"למה להסתבך?" אני שואל את עצמי ומתנגש שוב בדילמה הפשוטה הזאת. אף אחד לא קרא את הפוסט הקודם על תמונה וייצוג שהיה פשוט מהרבה ממה שארצה להתחיל להסביר עכשיו.למה לדחוף לאנשים שטויות לתוך המוח? אני בעצמי שונא התחכמויות שלא למטרת פלירטוט. אולי אני צריך לעשות את זה בגלל שבדיוק זו הכוונה. שכשאף אחד לא קורא הדבר נשאר נקי. ללא דעות שונות משלי, ללא גוונים אפורים אחרים לכתבה נטולת הצבע שלי. כי להוסיף משהו שאיננו מכוונתי יהיה לחרוג מדעתי הפשוטה. אולי כדאי לעשות את זה כי אין משמעות אמיתית אחת למה שאכתוב, או למה שאפרסם. אולי. כשאני חושב על נושאים שיסבירו את כוונתי במאמר הזה, ומתבייש. כביכול, כל מה שאומר יסתור לבסוף את כוונתה של המשמעות המקורית של החשיבה עליו. הנה , כבר במשפט הראשון עשיתי את זה. השתמשתי במקנה כדי להסביר אותה. בניתי מגדל והתחלתי בראשו. אני ארצה להראות שמשמעות של משהו היא תוספת לו, ולא הדבר עצמו. התחושה האנטואיטיבית שלי (ונדמה לי ששל כולם) היא שמשמעות של דברים היא דווקא להפך. היא ,היא המקור הטהור והחשוב שלו. אני אנסה להראות שאנחנו משתמשים במשמעות של דברים (הן המשמעות עצמה והן הביטוי "המשמעות של...") ללא צורך. יותר מכך- שאנחנו מפסידים רבות כשאנחנו עושים זאת. אני אנסה להראות שמשמעות היא כלי שאנו משתמשים בו. ושתוך כדי השימוש בו אנחנו מרחיקים ומנתקים בין דברים. אנחנו מפרידים בין דברים לבין עצמם ובין דברים לבין אחרים. אם אני אבקש ממישהו להראות לי משמעות הוא יצחק עליי. משמעות איננה דבר חומרי. היא לא דבר אותו ניתן לראות או לתפוס בחושים. אנחנו חושבים עליה במובן של דבר חשוב או מקורי ביותר של משהו אבל היא איננה הדבר המקורי עצמו. איך יכול להיות שיש משהו שהוא באותו זמן גם חשוב יותר לגופו של עניין וגם איננו העניין עצמו? מעבר לדואליות של התכלית (שהיא בעיה בפני עצמה) יש בעיה בכך שהתכלית היא הפוכה. בדברים חומריים ניתן לומר כי הם בדיוק מה שהם. אולי הם יכולים להיראות שונה לאנשים שונים או בזמנים שונים אבל הרכבם יישאר זהה. למושגים מופשטים אין כמובן את הפריווולגיה הזאת. מהי משמעות? אנחנו משתמשים במילה[1] הזאת בכל מיני דרכים.אנחנו שואלים פעמים רבות (וגם במאמר זה) "מהי המשמעות של משהו?" בכך אנחנו בעצם מנסים לברר את ההסבר לדבר. במובן הזה, משמעות היא הפירוש של מילה או משפט. כשאנחנו מציינים שדבר הוא משמעותי (בשביל מישהו) אנחנו אומרים בעצם שהדבר חשוב בשביל אותו אדם. כשאני אומר שהקשר שלי עם החברה שלי הוא קשר משמעותי אני מתכוון שאנחנו רציניים אחד כלפי השנייה.החלק של המשמעות במובן זה הוא העומק של העניין. ככל שמשהו הוא רציני יותר, כך הוא חשוב יותר ומשמעותי יותר. דרך נוספת לראות את משמעותה של משמעות היא כשאנחנו אומרים למשל " המשמעות של X היא Y". בדרך חשיבה זו אנחנו מביעים את הרעיון שמשמעות היא משהו חיצוני לדבר עצמו.כלומר- הדבר עצמו קשה להבנה או מורכב, ולכן יש צורך להציג דבר אחר מולו כדי להבינו. זה קורה הרבה, למשל, כאשר אנחנו מציינים ארוע היסטורי. אז נאמר שמשמעות הארוע תתבטא בארוע או ארועים אחרים. מה עוד אנחנו בעצם אמרנו כאן? אמרנו שיש את הדבר עצמו. יש דבר אחר. ויש דבר שלישי שהוא המשמעות. וכולם זהים או דומים מאד. לדבר עצמו יש לנו מילה. אנחנו קוראים לרוב הדברים בשם. כך אנחנו יכולים להתחיל לחשוב עליהם כדבר. כך אנחנו יכולים לחשוב עליהם כעצמאיים. כך אנחנו יכולים לחשוב עליהם כנפרדים ומובחנים מאחרים. אדם ,למשל, שיהיה עשוי מחומרים שונים, שגופו מתחלף בשלמותו כל 15 שנים ושיכול להיות שונה מאד מעצמו ברגעים שונים, ייחשב אצלנו כדבר אחד . המילה מגדירה את ההתיחסות שלנו לגבולות הברורים שלו. גם למילים יש מיגבלות. מילה לעולם לא תהיה הדבר עצמו. היא מייצגת שלו. אנחנו יכולים להבחין בין המילה "סוס פוני" לבין סוס פוני עצמו. כמו שאנחנו מבדילים בין היבטים אחרים של סוס פוני לסוס עצמו (בינהם – איך שהוא נאה, מה הואבשבילנו וכו'). יש דברים שניתן לעשות למשל עם סוס פוני שלא ניתן לעשות עם המילה שלו. יש דברים שאפשר לעשות עם המילה שלא ניתן לשעות עם הדבר עצמו. בחשיבה שלנו יש סוג נוסף של דבר. יש את המושג הנתפס של הדבר. וגם הוא שונה מהמילה או מהדבר. גם משמעות היא שונה במילה שלה , בדבר שהיא עצמה ובמחשבה עליה.
[1] המילה היא כמובן לא הענין כאן. אני אמנם אדון בהיבט "המילתי" של משמעות, אך הדגש הוא במושג |