אנחנו חיים בזמנים מעניינים (כמו בקללה הסינית העתיקה) טכנולוגיה ורעיונות עיצובים הביאו חומרים חדשים, חזקים או רכים, מבריקים, שקופים או אטומים, עמידים או בני חלוף.הכל אפשרי והבחירה בין מוצר למוצר קשה מתמיד. הדוגמה המעניינת שעומדת לפני היא גרניט פורצלן. חומר מלאכותי ומתועש. החומר מותאם בבסיסו באופן מושלם לריצוף אריחים או לוחות מוארכים. הוא חזק, אינו סופג, עמיד בשחיקה ונוח להובלה ועיבוד ובנוסף עוביו מינימאלי (עד 3 מ"מ במקרים מסוימים). אך כמו כל חומר, גם לו יש פנים וגב, גמר ותשתית. ומכאן, איך נראה גרניט פורצלן? בראשית היה עץ, העץ נוסר ללוחות, לוטש עובד והפך לפרקט. חסרונותיו של הפרקט רבים, וכדי לרפא אותם נוצרה הנגזרת המלאכותית – פרקט למינציה HPL. הלמינאט שימר את תחושת החום של העץ (בהיותו עשוי תאית שבמקורה הייתה עץ) ואפילו את מראה העץ (תמונה של לוח פרקט אמיתי שמודפסת לפני שכבת מגן). ללמינאט, כמו לעץ, ישנה מגבלה חמורה אחת. הם שניהם רגישים למים. את בעיות המחיר, העובי, קלות ההתקנה והדפורמציות של החומר החי (פרקט עץ) פתרו ביצירת הלמינאט. אך מה יפתור את הרגישות למים? גרניט פורצלן כמובן. נוצר חומר חדש, פניו עץ אך ליבו, לב אבן. הסוף כנראה הוא פרקט למינציה דמוי גרניט פורצלן... (קטלוג EGGER האחרון) גרניט פורצלן עמיד במים, בחום ובקור ונראה כמו עץ, ובעצם כמו עור או כמו שיש או גרניט או בד או ריפוד או פלדה עם חלודה... אז למה לא לגמור את הכל בחומר הזה וזהו? לדעתי, יש לכל חומר נשמה. ניתן לעבד אותו, לגוון אותו, אך את האמת הפנימית שלו, לא ניתן לעקוף. בימינו הטכנולוגיה הצליחה לפרק את החומר לתכונותיו הבסיסיות וליצור ממנו כימרה (מפלצת מיתולוגית שחלקה אריה, חלקה נחש וחלקה נשר) דמוי אבן שנראה כמו עץ או פלדה.בסוף מתקבלת תמונה רדודה של עץ, אך היא הפסידה את כל מה שהעץ סימל ונתן: החומר אינו חם, הוא קשה מאד למגע ואינו פעיל אקוסטית. כל זה רק בשביל קצת צבע חום ברצפה? לעומת זאת גרניט פורצלן פותח בפנינו, כמעצבי פנים, אפשרויות רבות עד אין סוף בכל הנוגע לזהותו האמיתית והגמישה של החומר. הוא יכול להיות תשתית לציור קיר, לדוגמאות מופלאות ולצבעים מדורגים, מהוהים או רווים. אריחי הגרניט פורצלן יכולים לקבל עומקים שונים וחריטות, גבנונים או שקעים. בסופו של דבר גם לחומר הזה יש אמת פנימית, ללא מסכות. |