היותו אדם,
בעל ואבא לשלוש בנות.
הוא כרגע שוקל מחירים, לכאן ולכאן
ובודק את חייו מחדש.
הוא קודם כל במצוקה מאד גדולה וגם אם
אהבה גדולה בליבו לבת זוג חדשה, כרגע,
שניהם מאד סובלים.
בכל מקרה, אל תתערב או תנקוט עמדה, כי לא משנה
לאיזה החלטה הוא יגיע, הוא ירויח דבר אחד,
אבל יפסיד דבר טוב אחר....
אריה קסום שכמוך,
הבחירה להיות מעורב היא כנראה לא מקרית,
ואנחנו יודעים שאין מקרה!
ואתה ,אני ואחרים שפרקנו משפחות מבינים
לא פעם איזה הרס רגשי לנו ולכל הסובב אותנו.
והיום - החברה הצעירים לוחצים על ההדק! וקדימה
משנים פאזה, יפה אמרת ידידי - שהם בהחלט יכולים
להעזר באיש מקצוע לפני ששוברים את הכלים.
אתה איש קסום ..אמרתי לך כבר???
אני גאה בך חבר שלי!
התגובה המתבקשת היא לשמור על המסגרת, ואכן כך פעלת. אך יחד עם זאת, בגידה נובעת מסיבה, והיא תוצאה. לכן צריך לבדוק עם שני הצדדים איפה הם עומדים במערכת היחסים בניהם. האם אבדן התשוקה והעייפות החומר, או סתם בדיקת נוכחות. אני תמיד אומר בוא נבדוק איפה אנחנו עומדים, החוכמה בזוגיות היא התחזוקה.!
שבוע ט וב
פוזית*
כתבת מקסים, אריה, אני מקווה שחברך ידע להשכיל מתוך מילותיך ואהבתך אליו.
אהבתי במיוחד את ההתייחסות האם להיות חלק שנסחף בגלי ההיסטוריה או ששולט בהם.
אזלו הירוקים שלי, לצערי, אז קבל משהו סימלי: *************************
שבוע מבורך!
הייתי, קראתי, כיכבתי כי נהניתי לקרוא את הכתוב ואת התגובות
אין לי מה להוסיף או לגרוע
גם מצב שלא חוויתי אי אילו תחושות ותהיות לגביו
שבוע מקסים
אריה יקירי,
אכן, חבר אכפתי אתה, ואשרי חבריך!!
קבלת מגוון תגובות. כעפי שנחשת, זהו נושא המעסיק רבים מאיתנו.
לכל אחד יש המחשבות, האמונות, הערכים, ונסיון החיים שלו,
אבל כנראה שאף אחד לא יכול ללמוד ולהפיק מנסיונו של האחר..
ניסית למנוע כאב מחברך ומבני משפחתו,אך לא ברור אם הצלחת בכך-
ובכלל מהי "הצלחה"...
להערכתי, חברך אמור לחוש ולהבין שאתה חבר של אמת. אתם אמורים לדבר
על הדרך שתתאים לחבר, הדרך לסייע ולתמוך בו, ולנסות להאיר בפניו את הדרך
המתאימה לו.
הדרך שלך, היה בה כנראה צער, כאב ותוגה. לא ברור אם היה מי שיתן לך יד
ברגעים הקשים.. כחבר טוב לא תוכל למנוע מחברך אותם כאבי לב וייסורי נפש.
אך, תוכל להיות איתו בזמן ההתלבטויות,כירגיש אותו סבל, כאב והתחבטויות קשות
הוא ידע שהוא לא לבד- וזה הרבה מאד!!!
לא אתייחס כאן למהי בגידה, מה היא נותנת( ממש לא אהבה ), האם משפחה שנראית טוביש בה יחסי אמון, הערכה, כבוד ואהבה, ועוד.
היה לי חשוב להתיחס דוקא אליך- החבר, ועד כמה חברות חשובה דוקא בתופות קשות.
אני מקוה שחברך יודע להעריך חבר טוב, אמיתי ונאמן שכמוך. לא לכל אחד יש מזל במציאת חברים טובים.
ולעצם העניין, מישהו שלפני שנים רבות בגד באשתו, פרק בית או ליתר דיוק שני בתים(גם האישה איתה בגד עזבה את בעלה), ונישא לאישה עמה ניהל קודם את הרומן,לימים, לאחר נישואיו השניים אמר: אם אתה חושב להתגרש ולהתחתן-אל תתגרש. נישואים הם נישואים ואם אתה במסגרת, חבל על התקופה הקשה של פרוק בית רק כדי להנשא בשנית. זה פשוט אותו הדבר...
אינני יודעת אם זה נכון תמיד, אבל נראה לי שבמקרה של חברך, זה מתאים.
מצטרפת לקובעים שאתה חבר אמיתי ושכל מה שכתבת ראוי שיאמר
וישמע. אבל האמת שרק בנצי בעצמו יכול לדעת את האמת על היחסים
שלו עם אשתו. ברור שאי אפשר להסיק מהסיטואציה שנקלע אליה והריגוש
כי הוא צריך "לפרק את החבילה" . גם אני חושבת שאנשים ממהרים
לפרק חבילות לעיתים מסיבות לא מספיקות. ותמיד צריך לקחת בחשבון את האלטרנטיבה שהיא
עלולה להיות מורכבת מבדידות ומבעיות עם הילדים.
אבל אם אין אהבה, אין חברות ואין נאמנות, אין בשביל מה להשאר בזוגיות. האם זה המצב אצל בנצי? רק הוא יודע.
בדרך כלל 'יועץ' מהסוג שלך מקבל בומבה 'מהחבר מכל העולם ואשתו גם'. ניסית.
זה עושה לך טוב וזה מה שחשוב. כי אף אחד לא מקשיב לנסיונם של אחרים, אף אחד, אחרת היה עולם אחר *
הי אריה זו הפעם הראשונה שאני מגיבה לפוסט שלך , מרגש אותי לדעת שישנם אנשים כמוך שקרובים ונאמנים כל כך לאמת שלהם. יש מעין עצבות מתוך השורות שלך , דבר שאבד לך ומנסה דרך מכתב למנוע אבדה גם אצל חברך . אני מעריכה את הנכונות , את ההתכוונות אל אותו חבר , מכתב יפה , אני מכירה היטב את עולם הבגידות ומסכימה שלרוב הן נובעות מצורך עצום באהבה. יש בהחלט נכונות לנסות ולשקם ואם לא הצלחנו לפנות לכיוון אחר כי בסופו של דבר , מגיע לנו לאהוב להיות נאהבים , אהובים, אוהבים.
באהבה ג'וסליןראשית, הכוכב * הוא לא לפוסט,
אלה לך, על היותך חבר אמיתי !
לגבי תוכן לפוסט,
כתבת דברים מאוד נכונים לך, לי,
ואולי להמון אנשים אחרים.
הכנות שבדברים שכתבת בוודאי
יגרמו לחברך לחשוב פעם נוספת,
או במקרה הטוב,יגרמו אותו לפנות לעזרה חיצונית
על מנת להבהיר לעצמו בדיוק מה שהוא
רוצה, לפני שהוא עושה צעד נוסף קדימה....
לטעות זה אנושי - להודות בכך זה ממש ממלכתי.
אריה יקר, אכן חבר אמיתי אתה.. תמיד אמרתי שלפרק זה הכי קל.. לתחזק זו אמנות!
בתור אישה פנויה אני רואה מולי את הזילות בחיי הנישואים.. את הבגידות והשקרים..
הלוואי עוד הרבה חברים כמותך.
לביא -
תודה על הפוסט
היה לי מענין לקרוא אותו
וכמו כן את התגובות של החברים
היום בים הייתי עם 2 חברות ובדיוק זה היה הנושא
על זוגות שמתגרשים ומכיוון שאני ממושבה קטנה
כולם מכירים את כולם - כך שמכירה ת'דמויות שעליהם דיברו השתיים
תודה והמשך שבת טובה
נטולת...
רגע, עוד נ.ב אחד:
אז אם אתם לא בוגרים, לא יודעים להפריד, לא מבינים את הרעיון של החטא המתוק שלא פוגע באף אחד. שבו בבית ותקראו על רומנים ובגידות בספרים ותמשיכו לפנטז.
ויש נ.ב
בתנאי שמי שמבצע את הסטוץ הוא מספיק בוגר להבין את ההבדל בין הבית לחוץ - כך אמרה הפסיכולוגית שלי מנוחתה עדן, שהיתה אשה חכמה להפליא.
אלא שלמרבה הצער אין הרבה שיודעים להבחין והכי הכי הכי שחוב - שזה נעשה שלא מתוך רצון לנקם או לפגוע באחר.
על פי הפסיכולוגית שלי מנוחתה עדן, סטוץ כל עוד הוא נשאר סטוץ, אינו מזיק. בתנאי שהתיחסת אליו כסטוץ בתנאי שלא התאהבת בתנאי שידעת להפריד בין הבית לחוץ, וכל זאת כי אנחנו לא יצורים מונוגמים רק הכריחו אותנו להיות כאלה.
*
כל מילה בסלע...
אין לי מה להוסיף,
מכתב נכון של חבר אמיתי.
אור ואהבה
אריאלה
בדיוק כשאזלו המאירים...
אהבה, זו עבודה קשה עם עליות ומורדות, וכשהיא אמיתית היא שורדת..
לעיתים צריך זעזוע בחיי זוג, כדי להזכיר להם מה חשוב באמת...
אריה יקר,
אשרי הבחור שיש לו חבר כמוך...
כתבת יפה ונתת את התשובות...
פיתויים תמיד היו ויהיו בחיים אך אבוי אם הם ינהלו לנו את החיים,
אם יש אהבה ותוכן בין בני הזוג...אפשר להתגבר על המכשולים ולהשאר ביחד..
ממרום !!!אוטוטו בחודש הבא 36 שנות נישואינו אני קובע באחריות שכתבת,נכון,רגיש, מעולה !!!
האיש הזה בן ה- 35 במקום ללכת ולבזבז כסף על פסיכולוג שכל בוקר יקום ויקרא את מכתבך זה מילה במילה ולא יחדל.
הצבעת מדויק על כל הבעיות והתובנות! שיהיה לוו בהצלחה.
קבל כוכב ממני! וברכת שבוע טוב.
פרץ.
היי
המכתב טוב ונכון
אך קל מאד לעמוד מהצד ולעוץ עצות.....
אנחנו חיים בדור אינסטנט, הכל נעשה מהיר,
אפשרי ,או לא, ומקליקים הלאה....
החיים נראים לכאורה הרבה יותר פשוטים.
אך המהירות הזו....לא תמיד מובילה
לדרכים בהם ביקשנו ללכת....
לפני זמן לא רב, אנשים נשארו יחד לכל ימי חייהם ,
רק מתוך פחד לעשות את השינוי. כיום הם נפרדים באותה קלות, מתוך פחד שמא יפסידו את השינוי שלכאורה יעשה את חייהם לטובים, יותר, מוצלחים יותר, מסעירים יותר...ולך דע, תחושת ההחמצה....בכל מקרה במה שלא יבחר, חברך, חלילה וחס. לא לספר לאשתו את אשר קרה... בשום פנים ואופן... תחושת העלבון שלה, עלולה להובילו לטעום טעמו של גהינום כבר פה בחיים אלה...ללא שום אפשרות של תיקון....
כתבת לו יפה,
וברגישות
וברהיטות
ובאמת סקרת לו דברים רבים שעליו לקחת בחשבון
ובכל זאת
נראה שטבע האדם הוא כזה
"שאינו מסוגל להתגלח על זקנם של אחרים"
רובינו בסופו של יום מקבלים החלטות על סמל דעותינו ותחושותינו בלבד
לכן, לדעתי, אתה את שלך אמרת.
אינך יודעת מה הוא בדיוק מרגיש או חווה
מעכשיו תפקידך כחבר (לדעתי) להיות שם
לשמוע
ולתמוך.
בהצלחה לבנצי.
קודם כל ולפני הכול מוקירה את ההשקעה שלך - במחשבה, בזמן, באכפתיות. מאוד מרגש. בנצי בר מזל בסך הכול...
לעצם העניין - כל אדם הוא עולם מלא ואין יודע צפונותיו וגורלו. חשוב שחברך ישמע מה יש לאחרים לומר
עדיין רק לבו שלו יוכל לומר מה נכון לגביו. בקשת העזרה היא בדרך כלל כדי שאדם יוכל לשמוע את קול לבו.
מרוב שיש מה לענות על פוסט שכזה....
אני מחפשת מאיפה להתחיל.....
החיים בשניים הם צורך מאד ומעולם......
אבל עם הזמן אין ספק שהשגרה נכנסת.....
היום יום, הקשיים, העומס, והתוכן נעשה בנאלי וידוע.
זאת לא קלישאה שאנשים מחפשים בחוץ ריגושים...
על זה אפשר לשוחח הרבה......
אם זה ריגוש זמני.... אם זה מתפתח לרגשות...
אם זה סיכון בפני עצמו....
המהירות שאנשים מגיעים היום לרבנות..
לפרק קשר היא באותה מהירות בה אנשים קונים חלה לשבת.
אבל....
במידה והקרקע גם כך לא בריאה...
במידה והתקשורת לקויה....
במידה ואין כלים להתמודדות...
גם אם נלקחת עזרה מקצועית...
לפעמים הדרך היא לשבור מערכת.
אנשים היום לא מחפשים "לעבוד" קשה...
כל בעיה המצריכה קצת מאמץ וקצת השקעה וקצת יחס...
נפתרת על ידי בריחה.
ולחברך כתבת מכתב אמיתי, כן,
ואם הוא לקח אותו למקום הנכון.........
אשריך!!!
קטונתי מלהשיא עצות כאלה או אחרות, אבל נהנתי מהפוסט, יש ללמוד ממנו על מערכות יחסים והמורכבות שבהם.
מצטרפת לדעתו של בועז.
מסתייגת לחלוטין-בדבר מילותיו לגבי רומן שעיקרו מין.
אריה, הכתיבה והנושא - מרתקים.
כולנו, כמו שמסתמן חברות וחברים, מכירים את התחושות והכוחות הפועלים בסיטואציה הזו.
מסכימה עם כל מילה שלך...♥
אריה יקירי,
כתבת יפה והמכתב נשמע מה זה הגיוני וזה טוב,
כי זה יכול להאיר ולעורר מחשבות לחבר סומא.
ולא מעבר לזה.
כי, לעולם לא תדע מה מהות הקשר שלהם,
מה שאתה רואה ושומע מבחוץ,
לא מחייב שזה מה שקיים.
ואנחנו חכמים לדבר ולייעץ לאחר. אבל
איך תגיב/תנהג אם דבר כזה קורה לך.
מה שחשוב במקרה כזה, האדם חייב להגיע להחלטה
ויהיה שלם עם ההחלטה שלו עד הסוף...........
אלא שאהבה, בנצי ידידי, נמדדת לאורך שנים והמבחנים שלה אינם מצויים בסערת הרגשות והבעירה היוקדת בהווה, אלא בשוך הסערה בעתיד.
זאת התובנה, והעצה הכי טובה שאדם יכול להעניק לחברו, כי יש בה
מהניסיון ומחוכמת חיים שנרכשה בעמל חיים....
יחד עם זאת אין נותן העצה, נתון במקומו של חברו.
אני מבינה לפי הסיפור שחברך נשוי מגיל עשרים...וזאת כבר בעיה בפני עצמה....
מה אפשר לדעת על החיים בגיל הזה , ומה כבר הספיק לחוות עד שנישא ומצא
את עצמו במסגרת כל כך מחייבת כמו משפחה וילדים....
אם הוא נפלט מחיי הנישואים בגלל יצר הרפתקנות...הוא ימצא עצמו מיד
נכנס לעוד הרפתקה...אך אם הוא חסר אהבה אמיתית בחייו,הוא בבעיה,
שום טיפול זוגי או נכונות להמשיך בחייו הרגילים ועצות לא יתנו לו מענה
לחלל שנוצר בחייו...ולסיכום אם יש עדין בליבו אהבה לרעיתו, רצוי לשאוף לשם
כי בסוף כל זוגיות נכנסת לשיגרה, שרק החכמים יודעים למלא אותה בתוכן
מכתב יפה ואמיתי,
פעם מישהי אמרה לי שרומן מחוץ לנישואים זה לא החיים האמיתיים, זה להנות רק מהשמנת,
כפי שכתבת אהבה,ומערכת יחסים ומשפחה הם יותר ממערבולת רגשות ותחושות רגעיות וחולפות
כשמדובר כבר בניסיון להציל את הנישואין
לעיתים זה כבר קצת מאוחר..
החבר כבר הציג בעייתיות בקשר
חרדה, קנאה חוסר אמון
על בסיס זה קשה מאוד לתקן..
עבודה לא פשוטה עומדת בפניו.
ובאשר לסטוצ' שאין לו נגיעה ברגש
???
תמיד תישאר סימן שאלה ...
הנושא מורכב ויש המון דעות לכאן ולכאן
אין הרבה פטנטים בנושא
התוצאה ברורה להרבה מאיתנו.
אריה ,מי כמונו יודעה,,,שלמרות כל השנים והחוכמה אין ממש באפשרותינו לשלוט על מאוויינו,וחסרי סיפוק נותרים אחרי מילואיים,רצים אחרי סיפוקים ואחרי מימוש הפנטזיה ,חוזרים לאותה ריקנות.
גבר ואישה יוכלו לקיים זןגיות משמעותית לאורך זמן ,רק במידה שיש להם רצון להתפתחות רוחנית משותפת,לא משפחה,לא רכוש,לא מין,לא שיחות אינטלקטואליים,יוכלו לחבר ביניהם ויקנו להם אושר,אחדות ושמחה לאורך זמן.
במיוחד בדור שלנו עם רצון לקבל ולהנות כל כך גדול.
שבוע טוב,ידידי,
יהודית
כתבת לו יפה ובתבונה
אני יכולה רק להוסיף עצה
מתוך הסתכלות על אחרים שפרקו נישואין בגלל כאלה יחסים.
כל מי שעומד בפני תפנית כזו דרסטית וחשובה
שינסה להכנס בדמיונו למנהרת זמן
שיהיה נבון ואובייקטיבי למען עצמו
יראה בעיני רוחו את העתיד.
שלא יצבע בורוד אלא בצבעים טבעיים את מה שמחכה לו בחיים.
המאבק המתמיד בין היגיון לרגש. הוא העושה את החיים קשים ומאתגרים כאחד.
ובאשר לקנאה (מצמצת המרחבים האישיים) - לו היו שואלים איזה רגש הכי הייתי רוצה להיפטר ממנו, זה היה הרגש הזה. אם יש משהו שיוכל לרגש הזה, זו עוצמה אישית פנימית.
ואהבה - מי ידע. יש תיאוריות שונות פרי מחקרים כאלה ואחרים. וזה מחזיר לעימות, למאבק, בין היגיון לרגש, כנאמר לעיל.
פוסט שמעלה בצורה מעניינת ועמוקה בעית יסוד בחיים זוגיים.
מירה
ממש חבר אמיתי!!
בטוחה שמה שלא בחר..
היה הדבר הכי נכון עבורו..
אם יש ברומן הזה גם אהבה, הבעיה
רק מחמירה...
וכשאין אהבה ברומן מעין זה, עדיין
קיימת בעיה, כפי שהגדרת אותה היטב
בתגובתך אלי: משוכות המצפון והמוסר...
וטוב שיש חבר שמסוגל, ברגע האמת, לעמוד
מול חברו ולומר לו את האמת ולמנוע ממנו
לעשות טעות.
אתה חבר טוב!
הותרת אותי נטולת מילים
(וזה בד"כ לא קורה).
יפה כתבת לחבר
עכשיו האחריות שלו
דבר אחד בטוח -
לא כל זמן הוא זמן טוב לקבלת החלטות....
מקווה עבור החבר שידע לבחור נכון, בשיקול דעת
תוך בחירה בדרך האחריות.
"המציאות אשר סביבנו אינה נמדדת רק באמצעות החושים שלנו אלא גם באמצעות חוכמת חיים והיגיון בריא."
נכון אבל לא כל כך קל ,לפעמים..
חלק מ"מלחמות הפנים"..
הרומן לכשעצמו, הוא סימפטום נוסף לבעיות
שישנן במערכת הנישואים...
כתבתי את זה אי-שם בעבר הלא רחוק...
רומן מחוץ לנישואים שעיקרו מין, אינו יכול
להזיק לנישואים עצמם, אלא אם כבר משהו
בנישואים עצמם כבר היה דפוק לפני...
הרומן לכשעצמו, הוא סימפטום נוסף לבעיות
שישנן במערכת הנישואים...
אם יש תקומה לנישואים שכאלו, או לא, תלוי
בעיקר בבני הזוג.
למי מהם שניהל רומן מחוץ למערכת הנישואים
ישנה בעיה נוספת והיא ההתמודדות עם מצפונו...
האלטרנטיבה, קרי גירושים - אינה תמיד מביאה
לשלווה...
ובכלל, אחרי מחקר מעמיק שעשיתי בנושא
גיליתי כי הגורם העיקרי לגירושים, הוא נישואים...