אחד מהאינדיקטורים היותר מצוטטים בשוק הוא VIX – Market Volatility Index. הוא גם אחד מהאינדיקטורים היותר קשים לפענוח באשר למה הוא בעצם אומר לנו בכל נקודת זמן. VIX מבוסס על התנודתיות הגלומה של 8 אופציות “בכסף” בשתי סדרות החודשים הקרובים על מדד מדד תא25. לדוגמה: אם מדד תא25 נסחר ברמת 1100, VIX יחושב על בסיס התנודתיות הגלומה של הקול והפוט על מדד 1070 1080 1090 1100 1110 1120 ו- 1130 בסדרת החודש הנוכחי ובסדרת החודש העוקבת. בהתאם לתנועת המדד תוך כדי מסחר, VIX מחושב מחדש על בסיס הסטרייק של האופציות “בכסף” בהתאם לרמת המדד נכון לרגע החישוב.

הכלל הבסיסי של התנודתיות הגלומה הוא: התנודתיות עולה כאשר השוק יורד, והתנודתיות יורדת כאשר השוק עולה. הסיבה היסודית לכך היא ששווקים פיננסיים נוטים לרדת מהר יותר מאשר הם נוטים לעלות. לכן, תנועת ירידה מהירה קורלטיבית לתנועת עליה בתנודתיות הגלומה. דוגמה לכך היא קיצוניות השווקים לאחר מלחמת לבנון השניה, במהלכה מדד VIX דגם רמות שיא של 46.74 נקודות. רמת קיצון זו מדגימה את האופי ההפוך של תנועת מדד VIX לעומת תנועת השוק. בגרף המצורף ניתן לראות 3 דוגמאות של רמות קיצון ב-VIX שלוו ברמות קיצון בשוק, שלאחריהם הגיע תיקון ברמות הקיצון בשני המדדים. זו הסיבה שרמות קיצון שנדגמות ב-VIX יכולות להיות איתותים שווריים, והרבה סוחרים מתייחסים לכך בדרך זו.

VIX עולה ורמות קיצון ב-VIX מייצגים שני תרחישים שונים לגמרי. רמת קיצון גבוהה ב-VIX מייצגת שוק במצב של מכירות יתר, לאחר ירידה גדולה וממושכת, או לאחר אירוע קטסטרופלי כמו מלחמת לבנון השנייה, ששלח הרבה מאוד מהמשקיעים לשבת על הגדר. VIX עולה לעומת זאת, מייצג סנטימנט דובי עולה, כאשר סוחרים מוכנים למכור אופציות רק ברמות תנודתיות גלומה גבוהים, שמייצגים את הסבירות לתנועה חדה בשוק. כפי שאמרתי קודם לכן, התנועות הגדולות הם בדרך כלל בכיוון מטה (למעט שנות בועת האינטרנט).

ה-VIX מייצג גם את אלמנט הביקוש/היצע של המסחר באופציות. כאשר ישנם יותר קונים, המחירים (והתנודתיות הגלומה) עולים. בדר”כ אלו הם המוסדיים שקונים אופציות כאשר השוק יורד. ההיפך נכון בתקופת עליות. המוסדיים בדר”כ מוכרים קולים מחוץ לכסף, על-מנת להפחית את עלות רכישת המניות בגל עליות. אסטרטגיה זו נקראת Covered Write והיא הפעולה השכיחה ביותר במסחר באופציות. כיוון שעושי השוק (Market Makers) לרוב מגדרים את פעולותיהם ע”י נקיטת פוזיציה הפוכה ישירות בשוק האופציות, אין הרבה הבדל אם הם קונים קולים או פוטים. בכל מקרה הם במצב לעשות כסף אם השוק זז והם לונג אופציות. בעוד הם מוסיפים וקונים אופציות נוספות ומגדרים אותם, הם מורידים את מחירי האופציות על-מנת לשקף היצע בשוק האופציות. מאחר ומוסדיים הם אלו שמוכרים אופציות בשוק עולה, התנודתיות יורדת ע”י עושי-השוק שקונים את האופציות האלו ומורידים את מחירם.

כאשר המוסדיים מתחילים להאמין שהשוק בדרך למטה, הם או קונים חזרה את האופציות שהם מכרו כאשר השוק עלה, או מגינים על הפוזיציות באמצעות גידור (קניית) פוטים. לפעמים קניית הפוטים היא פשוט דרך לעשות כסף יותר מאשר להגן על הפוזיציה. בכל אופן, הם קונים בדרך למטה, ובכך עוזרים לעלות את ה-VIX. מצד שני, עושי-השוק פחות נלהבים להפטר מאופציות פוט כאשר השוק יורד, ועל-כן מעלים את מחירם, ובכך משקפים “פחד שוק”. עליית מחירי הפוטים משפיעה באופן ישיר על עליית מחירי הקולים: 1. כפי שהוסבר קודם זה לא ממש משנה אם עושי-השוק סוחרים בקולים או פוטים כל עוד הם מגודרים. 2. קולים ופוטים מקושרים אחד לשני ועליית הפרמיות באחד מהם משתקפת אוטומטית בשני, על-מנת למנוע מצב של ארביטראז’ (עושי השוק אינם פראיירים!).

אסטרטגיה נוספת שעובדת יפה היא קניית אוכפים כאשר ה-VIX דוגם רמות תחתית בעוד השווקים נמצאים ברמות גבוהות. סוחרים מצפים במצב זה להיפוך מגמה או לפריצת המשך, ועל-כן קונים גם קולים וגם פוטים “בכסף” בפרמיות נמוכות, כאשר לכאורה “הרווח מובטח” בתרחיש של המשך המגמה או בהיפוך. כמובן שאין דבר כזה חלוקת כסף חינם בשווקים, וזו הסיבה שדווקא בסיטואציות אלה השווקים נוטים להכנס לקונסולידציה ובכך “לדכא” את מחיר האופציה כתוצאה מירידת ערך הזמן.