לרגל שנה לסיום מלחמת לבנון השניה הועלה באולם צוותא קברט סטירי בשם"מלחמת הכריות"מאת ובבימוי ליאור וידושינסקי.שם התיאטרון המציג לא הוזכר.

הקברט מורכב ממערכונים שונים חלקם מוצלחים וחלקם פחות בהם  מטפלים בליקויים ודברים הקשורים במלחמה.הוא שזור פיזמונים ושירים .הכל קשור למלחמה.כמעט בכל המערכונים הסוף הוא אחד-מות,נופלים,

הרוגים,שכול,גבורה.

חייל נמצא בשדה  התעופה רוצה לצאת למשימה חשובה אך אמו רוצה להניע אותו מלצאת אליה.

הסטירה מוקיעה את השאננות הישראלית ובראיון עם מפקד מציגים אותו כאינפנטילי המדבר לא לענין ואינו נותן תשובה מספקת או הגיונית על אף שאלה.-אין מה לדאג. הכל תחת שליטה.הם זורקים אבנים לנו יש מטוסים וטנקים.

במשרד ממשלתי מרוכזים כל ועדות החקירה.כל הועדות ישנות.יום כיפור,שלום הגליל,מלחמת לבנון הראשונה וכו'.

לבנון השניה לא יושבת עדיין.זה תינוק. ועדות צריכות זמן כמו ילד עד שיושבים.

בעוד כמה שנים אולי האם השכולה לא תחיה כך גם חברי הועדה-אולי-ואז הועדה תשב.

שואלת האם"למה הבן שלי נהרג"התשובה"צריך לדייק בניסוח מת ולא נהרג.צריך לחקור זו התשובה.

במשרד הבטחון שואלת האם-לא נמאס לכם לטאטא הכל מתחת לשטיח-התשובה של הפקיד "זה התפקיד שלי" האם-"זה הבן שלי".

משרד הבטחון אין לו זמן לבוא לטכסי האזכרה אך מוצא זמן להחליף את הכיתוביות על הקברים עם שינוי שם המלחמה.

מלחומות זה עסק רציני.מלחמות זה עסק רווחי. אפשר להתעשר מטרגדיה.

כשלון מלחמה זה אסון.איך נבזבז בטיול בצרפת אם לא הפגיזו את צפת.

כל אחד מוציא דיסק הנצחה.כמה עולה דיסק כזה.זה 32 שקל וזה 64.מדוע כי השני הוא על שני בנים שנפלו.אח מצטער כי לא יוכל להוציא דיסק-כי אחיו ג'ובניק.

כל הקברט הסטירי המלל מוגזם,בנאלי ,פשטני, מגמתי ביותר.השירים-איל גלבוע מלודיים,נחמדים כולם עליזים ונעימים לאוזן.

משתתפים בקברט שישה שחקנים ונגן סינטיסיזר כולם ממלאים את 32 הדמויות  המשוחקות היטב.

התפאורה -אורי אופיר במה שחורה,מסך קברט אדום,המון כריות המסודרות בצורות שונות בהתאם למערכונים.

לראות או לא לראות:המוסיקה נחמדה,המערכונים מלאי

אירוניה,מגמתיים,מוגזמים.

נכתב על ידי elybikoret , 14/8/2007 11:58