| חברים אני מעביר אליכם את הפוסט הזה שנית רק בגלל שבזמן האחרון אני נתקל במקרים שונים בהתנהלות של חלק מהאנשים ששוכחים כמה חשוב לנהל את עצמם ולא לתת לאחרים לנהל אותם להשפיע עליך ולשנות את מצב רוחך? האם אתה נותן לנהג גרוע, למלצר גס-רוח, לבוס בוטה או סתם לחבר לעבודה חסר רגישות, להרוס לך את היום? אלא אם כן אתה רובוט, אני משער שדברים כאלה מקפיצים לך את הפיוזים. יחד עם זאת, מסימניו של אדם מצליח זה עד כמה מהר הוא יכול לחזור ולהתמקד במה שבאמת חשוב. לפני 16 שנה, למדתי את השיעור במושב האחורי של מונית בניו-יורק. הנה מה שקרה נכנסתי למונית בניו-יורק ובקשתי להגיע לתחנת הגרנד סנטרל. נסענו בנתיב הימני כאשר מכונית שחורה יצאה בפתאומיות מחניה, ממש לפנינו. נהג המונית שלי נאלץ להטיחאת רגלו בכוח על דוושת הבלם, המונית החליקה אך למזלנו החטיאה את אחורי הרכב שיצא מהחניה רק בסנטימטרים בודדים. נהג המכונית השחורה,זה שכמעט גרם לתאונה,נענע בראשו בתנועה חדה והחל לצעוק ולקלל אותנו. נהג המונית שלי, לעומתו, חייך ונופף אליו בידו. אני מתכוון שהוא באמת היה ידידותי. לא התאפקתי ואמרתי לו: "הנהג הזה כמעט הרס את רכבך ואולי היה שולח את שנינו לבית החולים! למה הגבת בכזו ידידות? ונהג המונית סיפר לי את מה שאני מכנה היום "החוק של משאיות האשפה". מרבית האנשים הם כמו משאיות אשפה. הם הולכים לכל מקום מלֵאֵי אשפה, מְלֵאֵי תסכולים, מלֵאֵי כעס ושבעי אכזבות. וכשאשפתם נערמת, הם זקוקים לאיזה שהוא מקום כדי לרוקן אותה. אם קורה שהם מרוקנים את האשפה עליך, ואתה הוא הכתובת, אל תיקח את זה ברמה האישית. פשוט חייך, נופף בידך, אחל להם כל-טוב והמשך הלאה. כך תהיה מאושר יותר מאשר אם תריב איתם. זה "החוק של משאיות האשפה". התחלתי לחשוב, באיזו תכיפות אני נותן למשאיות אשפה לדרוס אותי ולהשליך את האשפה עלי? גם חשבתי באיזו תכיפות אני לוקח את האשפה שלהם ומפזר אותה הלאה לאנשים אחרים - בעבודה, בבית, ברחוב? ובאותו היום אמרתי לעצמי, "אני לא אעשה זאת יותר". אני רואה משאיות אשפה כל יום ובכל מקום. אני רואה את המטען שהן נושאות ואני רואה אותן כשהן מגיעות לרוקן את מטענן. וכמו נהג המונית שלי דאז, אני לא הופך את זה למשהו אישי. אני פשוט מחייך, מנופף בידי, מאחל להם "שיהיו בריאים" וממשיך הלאה. מנהיגים טובים יודעים שהם צריכים להיות מוכנים לישיבה או לפגישה הבאה שלהם. הורים טובים יודעים שהם צריכים לקבל את פני ילדיהם החוזרים הביתה מבית הספר בחיבוק ונשיקה. מורים והורים יודעים שהם צריכים להיות נוכחים במלואם ובמיטבם עבור האנשים החשובים להם. השורה התחתונה היא שאנשים מצליחים אינם נותנים למשאיות אשפה להשתלט על היום שלהם. ומה יקרה לך כאשר יותר ויותר משאיות אשפה רק יעברו לידך ולא יעברו עליך? זה נשמע קצת קשה לביצוע, כי תמיד קופץ לנו המשפט "מה אני פרייר? אני לא אשאר חייב". אבל עובדה היא, שפעמים רבות התנהגותם של אחרים משנה את מצב רוחנו ומשפיעה על המשך היום. ה'אשפה', במקרים רבים, היא באמת של אחרים ולמה מוכרחים להיגרר לשם?........ חומר למחשבה |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
...וכמו שהסבתות היו אומרות- הכל (כמעט) טוב ויפה, אבל במידה הנכונה.
ואנחנו כל החיים מחפשים .......
סיפור עם מוסר השכל
"מכל מלמדי השכלתי".
איציק,
סיפור נהדר עם מוסר השכל:)
תודה...*
במילים אחרות לא להתרגז/להתעצבן על טיפשותם של אחרים .
איציק פוסט חכם ויפה
אני מוכרחה להודות שגם אני
מאלה שאוספים אשפה של אחרים
ומן הסתם מעבירים את זה הלאה,
אני בהחלט אשתדל להיסתכל על הדברים
מהזווית הנבונה שהבאת פה
איציק הלוואי וידעתי לשים פס ולהמשיך בגדול,
אבל מישתדלת מאד מאד היום, לא לתת לפגוע בי,
ולא לקחת דברים אישית
מנסה לפחות --ערב נהדר ,
פוזית*
איציק היקר !!!
אהבתי והתחברתי.
תודה לך על כל הדברים שאתה דואג להביא לנו כל פעם מחדש
דברים נעימים , דברים מעניינים ודברים מהנים.
תבורך על כך !!!
*
לפני כ-10 שנים, נסעתי על כביש גהה. היה עומס נוראי ואני החלקתי באלגנטיות
ממסלול אחד לאחר, פתאום , גבר עם שרשר ענק וגורמה פתח את חלון המרצדס שלו, שחורה , גדולה ומנצנצת ואמר לי:
" ימזבלה, איך את מעזה לעקוף אותי"
אני התעלמתי והמשכתי לזחול עם התנועה, כאילו לא שמעתי.
אמת, רק בגלל שפחדתי.
אם לא הייתי פוחדת מהשרשר, הייתי אומרת לו: יבנ זו...אז מה אם אני אישה? חושב אישה לא יודעת נוהגת?
חחחחחחחח
אבל
אני מסכימה עם המסר בפוסט. יותר ממסכימה, אפילו אנסה לתרגל.
תודה איציק.
איציק מצליח
אכן הצלחת לעורר בי את רמת המודעות
הסיפור שלך עם משאית האשפה קולע בדיוק ובאופן ציורי לדרך בה רוב בני האדם פועלים
ביום יום ...
תרשה לי לאמץ את הסיפור ולהעבירו הלאה ..
נפלא
ותודה לך שהארת לי את דרכי..במסעי..
יום נפלא ומואר וללא אשפה...
מירי
צודק, פשוט צודק,
זה פשוט נכון...
תודה על המוסר ועל ההשכל.
*
סיפורי מוניות - ז'אנר אהוב עלי.
אהבתי מאוד, תודה :)
צחי רוזנטל
איציק יקירי.
זה כל כך נכון...
תודה שהבאת.
שבוע טוב וקסום לך עם המון חיוכים ואהבה.
באהבה רוית...
סורי אזלו כוכבי..)-:
יש הרבה במוסר השכל זה..
מי שמפזר את הזבל שלו על אחרים
לוקח גם מאחרים את הזבל שלהם
בלופ שלא יוצאים ממנו..
אם נלמד לטפל ב"זבל" שלנו לעצמינו
לא נניח לאחרים להפריע לנו ב"זבל" שלהם..
חייך כי העולם יפה הוא.
נכון ולא נכון. במרבית המקרים אכן צריך להתנהג כפי שהסרת אולם ישנם מקרים שברור שצריך להעמיד אנשים במקומם. החכמה היא לדעת לבחור את תהגובה ההולמת והנכונה בכל מקרה לגופו.
לא מתערבבים בו
לא
מעלה
אדי סרחון
יופי של פוסט
חכם
יום נפלא
*
צודק ומלמד.תודה
תודה
השכלתי
דודו
אני יוצאת בהרבה אחרי משאיות הזבל..
ובכל זאת אני ממש לא דוגמא טובה..או שכן דוגמא טובה.....
לי תמיד יש סבלנות
ולאו דווקא למשאיות זבל
*
איציק
* לסיפור מקסים!
וליום מלא חיוכים...
מהדס
חיוך ירחיק ממך את האשפה של האחר באופן מתמיד..
אל תפסיק לחייך.
מוסר השכל טוב.
מקסים !!!
תשובה לעניין!
חד וחלק