כותרות TheMarker >
    ';

    עכשיו אנחנו

    הרהורים ומחשבות על נשים ונשיות

    0

    מגיעה לנו עוד קריירה

    18 תגובות   יום שני, 12/3/07, 13:50

    מה קורה כשפתאום אנחנו לא רוצות לקום יותר בבוקר לעבודה, אנחנו מרגישות שעוד יום אחד כזה ופשוט נצרח, ננבל, נשתגע. אנחנו שחוקות, אולי משועממות, ואולי פשוט מרגישות שהגיע הזמן לשינוי. ברור שאין ברירה וצריך להחליף עבודה. השאלה מה עושים עם כל התחושות האלו, והאם אנחנו מסוגלות לעשות עוד צעד אחד קדימה - לא להחליף עבודה, להחליף קריירה.

    אם בודקים את זה, מגלים שהרבה פעמים תחושת השינוי הזו מגיעה בעקבות לידה. ילדים זה אומר שינוי דרמטי בחיים היומיומיים אבל בעיקר עצירה, בתקופת חופשת הלידה, שמאפשרת לחשוב מחדש על הדברים. אבל לא תמיד שינוי קריירה מקושר ללידת ילדים. לפעמים זה תהליך ארוך שמתרחש בפנים עד להכרה שהמקצוע שבחרת לעצמך בתחילת הדרך, כבר לא מתאים לך יותר ככל שהתבגרת והתעצבת ואולי שינית סדרי עדיפויות בחיים. 

    כל אלו הם שינויים שאנחנו עושים מתוך ברירה. מתוך החלטה מודעת. יש גם מצבים בהם סיטואציה פחות נעימה, כמו פיטורים או סגירת העסק שבו עבדנו, יכולים דווקא להביא לצמיחה, וגם הם מספקים את פסק הזמן לחשיבה מחודשת על הבחירה המקצועית.  

    שינוי קריירה גם מקושר לגיל. נכון שיש הרבה נשים צעירות שעושות את זה, אבל המחקרים מראים כי רוב מחליפות הקריירה הן נשים באמצע החיים. מתברר כי גיל 40 הוא פופולרי לשינויים בקריירה. לא באמת מפתיע, נכון? עוד מראים המחקרים כי קשה לסמן תחומים מקצועיים מועדפים אצל נשים שהחליפו קריירה, והרבה תלוי ברישות החברתי שלהן וביכולת לממש את החלום גם מבחינה כלכלית.

    עוד נקודה לטובת הנטוורקינג הנשי.

      

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/9/08 10:16:

      צטט: pusherit 2007-04-24 11:00:32

      כיועצת עסקית הפוגשת ומלווה נשים וגברים בתהליך שינוי קריירה אני חושבת שזה קשור יותר לשלב בחיים שעשית את כל מה שנדרש ומצופה ממך (לימודים, חתונה, הקמת משפחה, התברגנות) ופתאום עוצר לחשוב, איפה אני בתמונה? מה אני עושה או עשיתי למען עצמי? אתה מתחיל יותר לחפש את האושר, הביטוי, המימוש והמיצוי האישי.

      תתפלאו, יש גם קריירה שלישית ...

      מעניין מה יקרה לדור הנכדים שלנו?

       

       

       היום יש להתרגל לשינויים כחלק מהשיגרה.

      הקצב של השינויים גדל והפך לכזה המתרחש בחיינו כמה פעמים.

      ייתכן שאנו רק בעונת מעבר של האנושות ממקצועות מוטי ייצור למקצועות מוטי ידע ופנאי.

      אולי אך נאלץ להמתין

        24/4/07 11:00:

      כיועצת עסקית הפוגשת ומלווה נשים וגברים בתהליך שינוי הקריירה אני חושבת שזה קשור יותר לשלב בחיים שעשית את כל מה שנדרש ומצופה ממך (לימודים, חתונה, הקמת משפחה, התברגנות) ופתאום עוצר לחשוב, איפה אני בתמונה? מה אני עושה או עשיתי למען עצמי? אתה מתחיל יותר לחפש את האושר, הביטוי, המימוש והמיצוי האישי.

      תתפלאו, יש גם קריירה שלישית ...

      מעניין מה יקרה לדור הנכדים שלנו?

       

        22/4/07 18:05:

       

      צטט: מיקי גרינפלד 2007-03-12 15:32:11

      יש הרבה בדבריו של אבנר. אני מכירה לא מעט נשים שעושות את ההחלטה ומשנות קריירה ולו בזכות העבודה שבן זוגן מאפשר את זה מבחינה כלכלית.

      לגבי מה שאת כתבת - זה נכון בכל הרמות.לגבי הלידות, מבחינה אישית - כל לידה שעברתי הייתה התחלה של משהו חדש בחיי. בין אם במקרה ובין אם לא - כל ילדה שלי מסמנת שינוי שעברתי - מבחינת קריירה ומבחינת לימודים. יש משהו כיף בזה.... 

       

      הצלחתם, את יחד עם אבנר, להרגיז אותי (וזה ממש לא קל כל כך).

       

      בזכות העבודה שבן זוגן מאפשר את זה מבחינה כלכלית

       

      מילא גבר הביע דעה מייל-שוביניסטית כזו. אבל את? אשה יכולה לחשוב כך?

       

      אולי אם הוא מרוויח טוב כל כך זה, בין היתר,  בזכות המשפחה התומכת? כך שהיא לא מחליפה קריירה הודות לו ולהכנסתו כי אם הודות למי שהם שניהם?

        26/3/07 20:05:

      סליחה, אבל אבנר לא מתבלבל? לא בזכות "בת הזוג", הגבר מגיע ממקום העבודה שלו מאוחר יותר, משתתף בכל מיני ארוחות ערב עם לקוחות ולא מגיע בשעה 14:00 לגן כי הגננת התקשרה, ויום העבודה שלו שווה יותר???

      סליחה אבנר, האם הנשים הללו שעושות קריירה שניה לא נשענות על האחר בגלל שכל השנים הוא יכול היה לעבוד בשקט בלי להטריד את עצמו בדברים פעוטים כמו גידול ילדים, הרשמה לגנים, שיחות עם המורה, מעורבות הורית בבית ספר?

       

      אותן נשים שעושות קריירה שניה , הן גם נשים שאם כבר עבדו כל השנים זה היה  כדי לפרנס את המשפחה ולאו דווקא לממש את עצמן, כי האימהות הגבילה אותן...אז הן נתנו לבעלים שלהם חופש פעולה, אפשרות ללמוד להתקדם, להגיע באמצע הלילה, לנסוע לחו"ל.

       ועכשיו הן מבקשות לממש עצמן, לא בגלל שהן מסתמכות על הבן זוג שלהן, אלא בגלל שהן בנו את התשתית לכך..והשקיעו בדיוק כמוהו..

       

        21/3/07 11:39:

      אולי אני אשמע לא פופולארית אבל ברוח הפוסט מודרניזיים אני אציין כי  יש משהוא בדברי הגברים הטוענים לעול והמחויבות של הנטל המשפחתי . נכון פעמים רבות רוח גבית גברית היא זו המאפשרת לנו הנשים לחשוב על קריירה השניה. אז מה? הגיע הזמן שנפסיק לעבוד קשה בלהוכיח שכולם אותו הדבר ושנתחיל להנות מהפריבילגיות, זה מגיע לנו.

      נעמי

        15/3/07 16:09:
      אני לגמרי מסכימה שמשפחה וילדים משנים את התמונה. זה לא במקרה שהקריירה השנייה היא הרבה פעמים עסק עצמאי שאפשר לעשות מהבית. פתאום סביבי, כל חברה שנייה, פותחת עסק עצמאי. אבל למרבה הצער הן לא תמיד מצליחות להתפרנס מזה.
        14/3/07 21:22:
      סליחה שאני מקלקלת את השמחה, אך מה לגבי החלוקה בנטל "הסמוי" של גידול הילדים? של להגיע בזמן להוציא את הילדה מהגן\מהחוג\מהחברה. יכול להיות שאם בודקים את הנושא לעומק, אז גם בבחירת הקריירה השניה, האישה דבר ראשון לוקחת בחשבון את צרכי הילדים והמשפחה? אז מי כאן מתפנק בכלל?
        14/3/07 18:10:

      קחו בחשבון שה-50 של היום - הוא ה......

       

      30 של פעם....

       

      בגלל תוחלת החיים שעולה בהתמדה, אך טבעי שמחליף קריירות במהלך חיינו.

      ככלל - הוכח שאנשים שמחליפים שלוש ארבע קריירות במהלך חייהם, מוכשרים ומוצלחים יותר.

       

      הם גם נשארים בריאים ו"צעירים" יותר, כי האתגר המתחדש כל פעם, ואילוצי החשיבה ו"אימון" שרירי המוח - מסייע למניעת תהליכי הזדקנות, ושומר על רמות הורמונים חיוניים לבריאות הגוף.

       

      לא - אני לא מתלוצצת.

       

       

      :)

       

      תגידו,

       

      מאיזה גיל סופרים "קריירות".??

       

        14/3/07 15:51:

      שינוי קריירה עוד מאפיין לשינויים המתרחשים בסביבות גיל הארבעים . ( נשים וגברים כאחד )

      לא מפתיע .

      הסיבות לכך מגוונות : בשחיקה , בבשלות למעברים , בהתחדשות , ברצון להעיז , בדינמיקה המשפחתית  וביסוס כלכלי ועוד .

       

        13/3/07 17:47:

      רונית,

       

      אני מסכים איתך בהחלט ואני חושב שהגברים לא שונים בהרבה במובן זה, אלא שההדגשים הם קצת שונים.

        13/3/07 15:19:

       

      צטט: אבנר-נ 2007-03-12 14:40:43

      שאני אתרגז? ועוד עליך? אין סיכוי שבעולם!

      בטח שקריירה שניה זה טוב ומקצוע ואפשר להתפרנס.

      אבל בלקיחת קריירה שניה יש מן הסיכון שאולי זה יצליח ובגדול ואולי יכשל!

      לכן הנשים ובמיוחד אלו החולקות את הנטל עם האחר או האחרת...יותר קל לקום, להחליף להסתכן. לכן הנשים שלצערי הרב נמצאות בעמדות בכירות ומשרות גבוהות אך עדיין זוכות לשכר נמוך קצת יותר מאיתנו ה"מסכנים" יכולות לאפשר את לקיחת הסיכון כי רוב הנטל על האחר.

      נכון! יש כאלה אסרטיביות ומאוד חזקות שללא פחד ועוררין מסוגלות לקום, לעזוב הכל ולהתחיל בקריירה אחרת ואם היא לא הצליחה אז להתחיל בעוד אחת ועוד אחת ועוד אחת...

      אבל כמה כאלה יש???

      לעומתכן אנחנו הגברים...זה קצת שונה.

      אתן הנשים ואנחנו הגברים ואתן ואנחנו והנשים והגברים והנה, אני כבר נשמעת קוואזי פמיניסטית. אולי מחמת גילי הצעיר, אך רוב הנשים שאני מכירה ובמיוחד אלו החולקות את הנטל עם ה"אחר" - לוקחות על עצמן במקביל גם את הנטל שאותו "אחר" חולק עימן. בין אם מדובר בנטל שגוזל משאבים כלכליים, משאבים של זמן, או אפילו משאבים של אנרגיות. אני לא מאמינה שמישהי מחליפה קריירה ללא פחד, אני מאמינה שיש נשים שעושות זאת באומץ המושתת בין השאר על ביטחון כלכלי שמתאפשר לפעמים גם באמצעות חלוקת הנטל עם ה"אחר". גם גברים עושים זאת ואם במזונות עסקינו, אז עבור אשה שמגדלת את הילדים (המשותפים) לרוב האיום הכלכלי מוחשי יותר, מאשר לגבר שלכל היותר "הגרושה תצעק אותו"...

        12/3/07 15:32:

      יש הרבה בדבריו של אבנר. אני מכירה לא מעט נשים שעושות את ההחלטה ומשנות קריירה ולו בזכות העבודה שבן זוגן מאפשר את זה מבחינה כלכלית.

      לגבי מה שאת כתבת - זה נכון בכל הרמות.לגבי הלידות, מבחינה אישית - כל לידה שעברתי הייתה התחלה של משהו חדש בחיי. בין אם במקרה ובין אם לא - כל ילדה שלי מסמנת שינוי שעברתי - מבחינת קריירה ומבחינת לימודים. יש משהו כיף בזה.... 

        12/3/07 14:40:

      שאני אתרגז? ועוד עליך? אין סיכוי שבעולם!

      בטח שקריירה שניה זה טוב ומקצוע ואפשר להתפרנס.

      אבל בלקיחת קריירה שניה יש מן הסיכון שאולי זה יצליח ובגדול ואולי יכשל!

      לכן הנשים ובמיוחד אלו החולקות את הנטל עם האחר או האחרת...יותר קל לקום, להחליף להסתכן. לכן הנשים שלצערי הרב נמצאות בעמדות בכירות ומשרות גבוהות אך עדיין זוכות לשכר נמוך קצת יותר מאיתנו ה"מסכנים" יכולות לאפשר את לקיחת הסיכון כי רוב הנטל על האחר.

      נכון! יש כאלה אסרטיביות ומאוד חזקות שללא פחד ועוררין מסוגלות לקום, לעזוב הכל ולהתחיל בקריירה אחרת ואם היא לא הצליחה אז להתחיל בעוד אחת ועוד אחת ועוד אחת...

      אבל כמה כאלה יש???

      לעומתכן אנחנו הגברים...זה קצת שונה.

        12/3/07 14:26:
      לפני שאתה כל כך מתרגז, אז צריך קודם כל להבהיר את המושגים. קריירה שנייה זו, אולי, בחירה יותר טובה של מקצוע. לפחות ניסיון כזה. זה לא אומר שאי אפשר להתפרנס ממנה.
        12/3/07 14:14:

      רונית! חכמה בלילה כמו שאומרים...

      לכן אין את עול המשפחה או עול המזונות או עול האחריות...נכון שנשים הרבה יותר אמיצות, אבל תבדקי סטטיסטית נשים גרושות או חד הוריות ותבדקי שפה זה כבר שונה ואחר...

      לכולנו החלום לשנות ולהחליף ולחוות עוד עולמות אחרים...אבל למה רק חלקנו הקטן מספיק אמיץ לעשות את הצעד המשמעותי?

        12/3/07 14:00:
      בטח שזה קורה גם לגברים. הרי עליהם המציאו את המושג "משבר גיל ה 40", לא?. אבל יש לי הרגשה, ששווה בדיקה כמובן, שיותר נשים מפרגנות לעצמן את השינוי המקצועי הזה
        12/3/07 13:53:
      ונכון גם לגברים.
        12/3/07 13:52:

      לדעתי הרצון קיים קודם, זה האומץ שמגיע בגיל 40.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ronit.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין