במסגרת סגירות מעגלים שבתוכי,

פרידות משיירים של רגשות משומשים, שאריות

של פנטסיה וחלומות על נסיכים.

.

פגשתי גם בו.

הסתכלתי לו בעיניים,

חיפשתי לראות מה נשאר.

אם נשאר.

.

לאחר שעה וחצי של שיחה הבנתי,

שמלבד העטיפה, לא נשאר דבר.

שני עולמות שונים.

שפה אחרת, ערכים שונים, פסגות אחרות

לכבוש.

איך אומר השיר: ולא נותר דבר

מלבד האהבה... כזה.. 

אחד הלך פנימה והשני החוצה.

שני קוים מקבילים עם ראש חץ לכיוון שונה.

.

אין כיוון נכון ולא נכון,

אין טוב ורע.

.

שני כיוונים, טובים, לשני צדדים שונים.

פרידה מהסיבות הנכונות, שהצדיקה את עצמה.

היתה תקופה. היתה אהבה (גדולה),

היתה למידה. היה שחרור מתוך הבנה.

מתוך אומץ.

משהו ממנו ילך איתי,

גם אל האהבה שלי הבאה.

.

מדהים איך אני אותה אני,

שלוש אהבות, כל אחת נראית אחרת.

כל פרידה מרגישה שונה.

.

פתגם סיני אומר:

החוכמה אינה לפגוש נסיך

אלא לנשק את הצפרדע בתוכנו.

.

פתאום הבנתי למה הפתגם מתכוון.

רק נסיכה תפגוש נסיך.

כשהייתי צפרדע בעיני עצמי, פגשתי צפרדעים

שחיכו לי שאנשק אותם וחיכיתי אני שהם ינשקו אותי.

שיצילו אותי מעצמי. שאציל אותם מעצמם.

הייתי מוכנה לבלוע הרבה צפרדעים

כדי להרגיש מאושרת. 

הרגשתי יפה לידם, ראיתי את עצמי דרך העיניים שלהם,

אהובה ונאהבת.

אהבה שתלויה בדבר.

.

לא עוד.

נולד דבר.

נישקתי את הצפרדע שלי

והתאהבתי.

.