לפני שנים לא רבות..טרם עידן האינטרנט היינו נשלחים אחר כבוד לבצע עבודות מבית הספר לספריה העירונית.... גם אלה שבביתם הייתה אנציקלופדיה מפוארת למשל "עברית" ו"בריטניקה לנוער"..(לא מדברת על "אביב" כי למי לא היה?) היו מגיעים בחמולות לספריה ושם החגיגה האמיתית החלה... היינו קונים חטיפים וקובעים בשעה היעודה ומסתערים על המטרה.... בפינה הכי בולטת וטובה לתצפית הייתה מתיישבת הספרנית התורנית עם המבט הכי מאיים בעיניים..כזה שמעביר צמרמורת בכל הגוף היה אסור לבוא עם מסטיק אז בשושו היינו עושים בלונים הנגינה שהתנגנה באופן רציף הייתה נעימת ה"ששששששששש".....רק את זה היינו שומעים באוזניים.... הספריה תפסה מקום מרכזי בהיותנו תלמידים....
היום כבר יש את האינטרנט ובודדים התלמידים שמגיעים לשם אך אנחנו נשארנו נאמנים למקום התרבותי ומידי שבוע נפגשים באותו מקום ממש... הספרנית המאיימת כבר בגרה אך שמותינו עדיין חקוקים בראשה...היא יודעת לזהות כל אחד ואחת בשמם ויודעת בדיוק לאיזה ז'אנר אנחנו שייכים... היא ממליצה בחום ושומרת עבורנו כל ספר חדש שמגיע ולא שוכחת להזכיר כמה חמודים ושובבים היינו...(איזה שילוב...)...
הספריה העירונית שלנו היא בית החולים הפרטי שלי לרפואת הנפש... כשאני מרגישה עצובה או כשסתם קשה אני מיד מגיעה לשם...אפילו בלי ספרים להחלפה.. מאז שהייתי ילדה סיגלתי לעצמי פוזה מיוחדת ועד היום אני לא מחליפה אותה.. ישיבה מזרחית בצד מדפי הספרים,לוקחת ספר חדש שהגיע ומתמכרת...גם אם הוא משעמם וסתם כבד אני לא מוותרת...קוראת ונכנסת לתוך העלילה.....שוכחת מהכל..נרגעת ואז מרשה לעצמי לקום וללכת...לפעמים זה מגיע ליותר משעה...מכבה את הפלאפון ושוקעת....ככה הכי בריא לי...פשוט תרפיה מושלמת.... אז אם במקרה הגעתם לספריה בדימונה ותראו מישהי יושבת בצד מדפי הספרים... תדעו שזאת אני תקועה שם עוד מיימי הנעורים... |
שירןאביב
בתגובה על הטלטאביז...הכניסה מותרת..היציאה מיותרת...
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תתפלאי אבל אני עדיין מבקר בספרייה העירונית, רק שאת הספרים המעניינים, אני מעדיף לקנות.
לעבוד בספרייה, אחחחח חלום שנגוז
אין כמו ספרים
בזחות הוגו אסימוב הנלין ועוד רבים למדתי לקרוא
עכשיו אני מחפס את מי שילמד לכתוב
סטם -חחחח
אין כמו קריאה
כספרנית בבית הספר אני יכולה לומר ש...נכון היום לא כמו פעם...אבל גם היום אפשר למצוא את התלמידים שמגיעים כדי לתפוס שלווה...לקרא...לתפוס שיחה עם הספרנית או סתם להציק לכלום...הספריה אצלנו היא מקום מפגש ואני שמחה שכך...וחברים...תקרא תצליח..תצליח תקרא...משפט אמיתי ונכון...
תתנחמי יקירתי...אצלנו הספריה במרכז העיר ואי אפשר לפספס אותה ובכל זאת זה פרוייקט להביא אותם לשם....אם בכלל..איזה כייף לכם...אצלנו לא היה קניון אז היינו מסתפקים בברד שאחרי...
אולי משה...אולי חחחחחחחחח
המחשב באמת כישף אותם...עכשיו צריך ךמצוא דרך להוציא אותם מזה אבל זה מסובך מדיי...
לא אומרת שלא בו אבל גם קצת ספרים לא יזיק...
כל הכבוד...אני בטוחה שלא תצטערי לרגע....
הילדים היום רק מחשב ומחשב...חבל שזה בא על חשבון דברים טובים כאלה...
באמת היו ימים חבר אך הם חלפו מהר..........חבל ומצער...את יודעת שזה היה גם החלום שלי??
הבעיה היא שאצלנו זה דוד מביא דודה....זה עובר מדור לדור ואין מצב שזר יכנס לעבוד שם.....
תהני מהספריה שלך...בטוחה שיש שם איכותיים ביותר...
חחחחחחחחחחחחחח אתה לא היחד שחייב ספר...
הקטע שפעם היו הכרטיסיות המקושקשות האלה וכל אחד ידע מי קרא את הספר לפניו...
האמת שאני מתה לקרוא את דני דין אבל אמרו לי שהיה רק עותק אחד בכל הארץ והוא נעלם לפני שנים.....
....ומאז נעלמו עקבותיו....
מעניין מי שכח להחזיר...
חחחחחחחחחח מתה על החמישיה.....כמו תמיד אתה יודע לבחור את הסרטונים והשירים הכי מתאימים...
תישאר בפוקוס ועם יד על הדופק יש עוד פוסטים בדרך...
תודה רבה משה....
אמרת הכל במשפט אחד....
תודה רבה חבר יקר...
אתה יודע השער אצלנו פתוח...אם בא לך ככה לחזור לימים עברו אתה מוזמן לבקר...
יווווווווווו את מזכירה לי נשכחותתתתתתתתת
הייתי בת בית בספריה...
היום.....בעידן האינטרנט ילדיי בקושי יודעים איך נראה הבניין........
כוכב על הנוסטלגיה
סאני*
הווו הווו
זה היה המקום להתחיל עם בנות בכיתה ט'
הספרייה של בת ים ליד הקניון, אחרי זה קופצים לגלידה בקניון
האולי הראשון נשלח בטעות
אולי יש לך בטעות את הספר החדש של רם אורן לשלוח לי ???
זוהרת !!!
קוראים לו רשף לוי... והוא כתב את התסריט לאיים אבודים
אולי תשבי איתו ותכתבי איתו ביחד את ערים אבודות 2
כי הסיפורים המדהימים שלך מזכירים לי את הסרט שלו...
מקסימה שלי
צריך לאהוב לקרא ,,
המחשב גנב את ההצגה,
יש כאלה שלא אוהבים ,אין להם סבלנות
כמו הבן שלי הקטן" כל היום במכשף"
והגדול קורא כמו תולעת,,,
יום נפלא,*
נוסטלגיה, אה?
מה יש להם לדור החדש הפרימיטיבי של ילדינו,
בראש שלהם זה רק פייסבוק ואייסיקיו !
------
גם אני חידשתי מנוי בספריה.
אח... היו ימים...
בני
ואני כל חיי חלמתי להיות ספרנית...
כך אוכל להגיע לכל הספרים המרתקים ביותר...
בינתיים אני מקיימת ספריה פרטית שלי...
תמי
תמיד היו את הקטעים בספריה
העירונית רבים לא יודעים שהשירות
כמעט חינם אני אישית יש לי ספר מכיתה ח
שעד היום אני מקבל מכתב בסוף שנה שאם לא אחזיר אקבל קנס הספר על המדף כל יום אני אומר מחר
דני דין הרואה ואינו ניראה זוכרת זוהרת
ערב טוב כוווווווווווווווווווווווווווולם
ספרים רבותי ספרים, חשוב מאוד ליקרוא ספרים, זה מחזק את הזכרון .
מככב באהבה,שבוע טוב מבורך לך.
וואי אמרת את מה שאני חושבת....
חבל שזה כבר לא כמו פעם ובאמת הדור הזה מפסיד...כל היום באינטרנט ומול כל מיני מסכים....חבל מאוד...
אההההההה ששששששששששששש מי מדבר פה???
רק את זה היינו שומעים ומיד אחרי זה צחקוקים חחחחחח תתחילי ללכת כדאי לך...
הולכים שם קטעים,אני ממליצה בחום....
זוהרת נכבדה
עכשיו אני מבינה מהיכן את עשירה ,מקסימה ומענינת.
לילדיי זו חלק משגרת חיים לבקר בסיפריה ולהשאיל ספרים, וכן גם לקרוא.
חבל שהרבה ילדים לא מגיעים לסיפריה וקוראים כי הילדים היום אינם צריכים להשתמש בדימיון..
הכל מוגש להם על צלחת של כסף האינטרנט וגם הטלויזיה סוגרים להם את החלק הדימיוני, וחבל.
חייבת לומר שהספרנית היא עדין "טיפוס" , החלק שמשעשע אותי בביקור בסיפריה..
תחי האופטימיות....ועל זה נאמר.."עוד לא אבדה תקוותנו..."
מקווה שנבואתך תתגשם...
תודה שבאת עם רוח נעימה מהצפון...
סגרנו....
ואני אהיה שם.......
עלייך אני בהחלט מאמינה...לא חשבתי אחרת...חחחחחחח טוב לדעת....
עכשיו ברור מאיפה באים לך הסיפורים הכי "חמים"...
כנראה בכל זאת נשארה השפעה...
ירין יקירי אתה לא מבין אני בדיוק סיימתי לפני כמה ימים את האי של סופיה..האמת? התמכרתי והתאהבתי...ספר שעשה לי את זה ובגדול...
על רוקמת התחרה לא שמעתי וכבר יוצאת לאסוף אותו אל חיקי....
הספריה אצלנו עובדת בכל יום מ .10.00 עד 19.00 ברציפות חוץ מיום חמישי שהיא נפתחת ב 12.00....
בימי שישי אני לא מבקרת שם..יש לי בישולים חחחח
אז מתי אתה בא?
תודה על השיר שכמו תמיד בא לי בדיוק בזמן......
אם ככה תתחיל לחשוב על הספריה בדימונה...
כאן תרגיש הכי טוב שאפשר....
תודה רבה לך יקירי....
הזכרת לי נשכחות
אך מספריית בית העם בי-ם.
ידעתי שגם את מבקרת הרבה.....
רואים עלייך
אוהבת אותך....
תודה רבה יקירי...
שבוע נפלא מלא באור ואהבה....
אתה בהחלט צודק ואני רואה שיש שיפור..מקווה שזה רק ימשיך באותה מגמה....
ועל ג'ק אמיר ורעייתו לא נותר לי אלא לאמר.....
איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם.....
יש מה ללמוד....
חחחחחחחחח את משוגעת!!! נדמה לי שראיתי את קסם היום בב"ש...
יש מצב?
חחחח תיכף תגידי שכן ושהיית איתו....
חחחחח וואלה...חחחחחח מזל שתיקנת...כבר רצתי לבדוק אם צמח לי בולבול
ואת במקום לשלוח תזיזי את עצמך לכאן ומהר...אני לא עומדת בזה עוד.......
אז החלטתי לשבת
איזה תמונה כייפית את מציירת ואני ממש שמחה שכך זה אצלכם....גם אצלנו בכיתות הנמוכות מחליפים ספרים אחת לשבוע בספריה אבל זה נעלם משנה לשנה מכיתה לכיתה...
אצלי בבית תמיד יש ספרים חדשים וכמה שאני מנסה לחדש הבנים עסוקים בשלהם ורק הבת קוראת.....
שבוע נפלא יקירה...
הבעיה היא שהם לא מנסים אפילו....נכון שלא תמיד שלילי ויש הרבה דברים טובים אבל זה עדיין חסר.....
אני מתה על המחשב אבל תמיד מוצאת זמן לספר טוב ולדעתי זה עשה לי משהו....
וכמו תמיד..חיכיתי לך....
...וכמו שנאמר..
פעם דימונאי...תמיד דימונאי!!!
סוף סוף יש מישהו שמכיר אותי ויכול לאשר את דבריי....
אוהבת אותך מלאך....
תודה לך יקירה...
אין כמו הפינה הזאת שמלווה אותי עוד מהילדות...
הילדים של היום הם ממש לא הילדים של פעם...שמי את הילדותיות שבך זה אחלה ובריאה לעור הפנים :)
יש משהו כ"כ מיוחד בספרייה של פעם.
השקט הזה.
ההקפדה על השקט.
מקום קדוש כמעט כמו בית כנסת.
ספרייה זה עוד אחד מהדברים היפים של פעם, שהילדים שלנו כבר לא ייהנט מהם, הם יושבים מול המסך, בזמן שלנו החיפוש אחרי הידע, היה חוויה.
הספרייה כמו הגזוז כמו קישקשתא כמו טלפון חוגה כמו החיים בלי נייד.... היה שם משהו קסום בימים ההם.
ששששששששששששששששששש
עוד לא נולדה הספרנית שלא עושה שששששששששש....
אחלה רעיון ללכת לספרייה העירונית ..לא זוכרת מתי עשיתי זאת לאחרונה ...
זה מבורך !
חברי'ה
תהיו אופטימים...
נכון שהיום המחשב תפס את מקום הספריה,אך אנו עדין עם הספר.
מגיע גיל מסוים וילדים מתבגרים ומתעניניים בספרים,ואז בשקיקה הם
נבלעים לתוך עולם הספר..
נכון לא כולם..אך הרבה מהם..
צריך להיות אופטימים ולהאמין כי הצעירים הללו הם דור הממשך
והם יפתיעו לטובה..
כשאהייה בדרך לאילת אבוא לספריה העירונית
גמני תקועה שם...
את הלכת לספריה לקרוא ספרים?
אצלנו לפחות הספריה היתה מקום להכיר נערות מבתי ספר אחרים :-)
נשמה טהורה !
כאיש של ספר ויש לי סיפריה מכובדת
ואני אוהב לקרא בעיקר מבלה בסטימצקי בימי ו ביום החופשי שלי תר אחר ספרים חדשים תמיד יש לי מה לקרא
יש לי המלצה לספרים שכרגע אני קורא
האחד הוא האי של סופיה
והשני רוקמת התחרה
דרך אגב באיזה ימים עובדת הסיפריה העירונית בדימונה .?.
באיזה שעות את שם .?.
אני חייב להכניס שיר לנושא ואת חייבת לשמוע
מהלב
ירין
http://www.youtube.com/watch?v=4Yh3X1gHh4A&feature=related
עשית לי געגוע.
לספריה העירונית בחדרה בבית יד לבנים.
הייתי דייר קבע שם עד כתה י"ב.
ואני מתכוון "דייר קבע".
נראה לי שבשנות היסודי הייתי שם לפחות פעמיים בשבוע (הדגש על "לפחות").
ובתיכון במינון קטן רק במעט.
מאז לא מצאתי ספריה שבה הרגשתי כל כך טוב.
אולי סוראסקי (הספריה המרכזית של אונ' תל אביב) אבל זה לא אותו דבר.
תודה על פוסט נוסטלגי
עד היום הולכת לספרייה
כל כך נהנית
ותיארת את זה בחן
אהבתי חיבוק.
אחזור בצהריים לככב.
חח איך את מזכירה לי אותי זה משהו
כנראה ערד דימונה זה אותו הוואי :)
(לא לא הוואי השמפו חח)
הילדים של היום, הם לא הילדים של הלילה...
חחחחח
יצא לי יקירי...חחח
יקירתי הכל הולך נכון.
שגרי כתובתך יש לי ספר מתוק לשלוח לך.
חחחחחחחחחחח,
לא יכולה עלייך.
חולה עלייך.....
שבוע טוב וקסום לך יקירי...(-:
*
יש לי בשורות טובות עבורכם - אצלנו זה ממש ממש לא כך.
אני גרה בשדמות דבורה והבת שלי הקטנה סיימה כיתה ג' בביה"ס כדורי.
התלמידים היו מחליפים ספר בכל יום ב' בספריה האזורית הצמודה לביה"ס
(וזה מתיייחס כמובן לא רק לכיתה הנ"ל) ובכל בוקר לפני תחילת הלימודים
התלמידים היו קוראים בספר מהספריה או מהבית.
וכמובן רוצה להשוויץ שהספר אצלנו הוא חלק בלתי נפרד מהחיים גם בבית.
הכל תלוי בנו.
שבוע נפלא לכם
עולם הולך ונעלם....
הילדים קוראים היום...
אלא שזה קורה דרך המחשב,
יושבים יותר בבית לצערנו.
יותר מנותקים, אבל לא תמיד,
גם להם רשתות חברתיות משלהם
נפגשים ילדים מכל קצווי הארץ,
במקום מפגשן של רכבות (בעזריאלי למשל)
יוצרים פעילויות משלהם...
אנגלית מדברים, קוראים וכותבים טוב יותר,
כי צריך להבין הוראות במחשב ובמשחקים למניהם,
אשר תוכנותיהן נעשו בחו"ל...
כל דור בדרכו, ולקידמה פנים רבות לה,
לא תמיד שלילי...*
בס"ד
חחחחחחחחח זוהרת שבוע טוב ומבורך!!!!
בתור אחד שגדל בדימהונה ..חחחחחחחח
ומכיר אותך.....
אזיי אני יודע טוב מאוד על מה את מדברת ....ומזדהה איתך עם כל מילה ופרט קטן שכתבת פה כי גם אני הייתי מבקר בספרייה ....
רחמנא ליצלן ומחילה לספרנית כמובן שפגשתי אותה אגב.....ולא בשביל הספרים היינו הולכים לספריה כמו בשביל השעמום שלא היה מה לעשות בעיר הגמלים.....לא היה מקומות בילוי ומי כמוך יודעת בברור על מה אני מדבר...
אז היינו מציקים פה ושם בספריה ועושים פרובוקצייות בתור נערים שובבים בגילגולי הקודם כשייתי "רוקר"....
לצערי היום כמובן....ואני מודה ומתוודה שהיינו מתעללים בה עד שהגענו למצבים של משטרות או שומר ביטחוני שיש במקום.....
והחכמתי מזה רבות ללכת בדרך היישר !!!!!
תודה לך על נוסטלגיה לא כל כך נעימה:-)
כל כך צודקת,
וטוב שיש לך את הפינה והשקט
לקרא בכיף ספר טוב
זה נשמע מרגיז...הכתב של הבנים אצלי-שלא נדע מצרות אבל הקטע שהם מצליחים להבין ולקרוא אותו...
יודע מה נותן להם סיבה לא להתאמץ? מדבקה ששמים ככה על הכריכות בבחינות הבגרות"הכתבה לבוחן ניטרלי"..כאילו למה להתאמץ? מראש יש להם גב..
יש גם את מדבקת ההתעלמות משגיאות כתיב והמורים מחדדים להם את זה חזק בראש במקום לנסות לתקן..
אצלנו כל יום הייתה הכתבה כשיום קודם המורה הייתה רושמת על הלוח 10 מילים ועליהם היינו חוזרים בבית...הילדים שלי עד היום לא קיבלו שום הכתבה ולא מבינים בכלל על מה אני מדברת....
לדעתי משם צצות רוב הבעיות...
הלוואי ויצליח לך,
הייתה לי שיחה עם פסיכולוגית על נושא הכתב אצל ילדים והתשובה שקיבלתי היתה
"אין מה לעשות, העולם עובר למקלדות, אל תתאמץ.."
זה נשמע שפוי?
אתה בהחלט צודק והצגת את זה הכי נכון שאפשר...
חבל שזה ככה..לדעתי הם ממש מפסידים...
אצלנו כל תושב רשאי לפתוח כרטיס בספריה ואני רשמתי את ילדיי יחד עם ת.ז....אבל רק הבת קוראת(לפחות היא)..הבנים ממש לא בעניין ובכל זאת אני לא מוותרת להם..אין מצב שאני לא מביאה להם ספר..שיהיה....אולי יום אחד זה יעשה להם משהו.....
הילדים של היום לא רק שלא מגיעים לספריה.
א. הם לא יודעים איפה היא נמצאת.
ב. לא מעניין אותם ספרים כלל.
ג. הכתב שלהם חוזר לימי החרטומים במצריים.
ד. איו מצב שאין שגיאות כתיב.
ה. לקרוא זה לא IN רחמנא לצלן.
ואני שואל את עצמי לפעמים " האם הקידמה באמת מועילה?"
לאן נגיע אם כל מה שמעניין את הילדים זה maple story או web kinz
באמת לאן??????