אמאל'ה אני אמא
לפני שנתיים נישאתי לאהבה גדולה.
לפני שנה וקצת גיליתי אהבה עוד יותר גדולה. עצומה.
ולא מזמן...גיליתי אהבה אחרת...בשבילי.
אני כאן. כותבת מילים. כותבת מחשבות. כותבת תחושות. כותבת את עצמי לדעת.
ריקה
כשעצוב לי כשעצוב לי מידי אני לא מסוגלת לבכות וזה יושב בגרון ולוחץ וחונק ועוצר את הנשימה.
אני נכנסת למיטה ולא מצליחה לישון כל כך הרבה מחשבות בלבול
וחושבת גם עלייך ועל כל מה שהיה ועל כל מה שלא ועל כל העומק הזה וכל האמת הזו הכל אמיתי ולמה? מה הטעם? מה היה הטעם שניפגש? שנתאהב? מה היה הטעם שארגיש שחיבור שכזה לא היה לי מעולם עם אף אחד? ומה הטעם שארגיש כל חיי...שהייתי רוצה...את הדבר היחיד שאני לא יכולה?
אז למדתי להדחיק את זה לבלוע את זה לתוך הבטן. חזק. להאמין שזה עבר לי. להאמין שהכל בסדר. שעברתי הלאה. שזה כבר לא מרגיש כמו החמצה שזה כבר לא מרגיש שאני מפספסת שזה כבר לא מרגיש שאני מוותרת האמנתי לעצמי.
אבל כשאני רואה פתאום מישהו שמזכיר לי אותך אז הכל מתעורר בי מחדש כשאני נזכרת במשהו שאמרת או שאמרתי לך אז הכל מתעורר מחדש כשאני נזכרת במגע ידייך במגע שפתייך אז הכל מתעורר מחדש
ואז? מה אז?
קברתי אותך בתוך הבטן עמוק ביחד עם כל הרגשות שלי אתמול גם זה יצא ממני. מהבטן. נשארתי ריקה
סתם אישה. ריקה. |
תגובות אחרונות
-
סקרלט אש
בתגובה על מקוללת
-
משה הטרובדור
בתגובה על משתוקקת
-
ירון אנקורי
בתגובה על מסתמן שינוי
-
צוללן
בתגובה על לנהוג
-
שידורי המהפכה
בתגובה על כלבה
-
לב_פועם
בתגובה על בדרך לזוגיות
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין באמת ריקנות..
לפעמים אנו מלאים בכלום וזה גם בסדר..
כי אז אפשר לבדוק האם זה חסרון או השתוקקות אמיתית..
האם זה עוד חוסר שמצריך סיפוק מיידי מחוצה לנו..? או
השתוקקות שלנו שנמצא לה מילוי מתוכנו.. שישיאר שלנו..?
ההבדל בין להיות סיבה או תוצאה..
ולמה זה קורה? זה משהו שלא תמיד ניתן לראות ולדעת.. אבל ברור שלא 'סתם'..
רק אל תדחיקי או תקברי..
אם לא שלך.. עברת שיעור. למדי לשחרר.
זו הריקנות הזו
שמרגישה כאילו אין איש בעולם שיוכל למלא אותה,
זו הריקנות המפחידה כאילו לא תאפשרי לאיש לבוא אליה
אך דעי לך יקירה,
מהמקום הריק הזה,
זה המקום להתמלא
רוצה שאלווה לך כמה?
תודה :)
הכי כיף כשאתה מרוצה :-)
מקווה שאתה בסדר
תודה ראובן
לוקחת את החיבוק
ימים טובים בדרך :-)
נכון
תודה מיקה :-)
מה אמרת?
אתה תסתום?
חיכת אותי מאוד והזכרת לי נשכחות :-))))
אגב,
לא מונוטוני וחד גוני
תודה לך יקירי
נכון
לפעמים צריך לחוות את הקצוות
מדיפה לחוות את הקצה השני.
אפילו מוכנה להתפשר על מקום טוב באמצע :-)
נכון זה הרבה
זה המון
תודה לך לולה!!
ריק זה לא נפלא
זה נורא ריק
אבל אחר כך אפשר להעריך את התחושה שמלא
חיבכנוף
האם זה היה מחזיק במבחן המציאות? לא יודעת..
יש דברים שאי אפשר לדעת עד שמנסים.
ריקה היא תחושה זמנית
היא תחושה מאוד לא נעימה
ומה ששכחתי זה שכשריק זה חייב למשוך אליו משהו ולהתמלא.
מרגישה טוב יותר!
תודה יקירה :-)
אני? עושה דברים שאחרים לא עושים?
אמממ
סתם הדשא של השכנה נראה לך ירוק יותר
אל תתן לי להשלות אותך חלילה :-)
ו...
תודה לך חבר יקר!
תודה בובי
אוהבת
חיבוק זה דווקא כן הרבה
לוקחת
תודה :-)
מוסתר מעיני כל
קבור עמוק
אהבתי...לקחתי דווקא למקום אחר...
את משאירה אותיבלי מילים *
פתאום מרגיש רייק
אבל
אפשר לנשום,נשימות עמוקות
ישארו זיכרונות
נעימים וחיוכים,
(עכשיו "שההוא" יצא, יהיה לך מקום "לאהבה" חדשה)
סופ"ש נהדר....
וואוו
כמה הרגשתי את עוצמת הסערה הזו
כלכך עצוב לקרוא אותך.
מאחל לך ימים טובים יותר.
חיבוק ממני.
לוקחים נשימה עמוקה,
ומחליטים להנות ממה שיש...
ממה שאפשר...
כמה שאפשר...
זה קשה
זה כואב...
אבל חייבים!
אף פעם לא סתם ...
ריקנו זה מצב צבירה
מצב בר שינוי
והשינוי תלוי בך ...
ועכשיו אני אסתום ...
כי זה נשמע מונוטוני וחד גוני ....
שולח חיבוק .
כתבת יפה ועצוב אבל מלא ....
*
אם את נותנת לעצמך להרגיש אז משהו בטוח יקרה. משהו שימלא. ובלי להרגיש את הריקנות הזו איך
נפתח את הלב למישהו ונרצה לתת לו להיכנס לתוך הגוף שלנו? צריך לחוות את הקצוות.
התחברתי מאוד למילים ולתחושות.
אבל את לא סתם אישה
את אישה שידעה אהבה...
וזה הרבה
*
ריק זה ניפלא
סימן שאפשר למלא
חיבכנוף לך יקרה
אני מציעה שתחשבי על החיבור המדהים הזה שאת מדברת עליו
מול מבחן המציאות. את יודעת בוודאות שזה היה מחזיק, שומר על הכוח
שלו על העוצמה שלו?
אני מעודדת אותך לחשוב ברמות האלו זה יעזור לך לקיים את הויתור בלב
שלם יותר ובבטן רגועה יותר.....
יחד עם זאת, מבינה את התהפוכות הרגשיות ובכל זאת - ריקה? איך? יש לך
משפחה משלך, חברים וחיים מלאים... אל תרגישי ריקה, הרגישי מתמודדת
מבינה את התחושה שלך..
העברת בצורה מופלאה את הרגש.
אבל יקירתי, את לא ריקה,
אלא מוכנה להתחלה חדשה וטובה יותר:)
מתוקה שכמוך - אלה החיים. מלאים בהתנסויות וחוויות לרמה שאי אפשר לדמיין. כשאתה חושב שזהו - זו הפסגה, ואתה מתיישב קצת לנוח, פתאום אתה רואה עוד פסגה, עוד הר, והלב מתרחב ומפנה מקום לעוד. כשאתה על הפסגה הבאה, אתה חושב על הפסגה הקודמת שפתאום נראית לך לא מי יודע מה.
גם כשאת חוזרת להר שלך (שאולי לא הכי גבוה), את מחזירה איתך את מה שחווית ומה שלמדת. אולי תשתמשי בזה בהר שלך, אולי במסע להר הבא (כן... יהיה עוד מסע), ואולי הוא פשוט יתוייק בארון הנוסטלגיה כדי שתוכלי מידי פעם להזכר ולהתגעגע.
דבר אחד בטוח. את לא ריקה. את חווה וחיה דברים שאחרים פשוט לא עושים. וכן - זה לפעמים כואב.
מתוקה שלי
את לא ריקה
את הדבר הכי מלא רגש שהכרתי....
אוהבת אותך כבר אמרתי?
חיבוק וירטואלי חזק ונשיקה
מדהימה שכמוך
נישוקי לקטנציק
אני לא יכולה להציע לך הרבה יותר מחיבוק מנחם.
אני מאמינה שדברים קורים מסיבה. לא תמיד היא נגלית לעינינו, אבל היא ישנה.
והדברים יסתדרו על הצד הטוב.
זה קרה כי זה היה צריך לקרות (אולי כהכנה למשהו טוב יותר) ומשהו טוב יקרה לך.
תאמיני.
ואת לא סתם.
את אשה אמיתית, מלאה ברגשות וכאב וגעגוע.
יום שקט
זה כלל לא ריק
זה שם, מלא, עמוק
מוסתר מעיניי כל
קבור עמור
שלא יגרום לסערת רגשות
אהבה קיימת
למרות הכל ...
(*)