0
ביום חמישי האחרון ( 9.7.09) הגעתי לכנס מחזורים של בית הספר היסודי בו למדתי- היובל ת"א. קצת חששתי,קצת שיקשקה לי הבטן שלא אזכור אנשים,ובכלל שלא יגיעו אנשים שאני מכירה וכו'. בפועל היה ערב מרגש,"זורק" לנוסטגיה כמעט 30 שנה אחורה,חוויה! לי היה מאוד טוב בבית הספר היסודי ואפשר לאמר שהייתי מה"פופולריות" כך שהזכרונות משם היו רק טובים. היה נחמד לפגוש פנים ולנסות להשוות למה שזכרנו מילדותנו וגם להזכר במה אחרים זוכרים ממני (למשל ששיחקתי המון כדור רגל) היה מעניין לראות איך בניין בית הספר שפעם נראה לי מאוד גדול ואיימתני נראה בעיני היום כבית ספר קטנטן (בהשוואה לזה שלומדים בו ילדי שלי) ואיך פעם התלהבתי לטפס על גג בית הספר כשנפל לנו לשם הכדור , והיום זה נראה לי דיי נמוך ולא חכמה כזאת גדולה. חבל שמצד בית הספר נעשו מאמצים לא מספיקים כדי להרים ערב מוצלח יותר- אני הגעתי לשם ב"פוקס" וכך ספרו לי גם המעטים שהגיעו מהמחזור שלי (ומהמחזור של אחי).כלומר לא ממש נעשו מאמצים לאתר תלמידים- לא דרך פליירים, פרסום בעיתון או בעיקר רשתות חברתיות.בנים שלא משנים שמות יכלו לאתר גם לפי השם.לא נראה שעשו הרבה בעניין. ברישום הפתח שהצמד לבגד לא רשמו את שנת הסיום של כל תלמיד,ובכלל נעשה מעט רישום לגבי מי הגיע כך שניתן יהיה לדעת מי נמצא באותו מפגש ולא לחפש בתזזיתיות אחר עוד משהו במהלך ערב שלם. גם נבחרת המורים לא הוצגה על הבמה, מה שהיה מקל את זיהויים. כיבוד כלשהו או לפחות שתיה היה מצדיק במעט את העלות שנגבית בגין ההשתתפות בערב זה. בקיצור, היה מרגש כי כיף לסגור מעגל אך חבל שפגשתי כ 5 בוגרי כיתה ולא את האחרים שפתאום מאוד התגעגעתי לראות. |