חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
פרצופים
כבר כמה שבועות שאני משמשת נהגת-בוס של אחי שנמצא בשלילה. היום נהגתי אותו כרגיל לעשירי הפיתוח, שם הוא מעביר שיעורי כושר ואגרוף פרטיים בטוב טעם ובהון כסף, ואני יושבת
לי ועושה הגהות בהרצליה מול הים. בדרך אנחנו תופסים לנו שיחות רציניות על החיים. מיקי מאוד נוהה אחר הפסטורליה של הפיתוח ושונא את הזוהמה של תל אביב. האנושית בעיקר.
ואולי לא הובנתי אתמול בערב כשכתבתי אז אני אתן דוגמה. אח שלי גר בדירת קרקע ליד הים, ודווקא בצפון, אבל לא רחוק ממנו יש בית זונות פעיל, מה שנקרא מכון ליווי. ויש מצב שהלקוחות תועים ונוקשים בדלתו.
ולקוחות של מכון ליווי, מה אני יגיד לכם, הוא מספר לי שזה לא מחזה נאה. כאילו, בניגוד למה שחשבתם, שאלה אנשים סבבה עם יצרים בריאים שפשוט בא להם לפרוק באמצע יום עבודה מתברר שאלה, כאילו, נו, איך לגיד, נו, ערסים זו מילה טובה בשבילם. בואו נומר פציינטים מהסוג הדוחה ביותר.
וככה קרה שאחי הבוקסר (לקרוא במבטא צרפתי) שתמיד היה מין קיל ביל כזה, נשמע בשנים האחרונות כמו טקסי דרייבר - והוא גם מחקה אותו שחבל"ז, מה שמתבקש ממי שלמד משחק באל.איי.
בעוד אני כמובן נשמעת ליד אחי פרח לב הזהב, אוהבת אדם, דלאי למה ממין נקבה. אגב אין לכם מושג כמה זונות יש בתל אביב. פשוט עיר של זונות, או יותר נכון עיר של לקוחות של זונות מגעילים שאתם ובעיקר אתן לא רוצות להיתקל בהם, תאמינו לי.
אז אחרי הסטנד-אפ של אחי אני מרגישה מטוהרת ומאוששת וחזקה ונכונה להתמודד עם כל שיט, וכאלה לא חסרים כידוע בעולמנו המוטרף. אני שואלת את אחי מה הכי מעצבן אותו - הוא אומר: אנשים כבר לא מחייכים, לא אומרים שלום, רק מהמהמים.
ואני אומרת - מה, לא תביא להם איזו בומבה, שיתאפסו?
|
תגובות (105)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הו הו! ברוך הבא. נהגת בוס זה אחלה עם בוס כזה. שודרגתי. ובכלל, השנים האחרונות לימדו אותי שתמיד מחכה לי משו חדש בחיים.
כנראה שפיצוץ או צונאמי אכן יביאו את הגאולה.
התיקים, השחיתויות, סחר בנשים, המשרות
והכיבודים רק הולכים ומתרבים.
תמיד היה לי מין חלום משונה כזה, להיות נהג בוס. עכשיו גם מבין למה
אוי, גם את באת לי עכשיו
כן, יש תל אביב של מטה. העניין הוא שתל אביב היא הפחזבל של כל המדינה. נוער שבורח מהבית מכל רחבי הארץ בא לכאן. הומלסים מכל מקום מתקבצים לכאן. אלה מתחלואיו של כרך. וכמו בכל תחום במדינתנו היפה והפורחת והמגניבה והעסוקה בחלוקת תיקים ומשרות וכיבודים, יעצמו את העיניים ולא יטפלו כמובן עד הרגע האחרון, עד הפיצוץ.
איתגרת אותי, נשמה.
תודה רבה
לפני מספר שבועות היתה בטלוויזיה תוכנית
על "מאדאם" ישראלית שניהלה "רשת" בתי זונות
בתל-אביב. (היא היתה בת של אלוף ששימש
עוזר לרוה"מ) מדהים היה לראות שבמרכז
ת"א בדירות פאר אחת על יד השנייה.
לדבריה עשתה מיליונים בחודש.
המשטרה ואכיפת החוק מתעלמים מכך.
על פי פרסומים, בתל אביב יש זיהום ממנו
מתים כאלף וחמש מאות אנשים בשנה
ומאות אלפים חולים כתוצאה מזיהום האויר.
והומלסים ונוער חסר בית מסתובב אי
אפשר להתעלם מכך.
לפני מספר שנים הייתי עם בני החייל
בתחנה המרכזית בתל אביב, נדהמתי
לראות באמצע היום כמויות של נוער
מסומם - מפחיד.
יכול עושה לי יפה מהקרחת?
.
מצטרפת לכל התגובות המפרגנות ומוסיפה,
שאהבתי את ההובלה ואת הניגודים שנוצרו בין הטקסט, התמונות והמשפט הסוגר.
סוג של מיינד גיים חינני שנהניתי לקחת חלק בו.
חזי מראשם. הוא אלוף.
חצי חינם.
ומי עשה לך ככה יפה את השיער?
.
בטח בומבה. זונות.
את יודעת לעשות ככה עם הפה כמו דג.
עם הלחיים מצוצות פנימה. זאת קולטורה!
.
תו-דההה, גם את מוזמנת לבקר.
מגניב!!!!!!
אין דבר יותר מושך וממגנט מאשה שמרגישה טוב בגוף שלה. חסר צעירות שיש להן כל הנתונים, אבל היציבה והמבט שלהן רומזים שמשהו כבוי שם בפנים?
צ'מעי. הכי לא סקסי זה דיכאון - למרות שגם פה הפסיכיאטר שלי חולק עליי והוא טוען שגם כשבאתי אליו בפעם הראשונה הייתי סקסית, אבל באמת הכי לא סקסי זה מרמור ודיכאון ובכי ולא להרגיש טוב עם עצמך - ואני נזקקת להזכיר את זה לעצמי כל דקה בערך. היופי הוא ביטחון עצמי ואנרגיות ושמחת חיים וצחוק - וזה באמת אי אפשר לקנות בכסף.
אני לעומתך, כפי שאת יודעת אם קראת קצת אצלי, משקיעה המון בטיפוח - אמנם לא באיפור פרט לפס הכחול, כי אין לי כוח להתעסקות וגם כי לדעתי הטיוח מכוער ומזקין - אבל בכושר (ועכשיו בגלל שאין לי כוח לזחול בחום כל יום למכון, סגרתי עם המאמנת שתבוא אליי הביתה בקיץ פעמיים בשבוע) כי אני מכורה לאנדורפינים, זה לא רק עניין היופי, בקניית בגדים כי זו מחלה ובפדיקור-מניקור כי אני חייבת את הגימור בקצוות. וגם הפלסטיקה עוד תשמע ממני -
אבל אין ספק שאם כל זה בא על ביטחון עצמי של תולעת ועל שנאה עצמית ועל רתיעה מהגוף שלך עצמך ומהפנים שלך עצמך ואי נכונות להצטלם וזיונים בחושך ואנ'לא יודעת מה עוד - לא יעזור כלום. אני קודם כל מאוד אוהבת את צורתי. אחר כך, בגלל שאני פרפקציוניסטית פסיכית, תמיד חושבת שאפשר לשפר. חברות שלי צוחקות עליי - אומרות לי להשלים עם פגעי הזמן, אבל אני רואה כעובדה איך זקנים מסביבי עושים טריאתלונים, כמה כושר יש למי שלא מתעצלים. בריא וחזק יותר חשוב מיפה. שבר כלי, שמתנשף במדרגות וגמור מסיגריות, אבל בחוץ יפה כמו בונבוניירה - לי לא עושה את זה. אז קודם כל שנהיה בריאים וחזקים. זה הכי חשוב, לא?
אז זהו, שאני ממש לא נראית לגילי וזה
גנטי, כי :
אין לי מאמן כושר ואני כמעט ולא מתעמלת.
אין לי אמצעים לניתוחים פלסטיים ובחיים לא
חשבתי לעשות זאת.
לא פוקדת אף קוסמטיקאית אפילו לא מכירה אותן.
בעשר שנים האחרונות אפילו לא מתאפרת.
לא צובעת את השיער כי, אפור זה יפה בעיני.
לא מתעסקת עם לקים וליפסטיקים כי טבעי
זה הכי הכי.. בעיני
מסתובבת עם דגמח"ים וטישרטים כי...
שוב.. אין לי אמצעים ממש ונוח לי כך.
ובכל זאת יש לי נוכחות והסביבה ממש לא
אדישה אלי ממרום גילי המופלג.
מה שמקרינים זה מה שמקבלים וכל הקישוטים
מסביב לפעמים עוזרים ולפעמים הורסים.
אז אני לא ממש מתחזקת את עצמי
זו אני ואני גאה ב-"אני"
קודם כל כיף לראות אותך פה.
שנית - כתבתי על זה כבר וחשבתי על זה המון.
לא אכחיש שאני מפחדת פחד מוות מהזדקנות ומאובדן היופי. אבל מה, אני מתעודדת כשאני רואה כמה יפות בעיניי ובעיני גברים אחרים נשים בנות חמישים ואף שישים שהשכילו באמת לשמר את היופי, הנעימות, הצחוק, האלגנטיות - כל אחת את הדבר הטוב שמאפיין אותה. ואני מדברת על חיצוניות בלבד. בפנימיות זה בטוח שגיל עשוי להיות יתרון.
הקמטים - גם הם לא מכה בפני עצמה, אלא רק כאשר הם משנים את ההבעה לכעוסה וזועפת. בדרך כלל עושים את זה קמטי אורך - כמו בין הגבות או בזוויות הפה - ולא קמטי רוחב - כמו במצח או בזוויות העיניים. יש נשים מקומטות שנראות צעירות וחלקות שנראות מבוגרות, זה לא אחד לאחד. ולמשל אצל גברים, העובדה היא שקמטים, למשל בזוויות העיניים והפה, כן עושים אותם סקסיים יותר.
זה מדהים כמה באמת דווקא גברים צעירים לא נרתעים מזה וגברים מבוגרים - כן. צעירים בכלל לא רואים את הדברים האלה אצל נשים. לגברים יש שק הפחדים הפרטי שלהם מההזדקנות ואולי זה מאיים גם עליהם להיות עם אשה שאותות הגיל ניכרים בה. הנה, ארז עמירן כתב יפה איזה פשע נורא הוא להזדקן. בעיניי למשל, יפות הרבה יותר נשים בנות חמישים. לי עצמי, שתמיד היתה לי משיכה לנשים, יש ממש קראש על נשים בגיל הזה. על נשים יפות בגיל הזה ומיניות. לא על נשים מוזנחות שהרימו ידיים.
לי יש ידיד צעיר ממני שנדלק עלי דווקא
בגלל הקמטים במצח, הוא מת על קמטים.
חחחחחח - ואתה מדבר על דוגמנית-דוגמנית! יענו בת עשרים שפניה צחות ללא קמט! או במקרה של גלית גוטמן נומר - איזו בת שלושים-ומשהו בבחינת נס רפואי מהלך.
אני, תדע לך, לפני האיפור יושנת בין עשר ל-12 שעות - בחיי! - כדי שלא יהיו לי שקיות ולא כלום. ועוד מודה למאפרת על האתגר המקצועי יוצא הדופן, כי אני יודעת הרי שלאפר דוגמנית בת עשרים זה משהו אחר, זה לוח חלק, ואשה בגילי זה סיפור אחר לגמרי. זה כמו תלת ממד במקום דו ממד.
זה נורא מצחיק שרוצים שזה יהיה 'מושלם' מושלם איך? אתה לפעמים רואה כרזות לסרטי קולנוע, אחרי פוטושופ, והפנים של השחקנים שם פלאט - פשוט שטוחים בלי לחיים - רק אף ופה ועיניים - כי ככה הם רוצים אותם, מושלמים יענו. ואני חושבת שדווקא הדפקטים הקטנים עושים את הסקסיות, את המשיכה. כי פלסטיק ולוח חלק לא מושכים.
נטלי ביי, למשל, שמשחקת בג'יגולו צרפתי, היא בת חמישים, ובכלל לא היפהפייה הקלאסית. היא לא קתרין דנב - אבל היא סופר סקסית בסרט הזה ושמה בכיס הקטן את 'צרתה' הצעירה. לא צריך יותר מפרט או שניים בגוף ובפנים: רגליים חטובות (שיש לה), שפתיים מתפנקות, אלגנטיות, פינס. זה לא המושלמות שעושה את זה. זה ה-ז'ה-נה-סה-קווה, זה המשהו, הקסם שבאי-מושלמות.
יש לי המון מה להגיד על זה, על ה'שלמות' המפוברקת, ועל הסקסיות האמיתית ואכתוב על זה עוד, ולא כתבה אחת ולא פוסט אחד.
וגברים - הם באמת יכולים לגרום לך להרגיש יפהפיית העולם או מכוערת הנילוס. אני מציעה פשוט לנשים להקיף את עצמן באלה שגורמים להן להרגיש יפהפיות. לא, לא בחנפנים, באלה שחושבים ככה באמת. שאת רואה שהם מתרגשים ממך.
להעליב את הדוגמנית זה ה-קטע על הסט. בעיקר שמשעמם-טילים וכל הזמן מכוונים תאורה ומרעננים איפור ומכוונים תאורה ותוקעים סיכות ומכוונים תאורה ומכוונים תאורה... אז הסטייליסט+מאפר+מעצב-שיער זורקים לכל הרוחות את מעט הפאסון שהגיעו איתו בבוקר ועוברים לשוחח באוחצ'ית שוטפת. אחרי שהם גומרים לקצוץ עד-דק את כל הקולגות שלא נמצאות שם ואחרי שהם החליפו מספיק משפטי "לא, את" - "לא, את" הם עוברים לעצות טובות לב המורעפות על הדוגמנית המסכנה - "וואי איזה סירים יש לך מתחת לעיניים, לא ישנת טוב בלילה מאמי? מה זה הכתמים האלה על היד, את , אסור לך ללכת בשמש, את. תוך שנה-גג את נראית כמו סמרטוט ריצפה, כפרה, בואי תשימי לה שפכטל של מייק-אפ , הקמטים בלעו לה את כל המייק אפ שכבר שמת. איזה שמפו את משתמשת? כי יש לך נשירה אללה-איסטור, חצי קרחת. איכס , מה זה מאמי? סנטר כפול? את יכולה לדחוף בפנים שק שינה וללכת לישון, טוב , די , מה קרה?? צוחקים איתך מאמי, מה את ישר בוכה, די די , עכשו נצטרך להתחיל את כל האיפור מחדש..."
אשכרה הוא גדול מדיי! הרבה יותר יפה שקיצרת!
תודה, נשמה.
תזכרי שאת התחלת.
ואף על פי כן נוע ינוע האף שלך.
וואו, איך עשית את זה?
אין אותו בדיוידי ואפילו בווידאו נדיר - אולי תמצאי באוזן. זו מין גרסה מודרנית של בן המלך והעני - על שני תינוקות שהוחלפו בלידתם - של משפחה צרפתית ערסית ושל משפחה צרפתית אנינה. משו הורס מצחוק - כי הן מתערבבות המשפחות. בכלל ולאסקו מתעסקת די הרבה עם הבדלי המעמדות בחברה הצרפתית.
גם בסרט הזה, בג'יגולו, שבו הנושא העיקרי הוא כאילו מצוקתן הרומנטית והמינית של נשים בגילאי ארבעים-חמישים, מי שיסתכל טוב יראה דיון יפה בעניין המעמדי שאין לחמוק ממנו, ולא במקרה הגיבורות הראשיות עובדות בערוץ הקניות הצרפתי - שהוא משאת נפש של המעמד הנמוך הצרפתי. הסרט הוא כאילו להיט קומי, אבל קודם כל כמו שכתבתי הוא בכלל לא מצחיק - זתומרת יותר עצוב ממצחיק, ושנית יש בו לדעתי המון עומק. אולי אכתוב עליו פוסט נפרד. פשוט כתבו עליו כבר די הרבה.
מגניב!
אתה אלוף אתה.
וזה מצא חן בעיניי הסינרומן הזה. המתכונת הזאת.
אולי אעלה עוד לפעמים.
הולכת לבדוק במיידי במה מדובר (סרטים צרפתיים זו החולשה שלי... הייתי שמחה להגיד שגם הגברים, אבל אני לא בעינייני גויים)
את עושה קאם בק לסינרומן ולכן את אתרום את חלקי בהנפשה
אחי הוא גם מהדור שיוצא למועדונים, וגם שוק הבשר/היכרויות שם לא מלבב, בלשון המעטה. אולי אני באמת צריכה פשוט לראיין אותו.
את המצלמה (הטובה) אפשר לחבר למחשב והיא תתפקד באותה צורה כמו המצלמה הפנימית, חיוכים של מיליון דולר צריכים מצלמה שמסתדרת טוב יותר עם תאורה ביתית, מירי תסביר לך את ההבדלים.
הרצון לפרפקציוניזם נוזל לי מהאוזניים שאני רואה את התמונות האלו.
אני מצטלמת במקבוק שלי וזו דווקא מצלמה טובה למחשב. שונאת טובות מאנשים ואוהבת לראות ת'עצמי במצלמה.
כשאחרים מצלמים אותי חוץ ממירי דוידוביץ, תמיד יוצא פארש. מעטים נתנו לי ביטחון כך שיצאתי אני.
אם מסתכלים על התמונה האנושית שנפרשת (ודופקת לאחיך על הדלת) ולא רק על התמונות (המלבבות) שלך, הרי שמדובר כאן באנתרו-פו(סט)-לוגיה של אזור שלם. רבות נכתב על ההומו ערסאוואטיקוס, ולא אני שאוסיף.
סינרומן (זוכרת?) עם טוויסט פילוסופי יצא לך כאן.
השלג מרגיז את משמרות הפיקסלים, והם אלימים יותר מהלקוחות של המכון...... את צריכה מצלמה חדשה,
תודה.
ובהמשך לתגובה הקודמת, אני חושבת שמי שלא מצטלמת בגיל שלנו מפסידה. כי זה הגיל הכי יפה שמוציא את הצילומים הכי טובים. ובתור צעירה הייתי בול עץ גושני. בדיוק היום דיברתי על זה עם החבר לשעבר שלי (34) שהוא גבר שמאוד אוהב נשים ונשיות על כל הבטיה ובעיקר נשיות שבטוחה בעצמה מעבר לכאן רופס לי וכאן מידלדל וכאן מקומט וכאן אני לא במיטבי. ולרי תמיד מדווחת על כל פגעיה - אז א-לה-אלת-האש - לי הבוקר צמח חצ'קון - השם ירחם - בין הגבות - בגודל של כוכב לכת בינוני - ופשוט ישבתי כך בגאון עם הבחור בשיא הנשיות והקבלה העצמית, וזה גרם לי לחשוב על כל סוגי החצ'קונים בעולמנו - אמנם מעצבנים, אבל כמה כבר אפשר להתעסק בחצ'קונים?
אני היום טובה בפרצופים ובהבעות ובמצבי רוח מכל סוג ומין. באמת.
כשהייתי צעירה הייתי קפואה מול מצלמה והיה נורא קשה לצלם אותי. ודווקא אבא שלי ניסה וחברות שלי צלמות ניסו וגברים צלמים ניסו.
היום אני משתחררת בשנייה. כמובן רק עם מי שגורמים לי להרגיש נוח.
ותודה.
וואלאק? הייתי אומרת שזה סקופ בקנה מידה עולמי, ועוד בבלוגי הצנוע!
ומה, ספרי עוד - למה רק שתי משמרות? ואיך היה הכסף? ומה, זה כמו פקידה סתם במשרד או יש מטלות מיוחדות?
כן, אהמממממ, אני באמת כזאת, לא?
אז למה לא לחייך, אני שואלת אותך, ואפילו לצחוק בקול רם - ולשאול את הילדה המיועדת להיות השר הבא לענייני הפיתוח האזורי - ווט דה פאק איז ציון 13? אגב מספר מזל ואני באופן אישי נולדתי ב-13 באפריל!
והאמת - לזונות לא איכפת לי לחייך, מגיע להן בזכות העבודה הקשה - אבל הלקוחות שלהן - שיזדיינו לי מהעיניים. חרא של עם.
אכן - נגעת בתהילה!
הזונות גם אמיתי וגם מטאפורי. וכמובן הרבה יותר קל להסתדר עם זונות אמיתיות. כשהייתי מנויה בבריכת הילטון, התאמנו שם במכונכושר כמה זונות יוקרתיות והם היו ממש מאמיות. הזונות המטאפוריות זה כבר סיפור אחר. זה חרא של אנשים אבל למזלי אין בסביבתי כאלה. באמת השכלתי להקיף את עצמי באנשים טובים ובחתולים מצוינים.
היום, במקרה, נתקלתי בחבר הראשון שהיה לי מאז גירושיי. הייתי אז בבלבלה רצינית, ממש לא מאופסת, והנה - ישבנו ודיברנו שעות להשלים חוסרים, ואני רואה לפניי מותק של בחור. פשוט בנאדם טוב. כנראה שיש לי חוש מיוחד למצוא אותם.
לא כל כך שמתי לב לכתוב,
כיוון שהייתי המום מהיופי הוורסטילי שעולה מהפרצופים.
וכגבר, קשה לי לחלק קשב.
רחוק רחוק בעברי, מתישהו בערבות גיל 23, רשומות להן שתי משמרות כפקידה בדירה דיסקרטית. עאלק דיסרקטית. בית זונות!
-ששששש, אל תגלו-
אהה, דלאי למה ממין נקבה- כן...ל-ג-מ-ר-י...
בכל אופן . גם אני נתקלתי בתופעת הבלתי-מחייכים, והו-כה שמחתי.
לא רוצה שאנשים שאני לא מכיר יגידו לי שלום, לא רוצה שיחייכו אלי . קשה לי מספיק עם קוד-הנימוס-המתבקש מול אנשים שאני כ-ן מכיר, אז עוד להרחיב את זה? בשביל מה זה טוב.
המהומים, לשיטתי, זה השחור החדש. אני צימצמתי את זה ל-מממ... הכי-לא מחייב ומתאים לכל סיטואציה. אפילו מול הילדות שלי - "קיבלתי 13 במבחן בערבית " (היא, המזרחנית הדגולה עם קאריירה מובטחת בחיל המודיעין) - "מממ..."(אני, שמה שאני באמת רוצה להגיד זה - מה??!! 13??!! קיים בכלל כזה ציון??!!) אותו דבר עובד גם הפוך , במקרים בהם צריכים להביע שמחה גדולה.
מעבר לזה- אם התאוריה שלך נכונה והעיר באמת מלאה רק בזונות ולקוחות של זונות... למי בכלל כדאי לחייך ולהגיד שלום?
השאלה הבאה שלי הייתה על איפה עשית את התסרוקת- אבל את יודעת יותר טוב ממני ומיד מצאת לנכון לענות לפני שאני שאלתי
כן אני יודעת על מה הכתבה- אבל אני חתומה על סודיות אז סליחה לא מגלה לך
גם אני נגעתי בתהילה, לא כ"כ מרשים אבל עדין סוג של סלב לא???
ובזכות זה ששינת את הטקסט אני מתחילה להסתכל על הזונות- האם זה מטאפורי או אמיתי. כי יש גם וגם בעיר הזאת שלנו.
עןד חחחחחח אחד (אני חייבת) - ויום שלא בכית בו הוא לא יום מבוזבז?
תביני - אני מתווכחת עם אחי - כי אני הרי מתה על תל אביב, חולה עליה, חושבת שיש בה הכל, שהיא מרכז העולם ואשתו - והוא מתאר אותה, את אהובתי, ככור של זוהמה.
הקטע הוא שב'מת, מה זה אומר על עיר שיש בה כל כך הרבה זונות, וכולן עובדות! ברוך השם פרנסה לא חסר. יענו יש כל כך הרבה לקוחות לזונות. גברים מהזן הנחות ביותר, אם יורשה לי (ויורשה לי. האמת אנ'לא יודעת כבר מה יורשה לי. אני דורכת על ביצים פה, תרתי משמע) אולי הם באים מבחוץ? אולי הם לא תל אביבים? יענו תל אביב מספקת זונות לכל המדינה? אני יודעת שבדרכי לצעידה שלי בים יש כמה מכוני ליווי, ואחד נקרא הדירה של מאיה. כן, זה מאוד מחמיא, אני יודעת.
יום שלא צחקת בו הוא יום מבוזבז כתוב על החשבוניות של סטימצקי, ציטוט כלשהו
את אשכרה מיישמת.. וואו איך הייתי רוצה להידבק בזה
את יפיפייה
ולגבי המלל - אנחנו חיות בתוך עם של לקוחות של זונות מהסוג הנחות ביותר (הלקוחות)
וזה קשור גם לחוסר הנחמדות, ללא להגיד שלום ולהתיחס כאילו העולם שם רק בשבילנו לדרוס להשתמש ולזרוק
גם לנחמדות צריך לשים גבולות. ככה אני גורסת.
וגם הייתי חונקת את את מי שהמציא את הנשיקת מוצמוצ המשולשת ללא מגע שפתיים
חחחח..... לא בסמטאות. דווקא צילמנו מאוד קרוב לבית שלי. עשיתי את התסרוקת בכיכר דיזנגוף וצילמנו קרוב. מה שסודי הוא נושא הכתבה, כי זו כתבה עתידית ובגלל ההפקה של הצילומים שהיא לפעמים מסובכת, אנחנו מצלמות לפעמים זמן רב מראש ואני כותבת אחר כך. דווקא את יכולה לנחש מה הנושא, כי שיתפתי אותך בו...
הבן הצעיר שלי פשוט חטף התקפת צחוק רצינית כשקיבל את ההוכחה הסופית לכך שגם הוא נגע בתהילה ולקה בהתקף נורא של שיגעון גדלות - עד שנאלצתי לקבל ממנו הרצאה כמה הוא יפה ומוצלח שגלגלה אותי מצחוק. זהו.
שילוב מפתה. אני מזגן וחתולים.
דלאי נמה
חיפה חיפה עיר עם עתיד (אני קמתי ב-11. זה גם יפה - לעור הפנים)
הקרדיט על הסידור שיער מגיע לחזי ממספרת ראשם בכיכר דיזנגוף מס' 1
נכון, פנינה וקרין וכאלה - זה חומאז' למוצמוצ.
אני יש לי שתי פאזות - צחוק או בכי. אין באמצע.
אבל אין מצב שאנשים פשוט יהיו נחמדים ונעימים ואנושיים ונגישים? האמת זה לא רק בארץ. גם כשהייתי בפאריז הם היו כאלה, ופעם הם כן היו נחמדים. יש לי תיאוריה (גם) על זה. אני חושבת שככל שהאוכלוסיה יותר הומוגנית, כמו בכפר (או באיסלנד), האנשים יותר מרגישים כמו משפחה ויותר נחמדים. בכרך יש ניכור ואדם לאדם חבורת הזבל.
חכי, קראי אותו בגרסה המשופצת (אבל באמת, גם לי נעים)
ואיך את מרגישה?
אין, החיים הם נהר ארוך ורוגע של עצבים......
(החיים הם נהר ארוך ורוגע זה ביטוי אהוב עלי ע"ש סרט מטורף ועתיק של ז'וליין ולאסקו, הבמאית הצרפתייה שגם ביימה וגם משחקת את האחות בסרט ג'יגולו צרפתי שמציג עכשיו בבתי הקולנוע. אני ממליצה עליו בכל פה, למרות שהוא מוצג כקומדיה, ואני חוזרת - הוא לא מצחיק. ודאי לא נשים בגילי)
צ'מע, למה תמיד להיות שלילי, למה?
למה הדעתנות הנגטיביות הזאת והמנומקת, למה?
אז האמת שהתפרצת פה מה-זה לדלת פתוחה ומנומקת. כי כפי ששמת לב, בפוסט הדעתני והמנומק שלי (
) בכלל לא הבאתי את דעותיו של אחי, רק את זה שהוא דיבר איתי, אבל למעשה לאחי יש דעות מפה ועד אל.איי, כי הוא גר באמריקה לא מעט, והוא מאוד מסמפט את אמריקה ויכול להסביר לך בדיוק איך לקחנו משם רק את הדברים הרעים. יענו את כל ההיסטריה המוטורית - כן, אבל את ההתנהגות הנורמלית בכביש - זה לא (על זה אנחנו מדברים בין השאר כשאני נוהגת אותו).
ובכן, אחי ואני אנשים חייכניים מאין כמותנו, ואין מצב שלא נחייך בהיכנסנו לבית עסק /מוסד/ מקום נותן שירותים כלשהו /מקום בילוי /בית פרטי / מכונכושר / או משו ולא נקדים שלום לזקן, טף, גבר או חתול, בלי שנזדקק להוראות הפעלה מאותו מערכון גששי מיתולוגי, זה שעולה או זה שיורד. פשוט ההפתעה והשוק וההמהום שבו אנו נתקלים בחזרה די שוברים אותנו. אותי לפעמים לדמעות, ואת אחי לעצבים. איש איש כהלכותיו.
באשר לפיתוח - בזה באמת אחי נורא מצחיק. עד עתה יצא לו לעבוד אצל תושבי חוץ בלבד, כי האנגלית בפיו מושלמת, והם דווקא לא עשו את הונם על חשבוננו, כך שהוא פטור מהקונפליקט הזה, אבל אין ספק שאצלו טבע וירוק - זה הרצליה פיתוח (כי יש גם ים).
כפרה, מרוב בלבול מהמסקרה שכחת שיש לך אופנוע....
אוי - המרגל שחזר מהכפור - סבבה שבאת!
יש לי מיליון פרצופים. חכי חכי...
טוב - שיניתי את הפוסט. אני מקווה שהבהרתי וחידדתי עניינים
אני אולי יוצאת כאן קצת מהקופסה הוירטואלית, אבל נראה לי שאחיך הוא מסוג האנשים שאני הייתי מאוד מתחברת אליהם. הוא נשמע לי ציניקאן, שנון, אינטואיטיב וחכם. בן אדם שרואה את הכאב וחוסר היכולת של העכשיו.
מעניין אותי גם מה הבן שלך אמר לך (אבל את כמובן לא חייבת לענות)
עכשיו ברור לי ההקשר לתמונות (מי יצלם אותך שמירי בחופשה???)
גם את שחקנית לא קטנה.....לא קל בעזרת הפנים להביע כ"כ הרבה.
שאני אבין אתן מנפגשות בסימטאות ומצטלמות? איך זה הופך להיות סט "סודי"?
תשמעי זה באמת היה חריג, אפעם לא ראיתי מישהיא נופלת בין הכיסאות באוטו ומשתלבת שם
זה היה כל כך מצחיק שאפילו עכשיו כשחושבת על זה צוחקת.
חוץ מזה מתאמנת על לצחוק, לא עשיתי את זה מלאן שנים את יודעת (בעצם את לא) שזו באמת תחושה מרעננת.
תאילנד- אוח כמה מתאים לי תאילנד!!
מה שמזכיר לי שאני רוצה שתצרבי לי את הדיסק ההוא... ששמענו אותו בלופ, של הנשים ושל רוקסן
אההה ותבלו היום
אני אשב לי פה במזגן ואקמול, זה בסדר אני רגילה, קיבלתי הכשרה מבית :)
איזו שאפה, דלאי למה ממין נקבה
האמת שאני לא יודעת אם אנשים כבר לא מחייכים
נדמה לי שאנשים בדרך כלל מגיבים
אם הולכים בפרצוף מסויג אנשים לא נגשים
כשמחייכים מחייכים אליך בדרך כלל בחזרה
אולי בגלל זה כשמאוהבים ומחייכים וקורנים
יוצא שדווקא אז כולם מתחילים איתך
ולהיפך, ההיפך.
אהבתי את התמונות
התמונה באמצע עם השפתיים הצחיקה אותי
הזכירה לי את המוצמוצ שפנינה רוזנבלום וקארין דונסקי עושות תמיד כשמצלמים אותן
והתמונה בסוף מאוד חושנית
ונורא יפה הסידור שיער הזה.
החיוך שלך מדבק והפוסט שלך עושה מאוד נעים!
בוקר טוב, הנה הנה אני כבר יוצאת לי לדרכים...אתמול הימרתי על רבע לשש, איזו יהירות, הא?
טוב אבל הייתי קרובה, את חייבת להודות.
האבק עוד יעלה היום מרוב רקיעות רגליים מפונקות ועצבניות.
התחברתי לשורה האחרונה של הבומבה...
אתמול כמעט העפתי אחת לאיזו טינייג'רית חוצפנית שחתכה אותי בתור והתעלמה ממני בהפגניות וכשהערתי לה על כך, עוד היתה לה החוצפה לענות לי במקום להוריד את הראש, להגיד יפה סליחה ולהיעלם לי המאזימוט...
ואם מישהו יחייך אליכם/ן אתם/ן בכלל תשימו לב?! אני מוכן להתערב, להמר, לשים ידי באש וכו' וכו' שהתשובה לשאלה הזו היא: "לא!" מהדהד.
אווו, אתם/ן כמובן תאמרו ש"וודאי שנשים לב, שרק אחרים יחייכו אלינו קצת," אבל ביננו, תפסיקו לעבוד על עצמכם/ן (כי על אחרים אתם/ן לא עובדים/ות. שזה משפט שהוא טיפה פרדוקס, ואני משאיר לכם/ן להבין למה.)
וחוצמזה... "היה השינוי שאתה רוצה להביא לעולם" (מהטמה גנדי, אם אני לא טועה, ואני טועה לעיתים נדירות בלבד.)
לא מחייכים אליכם?! זה בטח מרגיש מה זה טוב להתלונן על זה, להתבכיין על זה, לספר אחד לשני לשלישית ש"היום אפילו חיוך כבר לא מקבלים מזרים, רק המהום." (אגב, למה שאני, בתור זר, אחייך אליכם? אני רוצה לגמור עם סכין בלב/סטירה לפרצוף?! במציאות הישראלית של ימינו, לא בדיוק אופציות נדירות.) אבל לחייך לאחרים עלה בדעתכם/ן?! לקחת את היוזמה הזו ולעשות מעשה ראשונים?
תנו לי לנחש מה התשובה גם הפעם.
זה תמיד הכי נחמד לומר "אכלו לי, שתו לי."
תנסו פעם "נתתי לאחרים לאכול לי ולשתות לי." הרבה פחות נעים לאוזן אבל מזכך את ה"ביפנוכו."
ודרך אגב, מיא, תשאלי פעם את אחיך איך מסתדר לו כל עשירי המדינה, שאת הכסף שלהם עושים על חשבונך, חשבונו, חשבוני, חשבוננו במילים פשוטות עם פסטורליה? כלומר, אין ספק... לכל אחד יש שם גינה מאד פסטורלית, שאותה מטפח הגנן הניגרי, עוזרת הבית התאילנדית... את הגזיבו בחצר בונים הפועלים הסינים והרומנים בפיקוחו של קבלן "ערפי" והכל על חשבון הכסף שהם עושקים ממני וממך. הוא רציני?!
לפחות בתל-אביב הוא יודע, מראש, מה הוא מקבל: זבל אנושי מזוקק. 24/7, בלי הפסקה ובכל פינה.
Better the devil you know.
באמ'שלי, איזו נהגת בוס.... השוטר הראשון שאני מוצא, אני מוסר לו את הרשיון שלי
די נו מיא..את בשוונג הפינס מוד..ואני חייבת לישון.
אני בטוחה שעוד אצחק במיטה אחרי שאכבה הכל.
בקיצר את פרצופה אמיתית
!
המשוחות במסקרה ובאייליינר כבד
(אני רוצה שתקום האשה שיודעת לשים אייליינר לעצמה בלי מאפרת. האיפור כאן כולו של עליזה אברבנאל, המאפרת הקבועה שלי).
כשאת דוגמנית לצילום, עאלק, כל הזמן מעליבים אותך, ככה בקטנה, כשהסטייליסט והמאפרת והצלמת והספר נותנים הוראות איך להלביש ולסדר ולהכין אותך לצילום. זה הולך ככה:
מירי למאפרת: אני רוצה הפעם מייקאפ גם על הידיים (יש לה כתמי שמש)
הסטייליסט למאפרת: שימי פס רחב של אייליינר, תפתחי לה את העיניים (העיניים קטנות במיוחד)
הספר לסטייליסט: אני עושה לה תסרוקת שמושכת אחורה, היא צריכה את זה (יש לה פנים עגלגלות, שלא לומר שמנמנות)
יש עוד. אני רק צריכה להיזכר
אני צוחקת כאן בקולי קולות..
ולא שמה לב לשעה, איך הזמן עובר כשנהנים. ואני עוד מצפה לי נסיעה ארוכה מחר.
יש לי פגישות חדשות בפרדס חנה כרכור, יש שיר כזה.
פעם עבדתי עם בוטיק בכרכור, אבל הם עשו עקיצה של מיליונים וברחו לחו"ל. כלבים. למזלי אני הצלחתי להציל את רוב הסחורה.
אז זהו, אני פורשת למיטה,לשנת לילה מפנקת.
לילה טוב.
את חמודה!
(חכי שתראי את אחי)
האמת, אנחנו צוחקים הרבה ביחד. יש לו גם כלבה מקסימה, לילו, פיטבולית נמרצת אך חביבה כחתלתול, ובאמת לא צריך יותר מזה.
שילבתי ביניהן בטוב טעם! זה מה שקורה למי שמתקרב אליי יותר מדיי!
יפה יפה שבא לבכות
שימותו הקנאים!
(התמונה האחרונה מפחידה. גם השורה האחרונה. על הדבש ועל העוקץ)
כן...אולי אחרי כל מה שאני אומרת לך יום אחרי יום..ישקע בתודעה שלך. הנה גם הבן שלך החכם והיפה והזקוף קומה, מלא בחוש הומור - כפרה עליו, הכניס בך בינה. אני מטפחת מגיל אפס עור עשוי טפלון, הכל מחליק, במיוחד בוץ, דביק ככל שיהיה זה לא נדבק, אני פרסומת הכי טובה לאחת שהחיים לימדו אותה היטב. אנשים לא מבינים שלא ניתן להשתמש בזה נגדי, לכן קוראים לזה עבר. כי כל מה שרציתי לומר אמרתי ומה שלא רציתי נשאר איתי ורק איתי. כידוע לך אני בונקר יוקרתי.
את הכל אפשר לכתוב עלי, הכלללללל, מקסימום אני צוחקת טוב לפני השינה ונכנסת למיטה שלי וישנה מעולה כשחיוך של סיפוק על פניי.
הנה עוד יום שחשבו עלי, עוד יום שהשקיעו בי מחשבה. מחמם את הלב.
תחשבי על הצחוק שלי, זה מדבק...האמת הצחוק של אורית עוד יותר מדבק, זה כמו סטארטר של מכונית, היא צוחקת וכל מה שאפשר לעשות זה לצחוק איתה...בדרך חזרה מאילת לא יכולנו להפסיק לצחוק.
החיים יפים, יש לנו עבודה שאנחנו אוהבות, ילדים מדהימים, בית שהוא שלנו, טוב לך יש שניים, יש לי מכונת קפה משוכללת שעושה לי אספרסו מעולה כל בוקר, יש לי בגדים מאממים בארון וגם נעליים ועוד ועוד דברים טובים, טוב נו לא הכל, לי יש הוצל"פ על הראש, כנראה עד סוף חיי, ככה זה שאת הולכת נגד המערכת, היא דופקת אותך. חברות כמוך עם לב רחב ונדיב.
יש לי כל מה שרק אפשר, אההה סליחה אני מחפשת עמוד שדרה, אם את שומעת על אחד במצב טוב אנא קחי טלפון, אבל תבררי שהוא לא של איזה מטורף לא מטופל.
ותגידי, זה מה שאת מאחלת לי? להיות ליד צינור גו'רה? אם אני רוצה גו'רה יש לי מזה מספיק כאן ממש בסביבה.
הצרפתים, מרססים בושם במקום להתקלח, ממש כמוני. ולא סתם בושם, קוקו שאנל מדמואזל. כי אם כבר שיהיה בסטייל.
אי בודד. נתפשר על חופשה בתיאלנד, מה את אומרת?
חחחחח.... אהבתי את הלהשתלב חזרה בחברה...
אני דווקא חושבת שכל אלה הם פרסומת נהדרת לתרופות פסיכיאטריות בהוכיחם מה היעדרן של התרופות מעולל לנפש האדם הלא מטופל. כמה אמוציות מבעבעות על שטויות, השם ירחם.
נהגים? לי דווקא לאחרונה לא היו היתקלויות. הסיפור המשעשע הוא שאני נוהגת את אחי במכוניתו שלו וכל פעם כשאני באה לקחת אותו אני חונה אצלו את שלי - וכל פעם ללא יוצא מן הכלל אני שוכחת לנעול אותה - ולמרות זאת לא גונבים את הטרנטע הנחשקת. זה לא מעליב, אני שואלת אותך?
כך גם ההוצאה לפועל לא רודפים אחריי, כי כאילו מה יקחו ממני, את טופי?
אני גם במצברוח משועשע במיוחד כי שינינו היום את סבב המטלות ביני לבין הילדים אז כל היום ביליתי בנזיפות בילד הלא נכון למה נגמר החלב ולמה הכביסה לא מקופלת, בעוד שלמעשה הדבר היחיד שלא נעשה - דהיינו שטיפת המרפסת - היה באחריותי.
ראיתי אגב אי בודד בחוף גאולה, מין תלולית חול כזאת ליד הצינור של הג'ורה. אולי הוא יתאים לך.
אלה התמונות האחרונות שנותרו מהסט הסודי שהצטלמתי למירי לפני שהתעופפה לחופשה, והייתי במצברוח שובבי במיוחד. הכל נפל לי במקום - כלב חיי חזר לחיקי, אחי הרביץ בי בינה, כל מיני דברים שרציתי להגיד נכתבו מעצמם, ואפילו הבן הצעיר שלי בא ונשא בפניי נאום שאיפס אותי.
הוא כל כך שיעשע אותי היום, אחי, שזה התחבר לי עם התמונות המשועשעות האלה, משלשום. הוא פשוט הרג אותי מצחוק. והוא צודק בכל מה שהוא אומר. לפעמים אתה ממורמר ואתה צודק! אותי הרגילו שלהיות ממורמרת זה לא טוב - אבל הוא מנה אחת לאחת את כל הסצינות שהוא מסתובב בהן - הכושר, הים, המועדונים, הרחוב - והסביר מהם הכוחות הפועלים בכל מקום ומה בסדר ומה לא - ואני פשוט התגלגלתי מצחוק. והיו לו כל הסיבות למרמור!
אחי הוא בנאדם שכל כך רואה לתוך אנשים, כל מחווה קטנה, כל זיוף. הוא שחקן מלידה והוא רואה בדיוק איפה אנשים משחקים ואת מי. הוא בנאדם מרתק ודבר לא נעלם מעיניו. והוא קומיקאי וסטנאפיסט ובקיצור כיף איתו. זה איכשהו התחבר לי לתמונות האלה שבהן גם אני משחקת.
בשבוע הבא, בכתבה הבאה, אעלה תמונה שלו.
שיבקשו
לבקש לא עולה כסף
יקבלו--- מה שמגיע להם ביחס ישר למידת ההשקעה שלהם
קאפיש ?
ומחריבה!
תודה, נשמה
הלכתי חזק על מראה הקלפטע (את חושבת שגברים יבקשו ממני להיות מלכה במיטה? כי יש לי לב חומל...)
אני יודעת, כפרה. גם אצלי הקורטקס עובד שעות נוספות. גם אני בעוונותיי אוהבת גברים יפים. בשבוע שעבר שודרגתי בכך שפגשתי גבר לא רק עם עיניים כחולות בלבד אלא בצבע טורקיז. אני גם יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט לדבר ככה. רק גברים אמורים לחפש נשים יפות, ואנחנו - לפי כל המחקרים -אמורות לחפש גברים עם כסף. אצלי חל פגם קטן בייצור כנראה. נדפק משו.
הפולנייה, או הרומנייה כפי שאני מעדיפה לקרוא לה, היא בדיוק אמי בצעירותה. אז לא נעשה הומאז' - או כפי שאומרין בעדה שלנו - חומאז'?
אני מחייכת רוב הזמן. באמת. העולם מצחיק, בחיי
כן, אני לפעמים בא לי להתפוצץ, מותק
וכל היום אני מסתובבת עם כל מיני דברים בראש, בא לי לפתוח את הראש ולזרוק החוצה את כל הזבל.
נהגים, מטורפים בעיקר.
בעלי כלבים, מטורפים בעיקר
עיריות ברחבי הארץ, חמדניים בעיקר.
הוצל"פ, ביריונים בעיקר.
ואני שואלת את עצמי, כמה אבל כמה מטורפים יש בעולם? ועוד כאלה לא מטופלים, מסתובבים ברחובות חופשי. מישהו צריך לטפל בכל המסכנים האלה.
אבל זה גם תוצאה של חינוך, חינוך רע. בעיקר חינוך ללא גבולות.
כי חלק מהאנשים האלה, בעזרת טיפול יכולים להשתלב חזרה בחברה...
אבל אולי אני אופטימית מידי. עדיין חושבת שאי בודד עבורי זו התשובה.
אולי אני מפתיעה אבל מסכימה אם אחיך אנשים כבר לא אומרים שלו
יש לנו שכנים שאנחנו אורים להם שלום אפילו הנהון קטנטן אנחנו לא מקבלים
אנשים קרים
ובתל אביב פי מיליון
חייבת לשאול מה הקשר בין המילולי לתמונות.............
הורסת !!
צ'שמעי
לא תתקרבי עוד קצת שלא כולם יצ'מעו
קודם
זו היתה הפולניה
כעת את ממש קלפטע
נו תנהגי אותו לפה נראה אותך..........
ראי פוסטים על מה קורה במוח כאשר אנו מסתכלים על פרצופים בכלל ופרצופים יפים בפרט.
את מדליקה לא רק את הקורטקס הוזואלי אלא גם את המערכת הלמבית (רגשות) ורשת התגמול העצבית (התמכרות).
או, בשפת העם: ריגשת, יפה שלי
פ'סססססססדר
אני מבינה את שלוש הראשונות
אבל למה
למה
למה
ביית צוכרחה להעלות את הפולניה בשלשית ?
אחרי הבחילה כבר לא הבטתי בבאות
כייף לראות אותך מחייכת כי זה מדבק :)
אני ראשונה
את פצצה ואת יודעת את זה
מכל הבחינות
:)*