| אוגוסט 1984, מחזור גיוסי לצה"ל. הימים הם סוף מלחמת לבנון הראשונה ולקראת נסיגת צה"ל שלב א'-ב' ו ג'. אחרי מספר ימים בבקו"ם, שובצתי בחיל קרבי, חיל שרציתי בו עוד בטרם גויסתי לצבא. תחילת טירונות, פלוגה ג' מחלקה שתים באותו קיץ חם באזור שוכן פלסטינאים עוד בטרם החלה הבעיה הפלסטינאית .
שם הכרתי את מוטי. איש רציני, גדול ממדים, דתי ואיש ארץ ישראל האמיתית של אותם הימים. חינוך למורשת ולאהבת הארץ, כמוני, ממש ציוני אמיתי. טירונות ביחד של חצי שנה, באותו אוהל הסיירים, אותם התרגילים, שבתות בבסיס ומה לא. כך הכרתי את מוטי חברי משכבר הימים. הסתיימה הטירונות וכל אחד שובץ לגדוד אחר בחייל בו שרתנו.
ישר עליתי לגדוד ששירת באותם ימים באזור ג'אבל ברוך בלבנון ולאחר הנסיגה באזור אגם קרעון ואילו מוטי נכנס לגזרה אחרת עם הגדוד בו שירת.
שירות ארוך בלבנון שאיתו גם ניתוק ממוטי תקופה מסוימת ולאחר כמה שנים נפגשנו שוב, הוא כבר קצין צעיר ואני עדיין לוחם אך לא באותו הגדוד. חיבור אמיתי כבר מההתחלה שרר ביני ובין מוטי, חיבור שרק הלך והתהדק ככל שחלפו השנים ועד ימינו אנו, כבר עשרים וחמש שנים אחרי.
מבצעים יחד, החזקת בט"ש בקו צפון, מלחמת לבנון השנייה ועוד'. לאחר מספר שנים,החליט מוטי לעזוב את הקרירה הצבאית ולעבור לעסקים במגזר הפרטי ואני לעומת זאת, נשארתי ועד לימים אלו בצה"ל.
כול אותם השנים נשארנו בקשר, עליות ומורדות אך תמיד הקפדנו על שיחות, מפגשים ואירועים ביחד. המשכנו להיות חברים כשכל אחד בעיסוק שונה , מוטי בעסקים ואני בצבא. מוטי החל לעלות בסולם הדרגות במילואים כשאני במקביל בשרות הקבע. לאחר מספר שנים, הכרנו כל אחר את המיועדת לו והתחתנו, כחלק מהחברות אף שימשתי כנהגו ביום כלולותיו, כך הכרנו גם את בנות הזוג האחד לשני וברבות הימים אף את ילדינו ואף במפגשים משותפים.
שנים רבות אנו יחד בחברות אמיתית, רצינית ורצופת מכשולים, הן בצבא והן בחיים האישיים בפרט. יש בניינו כימייה מיוחדת ותמיד הצלחנו להתגבר על המכשולים שבדרך ולהמשיך את מסורת החברות בנינו, לא נשים, לא ריחוק ולא שום דבר אחר הצליח להאפיל על חברות שכזו. חברות אמת שבאה מתוך עומק, אהבת הארץ, חיבור בנפש וכימייה מיוחדת בניינו. עליות ומורדות ידענו במהלך שנים אלו אך תמיד יגענו להתעלות על הכול ולהניח למכשולי החיים על מנת להתחבר מחדש ובכול מפגש בניינו, החיבור היה טבעי.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגשנו לא מעט בתחילת המלחמה, הוא כמג"ד מילואים ואני כקצין בחטיבה המזרחית על גבול הלבנון. בתחילה תכננו יחד מבצעים ומשימות לכוחותינו אך לאחר כשבוע, הוסט מוטי לגזרה המערבית ואני נותרתי בגזרתי. שוב נתק אך מידיי פעם החלפנו שיחות בניינו בשעות הקטנות של הלילה כשהכול היה שקט, הוא בתוך כפר שיעי בגזרה המערבית ואני גם כן אך בגזרה המזרחית.
חיבור מיוחד יש בנינו לבין בנות זוגנו, מוטי מאוד מחובר לבת זוגתי ואילו אני לשלו. את תיק הביטוחים שלי כמובן שהפקדתי בידיו של מוטי ומזה כמה שנים טובות, אני מבוטח בסוכנות של מוטי.
מוטי מתגורר בירושלים ואילו אני בצפון הרחוק ועל גבול הלבנון, מרחק זה לא פגע בטיב היחסים בניינו. את סיפור היכרותי עם מוטי, אוכל לפרוש על פני ספר שלם אך לא זו כוונתי בשלב זה,
לפני כשנה, החליט מוטי לנסות את מזלו בתחום הפוליטי והחל לעשות מהלכים לקראת הבחירות שהתקיימו שנובמבר שעבר. המון הכנות, שעות, ימים ולילות של השקעה עברו על מוטי באותם ימים של טרום הבחירות ומטבע הדברים, נתק נגרם בנינו. הבחירות הסתיימו, החודשים חלפו ובתווך אין ספור ניסיונות להשיג את מוטי ולהבין מה עלה בגורלו, אין קול ואין עונה. לא במשרדו, לא בביתו ולא בכול הפלאפונים שברשותו. דאגתי מאוד בחודשים אלו ובכול פעם ששוחחתי עם מזכירתו הבהירה לי כי משהו מתחולל במוטי וכי הוא יחזור אליי.
אני עסוק בהתמודדויות חיי ומוטי בשלו וכך חלפו להם החודשים ועד לשבוע שעבר שבו הצלחתי לאתר את מוטי, לשוחח איתו והחשוב מכול לקבוע איתו פגישה באמתלה של טיפול בתיק הביטוחים שברשותי.
קבענו להיפגש כמה ימים אחר כך וקבענו שנסעד צהרים יחד.....
|