בארבע הלכנו לוישי,הוא בישל צדפות, דיונונים, דגים ,רק שלווים היו חסרים בשש התעלפתי על הספה ללא נשימה והוא המשיך להזרים קדרות של טעמים וריחות שרק ברומא העתיקה התפטמו ככה ורבצו כמוני מעולפים ללא נשימה סדירה הילד ניגן באך וישי ישב בצד עישן סיגריה ושתק
על מה הוא חשב? הילד שלו נהרג בעזה והוא מבשל ללא הכרה הילד שלי ניגן באך רק דמעות של כאב צובט הטריפו את דעתי הוא לא מסגיר את רגשותיו הוא גם לא מדבר יותר מידי היום חגגנו יום הולדת לילד שכבר לא כאן |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חודר לעצמות.
את מפליאה לכתוב רגש
ממש עצוב
מזל טוב לילד שכבר לא כאן ,,,, *
תמיד צריך לחגוג לו ולשמוח איתו
כי הנשמה תמיד חוזרת לאהובייה
גם אם הגוף כבר איניינו .
הכי כואב שיכול להיות:
היום חגגנו יום הולדת לילד
שכבר לא כאן
גרייס -
עצוב וכואב
אשוב
אללי..
עם טעמים וצלילים של כאב.
כואב!