כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חמישה שלבים בנהיגה והמודל השבדי למלחמה בתאונות בדרכים

    5 תגובות   יום שלישי, 14/7/09, 02:15
    אני נוהג לאט. מאוד לאט. 80 קמ"ש לכל היותר בכביש מהיר, ובעיר - איטי כמעט כמו הולך רגל.

     

    נהיגה איטית זו צריכת דלק נמוכה, שחיקת מנוע פחותה, סיכוי קטן לתאונה, סיכוי עוד יותר קטן לדו"ח תנועה, אבל העיקר מבחינתי זו השלווה. בינינו, לנהוג זה משעמם, אחרת איך אפשר להסביר את זה שכולנו רוצים להגיע הכי מהר שאפשר? בטח לא בגלל שכיף לנו על הכביש.

     

    בשלב הראשון, הדרך להתמודד עם השעמום בנהיגה היא להפוך אותה למשחק. זה מה שבני נוער עושים, וזו הסיבה שביטוח לנהגים מתחת לגיל 24 הוא כל כך יקר. עוקפים, מזגזגים, מתכננים טקטיקות להגיע ראשונים לרמזור . . .  אלה הדברים הסטנדרטיים, רגע לפני שמתחילה היצירתיות. אני אהבתי להציב לעצמי אתגרים: להגיע עד הכניסה לעיר בלי לרדת מ-110 קמ"ש, לעקוף עשר סובארו עד למחלף . . .

     

    בשלב השני מתעייפים מהמשחקים, אולי גם הפחד מתחיל לחלחל, ואז מה שעושים זה פשוט לנסוע מהר. מזנקים ברמזורים, גונבים רמזורים בכתום, ונוסעים הכי מהר בתנאים שהכביש מאפשר. הכל כדי לקצר את זמן הנסיעה. זה מה שעושים מגיל 24 עד 30 - עד מדרגת הביטוח הבאה. (הביטוח זול יותר מעל גיל 30)

     

    השלב השלישי הוא שלב ההשלמה. משלימים עם חוקי התנועה, משלימים עם הפקקים, מעבירים מגלגל"צ לרשת ב', ומחכים שהדרך תיגמר.

     

    השלב הרביעי, שלב אחד לפני הסוף, הוא להתנתק מהנהיגה. להפריד בין שתי האונות: צד אחד אחראי לתפעול המכונית, והצד השני רשאי לרחף בעולמות אחרים. זה השלב שבו נצמדים לימין - לפס הצהוב, נוסעים 80, ואם נתקענו מאחורי משאית יורדים ל-60 כי כדי לעקוף צריך לחווט מחדש את האונות.

     

    השלב האחרון הוא להעביר את האחריות על הנהיגה לצד שלישי. למכור את האוטו ולנסוע בתחבורה ציבורית. לצערי, אני לא רואה את זה קורה לפני גיל 60.

     

    הדבר היפה בתיאוריית השלבים הוא שהיא מסבירה את הירידה בעלויות הנהיגה. בשלב הראשון צריך להוציא הרבה כסף על השתתפות עצמית, בשלב השני ההוצאה הגדולה היא על דו"חות תנועה, בשלב השלישי מקטינים את ההוצאות במוסך, בשלב הרביעי מקטינים את ההוצאות בתחנת הדלק, ובשלב הסופי - נפטרים סופית מסעיף אחזקת רכב.

     

    ואנקדוטה חמודה לסיום:

    בסוף שנות ה-60 עברו בשבדיה לנהוג בצד ימין. הצפי היה שעד תום תקופת ההסתגלות תהיה קפיצה במספר תאונות הדרכים. אלא שלמרבה ההפתעה ההיפך קרה: בשנה שאחרי המעבר חלה ירידה של 17% במספר תאונות הדרכים. מסתבר שבמשך תקופת ההסתגלות, הנהגים הקפידו על משנה זהירות. לכן, אם שר התחבורה מחפש רעיון לצמצום תאונות הדרכים אולי כדאי לו לשקול להחליף פעם בשנה את נתיב הנסיעה.

     

     

     

     

    טיפים לחיסכון באחזקת רכב

     

    המדריך לחסכון בעלויות הביטוח

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/09 18:05:

      אני די בטוח שנסיעה במהירות 90-100 היא יותר חסכונית מנסיעה ב80 :)
        15/7/09 11:56:

      גוניבר:

       

      בטח, רכב זו הופציה האחרונה מבחינתי. אם אפשר ברגל או באפניים אין לי שום התלבטות.

        15/7/09 11:40:

      תאוריה חביבה.

      רק משהו קטן,
      אם אתה נוסע כמעט בקצת הליכה, ובהנחה שאתה לא סוחב דברים ממש כבדים או שמדובר על חום בלתי אפשרי מדוע שפשוט לא תלך? גם יחסוך לך שעה (או מנוי) בג'ים.

        14/7/09 17:11:
      במכונית שלי התקינו משחק אלקטרוני: מול העיניים הציבו נוריות ירוקות שמכונות ECO, שכבויות בנסיעה בזבזנית, בנסיעה סבירה נדלקות 2, בנסיעה חסכונית יותר 4, ולבסוף 6. כל הדרך אני בתחרות עם עצמי על מספר הנוריות, והאתגר הוא לעבור נסיעה שלמה בלי לכבות את הנוריות למעט בעמידה ברמזור. עברתי למסלול הימני, וצריכת הדלק ירדה מיידית ב 5%. לתדהמתי הסתבר שלוקח לי בערך אותו זמן להגיע לאותם מקומות.
        14/7/09 15:58:

      יופי של תאורית שלבים

      לפעמים אני חושב שאני הולך בדרך ההפוכה...

      גם כאן.

      ארכיון