איזה דבר יפה זה, האהבה הראשונה שלנו היינו צעירים תמימים, חשבנו שהכל אפשרי היה לנו אומץ וכוח שאבנו את החיים בכוחות עצומים דיברנו שעות בטלפון, על כלום ... רק לשמוע את הנשימה מעבר לקו או רק לדעת מה את עושה עכשיו היינו נפגשים בשכונה כל החברה ורק לי ולך היה באמת סיבה לבוא כל השאר רק התלוו לרגע שלנו פינטזנו יחד על העתיד רשמנו את כל התוכניות שלנו ביומן עם קשקושים לבבות ושטויות אפילו שרבנו היה כיף כי ידענו שתוך שעתיים נשלים ולהשלים היה כמו להתאהב מחדש איפה זה הרגש הזה..... לאן הוא נעלם ??? למה אין תמימות יותר בעולם המזויין הזה??? |