0
והם משפצים את הבית בו אני חיה. שוברים אבני דרך שהלכו בם חתולים ואנשים לרוב. המכולה שבסמוך למרפסת, מעכלת לתוכה שיברי ושאריות עבר בנוי. אפילו את הטוף שנכח בחצר, הם הרימו, העיפו. בלי בושה. הם מתכננים לעקור את עצי הפרי. את ציפור גן-העדן עקרו כבר מזמן. בסינוור לובן קירות מחודש, הם ממשיכים ליישר קמט קיר, לסטט חרסינה עקומה. הם הגיעו כבר לדיוקים. ואני, בקושי יש לי כוח לנגב אחורַי בשירותים. |