כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה הקשר בין אידיאלים - חפלה מרוקאית - בייגלה - ומוסר תשלומים

    0 תגובות   יום שני, 13/7/09, 01:21

    לפעמים, אולי לעתים נדירות, קורה שיש משהו מאוד קרוב לליבנו שאנחנו מוכנים לטרוח, להשקיע זמן ומאמץ כדי לגרום לו לקרות. לא למען עצמנו, לא למען רווח, אלא למען המטרה עצמה.

     

    לצערי הרב, זה קורה לי מעט מדי פעמים. בעולם של היפר פרודוקטיביות, מה שלא מייצר ערך באופן ישיר נדחק לעדיפות נמוכה. בוס עבר שלי ניסח את זה יפה: "אם זה לא מביא לי פונקציונאליות חדשה, זה לא מעניין אותי. לא משנה לי כמה זה יהפוך את המוצר (הקוד) לטוב יותר". והוא מבחינתו צודק, אף אחד לא הולך לשלם לנו יותר על מוצר שעושה אותו הדבר, אפילו אם בפנים הוא יותר משוכלל.

     

    ואותו הדבר בחיים האישיים: העולם סביבנו מלא במטרות צודקות, כל אחד על פי השקפת עולמו, אבל מה הסיכוי שנרתם ונעזור? קלוש. ושאף אחד לא ירגיש נקיפות מצפון, החיים שלנו עמוסים בכל מקרה, והמערכת הכלכלית שמפרנסת אותנו בנויה בצורה כזו שכל אחד אמור להשקיע בטובתו האישית, וביחד להגיע לתוצאות הטובות ביותר.

     

    ביום חמישי הזמין אותי חבר לחפלה מרוקאית. מי שהסתכל בפרופיל האישי שלי אולי הבחין שזו המוזיקה המועדפת עלי, אז בוודאי שהסכמתי, וקצת אחרי העבודה נסענו, אני האישה והילד לירושלים. את החפלה ארגן החבר, הוא הזמין נגנים, זמרת, קנה שתייה, והתקשר אל כל החברים. יש לו הרבה חברים.

     

    כיצד ממנים חפלה מרוקאית בהתנדבות

     

    כדי לממן את האירוע נדרש כל משתתף לעזור בכיסוי ההוצאות. שלושים שקלים לאדם ועוד עשרה שקלים לבקבוק בירה. אין קופה, אין מי שיגבה ואין מי שיפקח. הכל מושתת על אמון. לחבר אין שום שאיפות להרוויח, הוא אוהב מוזיקה, הוא אוהב חברים, וכל מה שהוא רוצה, כך הוא אומר, זה ליצור מקום שבו יושבים חברים, שומעים מוזיקה ונהנים. זו דרכו לתקן את העולם.

     

    "אתה צריך לגבות יותר כסף," אני אומר לו. "המוזמנים שלך יכולים ורגילים לשלם יותר על הפנאי שלהם, אין שום סיבה שתכנס להפסד כספי. וחוץ מזה מגיע לך פיצוי על העבודה הקשה." המאמץ המושקע הוא רב: להזמין נגנים, לקנות שתייה, לארגן את המקום (הוא עושה את זה בביתו), להתקשר לחברים, לארח, לנקות, ולהחזיר את הבית לקדמותו. על פי עדותו, זה כל מה שהוא עשה בשבועיים האחרונים: עבודה וארגונים.

     

    "אתה אולי צודק לגבי הרוב, אבל יש יותר מאחד או שניים שאם אבקש מהם יותר כסף הם לא יוכלו לבוא. אני מעדיף לספוג הפסד קטן שאני יכול לעמוד בו מאשר שהם לא יבואו."

     

    "וחוץ מזה, הבעיה," הוא אומר, "היא לא בדמי כניסה, שם הרוב משלמים. הבעיה היא בשתייה. שם משום מה הרבה מחפפים." אם היו משלמים לי חצי ממה שדרשתי על השתייה הייתי יוצא מאוזן."

     

    איש הבייגל

     

    ההערה הזו הזכירה לי את איש הבייגל מהספר פריקונומיקס. סטטיסקאי בשירות משרד ההגנה האמריקאי שהחליט יום אחד לפרוש ולהקים עסק לממכר סנדביצ'ים. הרעיון שלו היה להניח סלסלת סנדביצ'ים במשרדים ובמקומות עבודה, ומי שלוקח סנדביץ' באחריותו לשלשל את מחיר הסנדביץ' לקופה.

     

    כך בכל בוקר עבר הסטטיסטיקאי ופיזר סלסילות סנדביצ'ים במשרדים, ובערב הוא אסף את הקופות. הוא עשה חישוב שאם 90% משלמים מצבו טוב. כאשר מוסר התשלומים יורד אל בין 90% ל-80% המצב גרוע אבל נסבל, וכשהוא מדרדר מתחת ל-80% צעדים חייבים להינקט.

     

    כדי לעודד סרבני תשלום הוא נהג לשים שלטים בסגנון: "מספר הבייגלים שנלקחו בלא תשלום עלה. אני מניח שאתה לא מלמד את בנך לרמות, אז מדוע לעשות את זה בעצמך?"

     

    הסטטיסטיקאי מצא שני נתונים שמשפיעים במיוחד על אחוז הגניבות: גודל החברה, ומצב הרוח של העובדים. ככל שיש יותר עובדים אחוז המשלמים יורד. ככל שהעובדים מקטרים יותר על החברה אחוז המשלמים יורד אף הוא. עוד ממצא מעניין שבחגים מוסר התשלומים קורס.

     

    "אם אתה רוצה להחזיר לעצמך את ההוצאות," אמרתי לחבר, "תקטין את מספר החברים, אל תעשה חפלה בחופשות, ושים שלטים קצת יותר ישירים מאשר '10 שקלים בירה' " וכדי לטהר את המצפון, ולהרגיש שגם אני מוכן להקריב למען דברים חשובים התנדבתי לכסות את ההפרש.

     

     

     

     

     

    הסיפור המדליק על איש הבייגל

     

    הספר המדליק לא פחות - פריקונומיקס

     

    וקטע קצרצר של נגינת קמנג'ה מרוקאית משובחת

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון