כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קורונה

    ארכיון

    0

    שאלה של זמן

    64 תגובות   יום שני, 13/7/09, 12:30



                                      שאלה של זמן 

                                 המשך לפוסט "לפענח מפה".

                               http://cafe.themarker.com/view.php?t=1100951

     

     

    אצל חברי הטוב מהקפה' יואב, קראתי שיר נפלא של מחמוד דרויש, בטרם סיימתי לקרוא את השיר ידעתי, השיר הזה... כאילו מפי נאמרו המילים. או אם תרצו למעני הוא נכתב.

    הנה הוא לפניכם;     



                               כשאת אתי 

     

                               כשאת אתי

                               אינני אומר:

                         עכשיו, כאן אנחנו יחד.

                                אני אומר:

                             אני את והנצח  -

                         בשום מקום מרחפים.

        

                               אויר ומים.

                     אנו מפרקים את הסמלים,

                            מעניקים שמות

                            מקבלים שמות,

                             ואיננו משיחים

                                    אלא

                                כדי לדעת

                          כמה אנחנו אנחנו ...

                                ושוכחים

                          את הזמנים והעתים

        

                   אינני זוכר באיזו ארץ נולדת את,

                   ומאיזו אדמה קמתי אני לתחייה.

                                אויר ומים

                   ואנחנו על הכוכב כשתי צפרים

                               כשאת אתי

                        השתיקה מתכסה זעה,

                        הצחות דומעת מעננים

                              המים בוכים

                             ובוכה האוויר

                               על עצמו

                       כל אימת שמתאחדים

                              שני הגופים

        

                         ואין אהבה באהבה,

                     זוהי רק תשוקת הנשמה

                          לעוף למרחקים.      

     

     

      
          מחמוד דרוויש






     אילו לא היה הבדל בין העבר ההווה והעתיד, הן אז לא היה קיים מושג הנקרא זמן.

    אילו פסקו השעונים מלכת, ולא היה מתרחש כל שינוי, כי אז לא היה זמן.

     

    אילו לא היו הבדלים בין נקודה מסוימת ביחס לנקודה אחרת והכול היה אחד,

    כי אז לא היה מושג הנקרא מקום.




     


    אבל אנחנו בעוניינו, כולנו תוצרים של תרבות זמן ומקום, נולדנו שבויים בשבי אמונת הורינו, בשבי הסביבה והתרבות אותה הכלנו, אנו מוסיפים לצעוד וללכת על שבילים שנסללו בעבורנו וסללו את תודעתנו.




    ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

    שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

    משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

    בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

     

     

     

    ----------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    מומלץ לצפות בקטע הוידאו שמעל "זמן אחר". מושג הזמן מקבל פנים חדשות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/09 17:41:

      צטט: sari10 2009-08-23 18:16:51

      איזה שחרור טוטאלי!

      אהבתי *

       לשרי היקרה! יקרה!

       

      זה טוב, וזה אפשרי!

       

      תודה לך שרי לתגובתך וכוכבך.

       

      חיבוק

       

      אסתי 

       

       

       

        23/8/09 18:16:

      איזה שחרור טוטאלי!

      אהבתי *

        13/8/09 18:34:


      לכל המבקרים!

       

      http://www.ani3.dk/blomster04/blomster0/3.gif

        12/8/09 08:23:

      צטט: אניגמה 313 2009-08-04 09:26:34

      אין כמו תחושת השחרור שבמעוף...

      *

       

      איילת יקרה!

      אין כמו נשימת תחושת השחרור.

      תודה לך לתגובתך וכוכבך

      אסתר

        4/8/09 09:26:

      אין כמו תחושת השחרור שבמעוף...

      *

        27/7/09 14:24:

       

      מוזמנים להכנס לפוסט בשם "מי לא אוהב לצחוק?
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=577003

        27/7/09 14:21:

      צטט: מיכל שמעוני 2009-07-26 23:55:34


      וואו.  זה מרתק. הוידאו שהבאת והחיבור לשיר.

      אומרים שבעתיד נוכל להכנס למן תא כזה, להגיד את שם המקום בו אני רוצים להיות ולהיות שם תוך שניות.

      אבל בזמן. וואו. חבל על הזמן.

      אנחנו עדיין די פרמיטבים אה ?

      יש לנו עוד הרבה אבולוציה לעבור, קודם כל בהתנהגות שלנו, אחרת בטח נעשה כל מני שטויות עם טכנולוגיות מפותחות.

       

      למיכל היקרה!

       

      וואו. איזו תגובה.

      גם אני מצאתי שקטע הוידאו הזה ראוי להציג אותו וללמוד אותו.

      שאנחנו מבחינות רבות לא יודעים הרבה זה ברור. רק לפני 100 שנה המציאו את המטוס את המכונית, הרדיו...פחות מכך את המחשב... ובעשרים שנה האחרונות יצאנו אל החלל. תארי לך מה יקרה פה עוד 1,000 שנה!

       

      תודה לך

      לתגובתך וכוכבך

       

      אסתר

        26/7/09 23:55:


      וואו.  זה מרתק. הוידאו שהבאת והחיבור לשיר.

      אומרים שבעתיד נוכל להכנס למן תא כזה, להגיד את שם המקום בו אני רוצים להיות ולהיות שם תוך שניות.

      אבל בזמן. וואו. חבל על הזמן.

      אנחנו עדיין די פרמיטבים אה ?

      יש לנו עוד הרבה אבולוציה לעבור, קודם כל בהתנהגות שלנו, אחרת בטח נעשה כל מני שטויות עם טכנולוגיות מפותחות.

        23/7/09 00:48:

      צטט: תמר רבנו 2009-07-20 00:46:50


      אסתר יקרה,

      מבינה את החלום שלך

      אוהבת את מילותייך

       

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

       

      ויחד עם זאת

      יש יופי במרחקים

      כי הם יוצרים את הגעגוע

       

      תודה לך

      תמר

       לתמר היקרה!

       

      הפעם קיימת מחלוקת ביננו. יכול להיות שיש יופי במרחקים.

      אישית, אני אוהבת את המרחבים ומאוד לא אוהבת מרחקים שאין לי שליטה עליהם, ומרחיקים ממני את אהובי.

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך. 

       

      אסתר 

       

        20/7/09 00:46:


      אסתר יקרה,

      מבינה את החלום שלך

      אוהבת את מילותייך

       

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

       

      ויחד עם זאת

      יש יופי במרחקים

      כי הם יוצרים את הגעגוע

       

      תודה לך

      תמר

        19/7/09 16:08:

      צטט: ברייקי 2009-07-15 02:44:34

      צטט: ברייקי 2009-07-15 02:43:45

      צטט: cherryn 2009-07-14 22:51:16

      אסתי היקרה!

      את כתבת:

      "אבל אנחנו בעוניינו, כולנו תוצרים של תרבות זמן ומקום, נולדנו שבויים בשבי אמונת הורינו, בשבי הסביבה והתרבות אותה הכלנו, אנו מוסיפים לצעוד וללכת על שבילים שנסללו בעבורנו וסללו את תודעתנו. "

      כל שכתבת יפה ונכון אבל -

      מהמסורת, התרבות והשבילים שנסללו לפנינו פרסנו גם כנפיים שלנו,

      הוספנו תרבות ומסורת משלנו ויצרנו שבילים לאלה שיבואו אחרינו.

      אשרנו שהיינו כאן.

      צ'רי

       

       

      צ'רי היקר!

      גם אתה החזרת לי וכתבת יפה ונכון. השבילים שהורינו סללו לנו איפשרו לנו לפרוש כנפיים לעצמנו ולבאים אחרינו,

      להוסיף תרבות וידע, אך עדיין רבה העבודה להרבות טוב, נדיבות, יופי ושפע.

      מסכימה אתך "אשרנו שהיינו ועדיין... עם החלום אנחנו כאן".

      תודה לך לתגובתך וכוכבך.

      אסתי

      אסתי היקרה!

       

      ומה שאנחנו עושים כעת היא בהחלט עבודה שאני מקווה שיהיו מי שיעריכו אותה כתוספת

      לתרבות ולידע.

      תראי כמה יופי ותרבות ונדיבות יש בדברים שנכתבו בתגובות הרבות.

      אם רק יבואו אחרים, יבקרו, יקראו ואולי גם יספגו קצת מזה.

       

      תודה,

       

      צ'רי

       

       

       

        19/7/09 14:48:

      צטט: שירה יגיל 2009-07-18 08:12:51


      אסתי חברתי האהובה,

      כמה נוגעות בי מילותייך.

      אין עלייך !!!

       

       שירתי היקרה!

       

       טוב לדעת! אל מי ידברו דברי אם לא אליך?

       

      תודה לך מאוד יקרה.

       

      שבוע טוב. 

       

      אסתי 

       

        19/7/09 14:44:

      צטט: שמש חדשה 2009-07-18 06:57:58


      אבל אנחנו בעוניינו, כולנו תוצרים של תרבות זמן ומקום, נולדנו שבויים בשבי אמונת הורינו, בשבי הסביבה והתרבות אותה הכלנו, אנו מוסיפים לצעוד וללכת על שבילים שנסללו בעבורנו וסללו את תודעתנו.

      אסתי יקרה,

      חזרתי מחופשה והפוסט שלך מתקבל אצלי ונכנס הישר ללב

      למקום שפיניתי בעבור דברים חדשים...

      כמה נכון ויפה כתבת... איך אנו שבויים בדרכים שנסללו בעבורנו

      רותקתי ונפעמתי מהשילוב ומההמשך שכתבת

      ובכלל מהיכולת לראות כל כך בהיר

      תודה לך מעומק הלב

       לסילבי היקרה!

       

      תגובתך החמה, משמחת ומחממת את לבי .

       

      תודה לך מאוד מאוד.

       

      אסתר 

       

        18/7/09 08:12:


      אסתי חברתי האהובה,

      כמה נוגעות בי מילותייך.

      אין עלייך !!!

       

        18/7/09 06:57:


      אבל אנחנו בעוניינו, כולנו תוצרים של תרבות זמן ומקום, נולדנו שבויים בשבי אמונת הורינו, בשבי הסביבה והתרבות אותה הכלנו, אנו מוסיפים לצעוד וללכת על שבילים שנסללו בעבורנו וסללו את תודעתנו.

      אסתי יקרה,

      חזרתי מחופשה והפוסט שלך מתקבל אצלי ונכנס הישר ללב

      למקום שפיניתי בעבור דברים חדשים...

      כמה נכון ויפה כתבת... איך אנו שבויים בדרכים שנסללו בעבורנו

      רותקתי ונפעמתי מהשילוב ומההמשך שכתבת

      ובכלל מהיכולת לראות כל כך בהיר

      תודה לך מעומק הלב

        18/7/09 02:17:

      צטט: ariadne 2009-07-17 08:04:49

      יקרה שלי,

      אוהבת את המיזוגים שאת עושה

      ואוהבת את השילובים שבך.

      *

       

      לאריאדנה היקרה!

       

      את חמודה!!!!!

       

      נוצרת בלבי כל מילה שלך.

       

      תודה לך מאוד לתגובתך וכוכבך.

       

      חיבוק

       

      אסתי

        18/7/09 02:14:

      צטט: yoramlilach 2009-07-17 07:13:10

      תודה אסתר-על השיר והדברים--אכן !*

       

      ליורם היקר!

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך הירוק.

       

      אסתר

        17/7/09 08:04:

      יקרה שלי,

      אוהבת את המיזוגים שאת עושה

      ואוהבת את השילובים שבך.

      *

        17/7/09 07:13:
      תודה אסתר-על השיר והדברים--אכן !*
        16/7/09 16:14:

      לכל המבקרים!

       

                 

        16/7/09 08:54:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-07-15 14:44:14


      אסתר יקרה,

      הפוסט שלך מדהים. המוסיקה נפלאה ושירו של מ.דרוויש גם כן

      אך משורותייך התפעלתי הן משלבות אותך מכל הכיוונים בצבע מיוחד.   *

       

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד

      תודה, ליאורה

       

      לליאורה היקרה!

      המעט שאני יכולה לומר לך ...תודה גדולה מאוד על תגובתך המחמיאה.

      מאוד מאוד שימחת אותי, הוספת לי חיזוקים.

      תודה לך ליאורה יקרה לתגובתך וכוכבך

      אסתר

        15/7/09 14:44:


      אסתר יקרה,

      הפוסט שלך מדהים. המוסיקה נפלאה ושירו של מ.דרוויש גם כן

      אך משורותייך התפעלתי הן משלבות אותך מכל הכיוונים בצבע מיוחד.   *

       

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד

      תודה, ליאורה

        15/7/09 10:00:


      לכל המבקרים!

       

                             

        15/7/09 02:44:

      צטט: ברייקי 2009-07-15 02:43:45

      צטט: cherryn 2009-07-14 22:51:16

      אסתי היקרה!

      את כתבת:

      "אבל אנחנו בעוניינו, כולנו תוצרים של תרבות זמן ומקום, נולדנו שבויים בשבי אמונת הורינו, בשבי הסביבה והתרבות אותה הכלנו, אנו מוסיפים לצעוד וללכת על שבילים שנסללו בעבורנו וסללו את תודעתנו. "

      כל שכתבת יפה ונכון אבל -

      מהמסורת, התרבות והשבילים שנסללו לפנינו פרסנו גם כנפיים שלנו,

      הוספנו תרבות ומסורת משלנו ויצרנו שבילים לאלה שיבואו אחרינו.

      אשרנו שהיינו כאן.

      צ'רי

       

       

      צ'רי היקר!

       

      גם אתה החזרת לי וכתבת יפה ונכון. השבילים שהורינו סללו לנו איפשרו לנו לפרוש כנפיים לעצמנו ולבאים אחרינו,

      להוסיף תרבות וידע, אך עדיין רבה העבודה להרבות טוב, נדיבות, יופי ושפע.

       

      מסכימה אתך "אשרנו שהיינו ועדיין... עם החלום אנחנו כאן".

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך.

       

      אסתי

       

       

        15/7/09 02:29:

      צטט: ttmirit 2009-07-14 14:41:13

      אין כמו ההווה

      מירית

       

       מירית יקרה!

       

      ההווה לא עוזב אותנו, אך תמיד יש מקום לשיפור...

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך

       

      אסתר 

        15/7/09 02:26:

      צטט: אפרת Jeki 2009-07-14 14:05:22


      אהבתי בחירתך

      התיחסותך לתוכן

      לחבר באתר

      אפרת

       

       לאפרת היקרה!

       

      שירי אהבה מדברים אלי, נשארתי כנראה רומנטית כרונית.

       

      תודה לך אפרת לביקורך ותגובתך.

       

      אסתר 

        15/7/09 02:20:

      צטט: ברייקי 2009-07-15 02:17:11

      צטט: ברייקי 2009-07-15 02:12:45

      צטט: yoaview 2009-07-14 06:55:34

       

       

       

      ברייקי חברתי היקרה

       

       

      כמה מרגש החיבור של

      החומרים

      מצד אחד מפת דרכים,

      ולידה מפת שירה,

      מעורבבים

      הדברים,

      ערבים

      ויהודים ...

      ומתבהרים

      ביחד

      כמסוגלים

      להיות

      חיים

       

       

      הנה עוד דרוויש אחד

       

       

      אתם

      העומדים במפתן

      היכנסו,

      שתו איתנו קפה ערבי

      אולי תרגישו

      שאתם אנשים כמונו.

      אתם

      העומדים

      במפתני הבתים

      צאו מהבקרים שלנו

      שנהייה בטוחים

      שגם אנחנו

      בני אדם.

      מחמוד דרוויש

       

       

      ***

       

      ולמעוניינים להרחיב את המפגש עם דרוויש

      בעושר שיריו ישנים וחדשים הנה קישור

      למתעניינים ... ואתם מוזמנים

       

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=863098

       

       

      תודה לך ברייקי ... על מה שאת ודרך הבעתך

       

      מהלב

       

       

      יואב

       

       

       

       

       

      ליואב היקר!

       

      שירו של מחמוד דרוויש מצא חן בעיני כי מצאתי בו ביטויי אהבה. אליה אנו כבני אדם צריכים לשאוף תמיד. האהבה היא מוקד האור, היא אשר תוביל אותנו למרחב אחר, רחוק יותר. הנה עוד שיר אהבה שאתה בוודאי מכיר,

       

      צפורן שחור

       

       

       

      הוא אומר: איזה פרחים את אוהבת ?
      היא אומרת: צפורן שחור.
      הוא אומר: לאן תוביליני כשהצפורן שחור ?
      היא אומרת: אל מוקד האור בתוכי
      ואומרת: ורחוק יותר ...רחוק יותר ... רחוק יותר

       

       מחמוד דרוויש

       

       

       

       

       

        14/7/09 22:51:

       אסתי היקרה!

      את כתבת:

      "אבל אנחנו בעוניינו, כולנו תוצרים של תרבות זמן ומקום, נולדנו שבויים בשבי אמונת הורינו, בשבי הסביבה והתרבות אותה הכלנו, אנו מוסיפים לצעוד וללכת על שבילים שנסללו בעבורנו וסללו את תודעתנו. "

      כל שכתבת יפה ונכון אבל -

      מהמסורת, התרבות והשבילים שנסללו לפנינו פרסנו גם כנפיים שלנו, הוספנו תרבות ומסורת משלנו ויצרנו שבילים לאלה שיבואו אחרינו.

      אשרנו שהיינו כאן.

      צ'רי

       

        14/7/09 14:41:

      אין כמו ההווה

      מירית

        14/7/09 14:05:


      אהבתי בחירתך

      התיחסותך לתוכן

      לחבר באתר

      אפרת

        14/7/09 09:12:

      צטט: שטוטית 2009-07-14 03:32:32

       בברייקי יקרה:)

      לנגוע בשולי החלום זה טוב אפילו טוב מאוד

      *

      }{ שטוטית

       

      לשטוטית יקרה!

       

      יש לי רושם שאני מדברת עם בר סמכא בעניין זה. לגבי דידי החלום הוא מקלט בטוח.

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך.

       

      אסתר

        14/7/09 09:09:

      צטט: תמר מייק לאופר 2009-07-13 23:09:36


      במעוף הציפור, עם כל האנשים הטובים...גם אני אשמח להצטרף פוסט נפלא .

       

      תמר

       

       

      תמר יקרה!

       

      מכיון שידעתי שתצטרפי אלינו שמרתי לך מקום לידי, עם כל האנשים הטובים...

       

      תודה לך יקירתי לתגובתך וכוכבך.

       

      אסתר

        14/7/09 09:04:

      צטט: גיגי הפקות 2009-07-13 22:51:20

      *כוכב לפוסט מקסים

      שרי

       

      שרי יקרה!

       

      תודה לך מאוד! כל כוכב שלך הוא ציון דרך ואוצר בשבילי.

       

      אסתר

        14/7/09 08:58:

      צטט: צבע השרב 2009-07-13 22:50:14

       

      הן מלאות אוצרות המפות האלה... הן תקווה, הן חלום, הן מרכז...

      בהן נפגשים עבר הווה עתיד... מפות יפות נטולות 'סוף' מילה...

      כי הכול פתוח. והכול נוגע בהכול...

      מציאות, עשויה מרקמה ופרימה וחוזר חלילה...

      ויש אלפי דוגמאות... שעדיין לא נולדו....  ממתינות...

       

      לצבע השרב היקרה!

       

      כל פעם מחדש אני מתפעלת מיכולת הניתוח שלך והביטוי הבהיר כל-כך.

      והפעם "הכול פתוח. והכול נוגע בכל..." משמעות והיפוכה. את פשוט מדהימה.

       

      תודה לך יקירתי... אני לומדת ממך.

       

      תודה לתגובתך וכוכבך

       

      אסתר

        14/7/09 08:51:

      צטט: רוח גלילית 2009-07-13 22:39:19

      כמה טוב להיות משוחרר מכבלי המציאות ולגעת בחלום, וזה אחד הדברים שאת עושה פה תמיד עם המון שאר רוח. ובכלל כמה טוב שיש לנו פתחי מילוט כאלה, יכולת נגיעה בשולי חלום שאין בו זמנים

      המפות "חסרות השחר" שלך לקחו אותי בדיוק למחוזות האלה, שאין בם עבר הווה או עתיד. אני לא הייתי מזלזלת בהן ככה :)))

       

      אפרת היקרה!

       

      כל-כך טוב לקרוא אותך!

       

      נכן, אני מרשה לעצמי להנתק מכבלי המציאות ולגעת בענני חלומותי. כמה טוב שיש מי שנהנה ושמח לחלוק את המפות אתי ומוצא בהן ערך רגשי. זכות גדולה היא להיות חברה שלך.

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך.

       

      אסתר

        14/7/09 06:55:

       

       

       

      ברייקי חברתי היקרה

       

       

      כמה מרגש החיבור של

      החומרים

      מצד אחד מפת דרכים,

      ולידה מפת שירה,

      מעורבבים

      הדברים,

      ערבים

      ויהודים ...

      ומתבהרים

      ביחד

      כמסוגלים

      להיות

      חיים

       

       

      הנה עוד דרוויש אחד  

       

       

      אתם

      העומדים במפתן

      היכנסו,

      שתו איתנו קפה ערבי

      אולי תרגישו

      שאתם אנשים כמונו.

      אתם

      העומדים

      במפתני הבתים

      צאו מהבקרים שלנו

      שנהייה בטוחים

      שגם אנחנו

      בני אדם.

      מחמוד דרוויש

       

       

      ***

       

      ולמעוניינים להרחיב את המפגש עם דרוויש

      בעושר שיריו ישנים וחדשים הנה קישור

      למתעניינים ... ואתם מוזמנים

       

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=863098

       

       

       תודה לך ברייקי ... על מה שאת ודרך הבעתך

       

      מהלב

       

       

      יואב

       

       

       

       

        14/7/09 03:32:

       בברייקי יקרה:)

      לנגוע בשולי החלום זה טוב אפילו טוב מאוד

      *

      }{ שטוטית

        13/7/09 23:09:


      במעוף הציפור, עם כל האנשים הטובים...גם אני אשמח להצטרף פוסט נפלא .

       

      תמר

        13/7/09 22:51:

      *כוכב לפוסט מקסים

      שרי

        13/7/09 22:50:

       

      הן מלאות אוצרות המפות האלה... הן תקווה, הן חלום, הן מרכז...

      בהן נפגשים עבר הווה עתיד... מפות יפות נטולות 'סוף' מילה...

      כי הכול פתוח. והכול נוגע בהכול...

      מציאות, עשויה מרקמה ופרימה וחוזר חלילה...

      ויש אלפי דוגמאות... שעדיין לא נולדו....  ממתינות...

       

        13/7/09 22:39:

      כמה טוב להיות משוחרר מכבלי המציאות ולגעת בחלום, וזה אחד הדברים שאת עושה פה תמיד עם המון שאר רוח. ובכלל כמה טוב שיש לנו פתחי מילוט כאלה, יכולת נגיעה בשולי חלום שאין בו זמנים

      המפות "חסרות השחר" שלך לקחו אותי בדיוק למחוזות האלה, שאין בם עבר הווה או עתיד. אני לא הייתי מזלזלת בהן ככה :)))

        13/7/09 22:05:

      צטט: הלנה היפה 2009-07-13 20:30:29


      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד

      אסתר יקרה, הפיוט בפוסט שלך משובב נפש, בתחילה שירו של דרוויש, אותו קראתי גם כן אצל יואב, ואחר כך הפסקה שציטטתי, פיסקה שמרעידה את כל נימי הנפש ביופיה. אסת, את צריכה לכתוב יותר פרוזה שירית כמו זאת! פשוט מקסים!!!

      תודה יקרה על הנאה צרופה ו*

      לאה

      להלנה היפה והיקרה!

       

      כל-כך משמחת אותי ומרגשת תגובתך.

      בעניין הכתיבה, אני לא מאלצת עצמי לכתוב, אין לי משמעת כתיבה, ואני לא מרגישה שאני "צריכה" לכתוב, אני כותבת כשאני מרגישה, או חייבת [בעבודה]. בכל מקרה אני מקבלת את המחמאה שלך בהערכה רבה מאוד.

       

      תודה לך הלנה יקירתי לתגובתך וכוכבך.

       

      אסתר

       

        13/7/09 21:55:

      צטט: debie30 2009-07-13 18:29:57


      אסתר,

      הבאת שיר נפלא של דרוויש,

      ובעקבותיו כתבת דברים אליהם מאוד התחברתי.

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

      הרצון להשתחרר מכבלי המציאות

      לעוף למרחקים

      לגעת בשולי החלום

      תודה לך, אסתר

       

      לדבי היקרה!

       

      תגובתך נעימה לי מאוד, הפוסט הזה הוא בעצם המשך לפוסט הקודם, ולרעיון המפות, והמיפוי...

      אני מחכה בסבלנות שיתפנה מקום כדי להמשיך את הגלריה החדשה שהתחלתי "מפות הן שיר".

       

      תודה לך דבי לתגובתך וכוכבך

       

      אסתר

        13/7/09 21:48:

      צטט: צייף 2009-07-13 18:23:04


      פוסט מקסים!

       

      לצ'ייף היקר!

       

      שמחה שמצא חן בעיניך.

      תודה לך מאוד לתגובתך .

       

      אסתר

        13/7/09 21:46:

      צטט: rebekart 2009-07-13 16:22:20

      "עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.."
      יפפפה :)

       

      לרבקה היקרה!

       

      שמחה שמצא חן בעיניך. 

      תודה לך חביבתי;)

       

      לתגובתך וכוכבך

       

      אסתר

        13/7/09 21:43:

      צטט: ענף 2009-07-13 16:15:59

      פעם אשאיל ממך את המפות

      לצלם אותם

      שיר נהדר ומסביב מילותייך......

       

       

      ליהודה היקר!

       

      לא יודעת למה לא מתפנה לי מקום... כל כך הייתי רוצה להראות לך עוד מפות שכאלה, לדעתי הן מעניינות. אני מחכה בסבלנות.

       

      תודה לך יהודה לתגובתך וכוכבך

       

      אסתר

        13/7/09 21:37:

      צטט: לולה של היום 2009-07-13 14:50:15


      כוכב באהבה!!

      שאנחנו יחד אין בכלל זמן..

       

      ללולה של היום היקרה!

       

      כוכבי האהבה מתאימים לי מאוד!

       

      אם את רוצה לדעת כיצד מקצרים את הזמן את מוזמנת להסתכל בקליפ מעל הפוסט עד הסוף, תגלי משהו חשוב!

       

      תודה לך לתגובתך וכוכבך.

       

      אסתר

        13/7/09 21:35:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-07-13 14:24:12


      אהבתי את שירת דריווש

      ואין אהבה באהבה, זוהי רק תשוקת הנשמה לעוף למרחקים.

       ואת כתיבתך

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

      ואני חולקת עליך

      את לא אוספת מפות חסרות שחר, את אוספת מפות רגשיות שיש בהן הארה תבונתית לתודעה. פוסט חכם. אשוב

       

      יהודית יקרה!

       

      כמה יפה מצידך להשיב לי בחוכמה ובתבונה, מותר לך לחלוק עלי, אני מקבלת בשמחה ובענווה את תשובתך והבנתך.

       

      אשמח תמיד לשובך. 

       

      תודה לך מאוד יהודית לתגובתך.

       

      אסתר

        13/7/09 21:23:

      צטט: ruthy 2009-07-13 14:01:55


      אפשר להצטרף אליכם?

       

      לרותי היקרה!

       

      יש לנו מגבלה אחת, אנחנו מבקשים את נוכחותם של אנשים טובי לב למסע.

      מתאים לך?;)

       

      תודה לתגובתך

       

      אסתר

        13/7/09 21:19:

      צטט: סטודיו אמן 2009-07-13 13:00:56


      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר, שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום, משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום- בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד איזה מחווה נהדר,,, שיר נפלא שאותו לקחת אל מחוץ למחזוריות הזמן והמקום...עפתי איתך כמונאדה במרחב הרב ממדי האינסופי של הכוליות ..תודה,

      אנטון

      אחזור עם *זוהר...

       

      לאנטון איש יקר!

       

      במרחב הרב מימדי כמה טוב שיש מונאדה לצידי שאפשר לחלום אתה עד אין סוף... עד כלות כל העולמות.

       

      הבאת לי את הזוהר בתגובתך.

       

      תודה לך

       

      אסתר

        13/7/09 20:30:

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד

      אסתר יקרה, הפיוט בפוסט שלך משובב נפש, בתחילה שירו של דרוויש, אותו קראתי גם כן אצל יואב, ואחר כך הפסקה שציטטתי, פיסקה שמרעידה את כל נימי הנפש ביופיה. אסת, את צריכה לכתוב יותר פרוזה שירית כמו זאת! פשוט מקסים!!!

      תודה יקרה על הנאה צרופה ו*

      לאה

        13/7/09 18:29:


      אסתר,

      הבאת שיר נפלא של דרוויש,

      ובעקבותיו כתבת דברים אליהם מאוד התחברתי.

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

      הרצון להשתחרר מכבלי המציאות

      לעוף למרחקים

      לגעת בשולי החלום

      תודה לך, אסתר

        13/7/09 18:23:

      פוסט מקסים!
        13/7/09 16:22:
      "עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.."
      יפפפה :)
        13/7/09 16:15:

      פעם אשאיל ממך את המפות

      לצלם אותם

      שיר נהדר ומסביב מילותייך......

       

        13/7/09 14:50:


      כוכב באהבה!!

      שאנחנו יחד אין בכלל זמן..


      אהבתי את שירת דריווש

      ואין אהבה באהבה, זוהי רק תשוקת הנשמה לעוף למרחקים.

       ואת כתיבתך

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר,

      שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום,

      משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום-

      בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד.

      ואני חולקת עליך

      את לא אוספת מפות חסרות שחר, את אוספת מפות רגשיות שיש בהן הארה תבונתית לתודעה. פוסט חכם. אשוב

        13/7/09 14:01:

      אפשר להצטרף אליכם?
        13/7/09 13:00:

      ואני כציפור קטנה ממשיכה לאגור מפות חסרות שחר, שאין בהם מאותות הזמן וממצוקות העיתים והמקום, משוחררת מכבלי המציאות ונוגעת בשוליו של חלום- בו עבר הווה ועתיד משתלבים ורקומים כאחד איזה מחווה נהדר,,, שיר נפלא שאותו לקחת אל מחוץ למחזוריות הזמן והמקום...עפתי איתך כמונאדה במרחב הרב ממדי האינסופי של הכוליות ..תודה,

      אנטון

      אחזור עם *זוהר...

      פרופיל

      ברייקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין