לילות הקיץ חמימים ואצלי הבריזה נושבת מהים ונעים נעים רק הנפש לא שקטה תרה אחר השלווה שהיתה צריכה לפקוד את ליבי מזמן והזמן חולף שעון החול בחדרי מקצר לי את הזמן כל דקה ואני כמו ילדה תמימה שהלכה לאיבוד עליסה בארץ הבילבול לא מצליחה להתעשת לקום ולשיר את שירת הברבור שלי ההיצמדות לעבר להרגלים עוד יהרגו אותי באחד מן הימים |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פשוט לקרוא את זה,
להרגע,
ולתפוס שלווה...
צרכנים לא פשוטים אנחנו
!!
היטבת לבטא את חוסר השקט, את הבילבול, את הניגודיות אל מול הים השלו והבריזה הנעימה. אולי שהנפש תיקח קצת מהבריזה ותרגע. אולי לא צריך לחפש ולתור אולי הכל כבר נמצא. ומה שצריך להוא יבוא.
אוהב את השימוש שלך בשפה
העברת תחושה היטב
ואני , נתפס לקטנות, נעצר על האוקסימורון
'תרה אחרי השלוה'
חושב- כשמרפים מלתור- שם השלווה
קל לומר. לקח לי עשר שנים להבין ועוד עשר ליישם
כמובן מיד אחרי - אני עובר ל 'עליסה בארץ הבלבול'
לואיס קרול מתמוגג בקברו.
הבנת אותו.
גרייס
יפה כתבת
ואני כמו ילדה תמימה שהלכה לאיבוד
עליסה בארץ הבילבול
טרם חלפו 24....