חָגָה סְבִיבִי, מְעַנֶּגֶת עַצְמִי, לֵזָמֶן אַהֲבָה מְהֻדֶּקֶת. סוֹף מָרִיר בַּסֶּרֶט מִתְנַגֵּשׁ בִּרְצוֹן מַחְשַׁבְתִּי הַטְּהוֹרָה. וְלָכֵן, תַּחַת תְּנוּמָה עֲטוּפָה חֲמִימוֹת עַצְבוּתִי הַמּוֹכֶרֶת, אֲנִי מַפְשִׁילָה צְנִיעוּתִי, מְעַנֶּגֶת עַצְמִי, לֵזָמֶן אַהֲבָה מְהֻדֶּקֶת. |