חדר החדשות של קול ישראל הוא הפנינה של הרדיו הממלכתי עשרות שנים. כל כך הרבה מחמאות קצר החדר הזה, רובן מאנשים מחוץ לקול ישראל. זה כל כך צפוי כי משום מה בתוך הארגון לא מבינים ולא רוצים להבין שחדר החדשות של קול ישראל, עורכים, מפיקות וקריינים מנפקים את מוצר החדשות הטוב במדינה. 

זה מדהים. עשיתי חשבון שבשנה עורך חדשות אחראי לכשבעה עשר אלף ידיעות. השאלה הנשאלת האם חדר החדשות מציג טעויות רבות. לפעמים יש תחושה כזו לפחות עם מדברים עם המנהלים. אני יכול לומר שאם עורך חדשות טועה בערך באחוז אחד מכלל הידיעות שהוא עורך מדובר בכמאה ושבעים ידיעות. אני יכול להתחיב כאן ועכשיו איש מעורכי החדשות הבכירים בקול ישראל אינו מגיע לרמת טעויות כאלה. גם שבע עשרה ידיעות שגויות אין לעורך ממוצע. ואם יש מדובר בעשירית האחוז. באחרונה קיבל עמיתי לעבודה מכתב נזיפה על טעות בעריכה. מפאת כבודו של המנהל לא אומר דבר על סגנון המכתב. ואולם אם מדובר בשגיאה צריך להתייחס אליה ברצינות הראויה. האיש כמעט ואינו טועה. מכתבים מסוג זה רק פוגעים פגיעה אנושה ביכולתו של עורך לעשות את עבודתו בצורה ראויה. עורכי החדשות ככלל עובדים בלחצים שאנשים גם אם הם עיתונאים אינם מבינים כלל. בעברי הייתי גם עורך חדשות ראשי בכמה מהעתונים היומיים בישראל. גם שם היתה הבנה מוגבלת בלבד בכל הקשור ללחצים שבהם נתקל עורך החדשות. הפנטזיה שלי שיהיו מנהלים שיבינו את עבודתי ויעריכו אותה כראוי. זה לא קורה היום וגם לא קרה בעבר. אולי בעתיד יהיו מנהלים אחרים שתהיה להם הבינה לשמור על היהלום שיש להם ולא לגרוס אותו. יהלום של קראט  אחד שווה הרבה יותר מקראט של רסיסי יהלומים.

שבוע טוב