איך הגעתי לאופרה ? ומה זה קשור לדוד שלי עליו השלום. ושוב גילוי נאות בהתחלה: אני אוהב אופרה ונהנה ממנה!מבין גדול, אינני! אך אני מסתייע לא מעט בקריאה וכן כאן בקפה באיש יקר ומבין לא קטן המכנה עצמו בשם: ,ROSSINIובמקרה או שלא במקרה, למזלי , זוגתי קיבלה את ההקשבה למוזיקה ואופרה מגירסא דה ינקותא ועל כן אני לא לבד בעניין...שלא כמו במוזיקה קלאסית אינני יודע בדיוק להצביע על חוויות מכוננות שהביאוני לאופרה, אך שמורה בליבי (מילדותי) פינה חמה לדוד שלי (הטוב בדודי) מקיבוץ מענית שהוא ודודתי היו ממקימי הקיבוץ היא היתה ספרנית (אבל ספרנית!!!) והוא- נהג משאית. בתור שכזה הוא היה הנהג (במשאית שביום היא שימשה למשאות ובשעת הצורך פתחו את הספסלים המקופלים לדופן, ואז מי דיבר על חגורת בטיחות?!) של קבוצת חברות וחברים –שנהגו ללכת לאופרה ששכנה בבניין האופרה הישן. קודם- קולנוע "קסם" בצומת הרחובות הרברט סמואל ואלנבי. החל משנת 1958. קודם לכן שכנה במקום הכנסת הראשונה (בין השנים 1948-1949). כיום שוכן במקום מגדל האופרה) שבתל אביב בימים שאדיס דה פיליפ עוד היתה שם ואף לימים,העסיקה את הזמר המתחיל פלסידו דומינגו.מנהלת האופרה דאז, זמרת הסופרן אדיס דה פיליפ, נהגה לגייס זמרים אלמונים מחו"ל, וכך הגיע לארץ ב-1962 טנור צעיר ממקסיקו בשם פלאסידו דומינגו. אחרי שנתיים החל דומינגו לשיר באופרה של ניו־יורק ונסק בשמי האופרה הבינלאומיים עד שהגיע למעמדו העליון היום. אני זוכר שההליכה הזו של הדוד שלי לאופרה היתה בעיני דבר מופלא ולא ידעתי אז לתת לעצמי הסבר ו/או תובנה כלשהיא וגם לא בטוח שממש הבנתי מה קורה באופרה. כשהדוד הזה נפטר בשיבה טובה לפני כשנה בגיל 95 וללא כל סבל ומחלות נזכרתי בסיפור זה שאפילו ביתו-בת הדוד שלי, לא הכירה. בנסיעתי כל הדרך הביתה ממענית למעלות, חשבתי וחשבתי מה אני יכול לכתוב על הדוד הזה שהלך לעולמו ? ולא מצאתי קטע מוצלח יותר שבמקום לכתוב לבת הדוד דיברי ניחומים, ציטטתי (באהבתי הגדולה למשורר הדגול יהודה עמיחי ) משירו של עמיחי: "אבי" כְּקוסֵם הַמּוֹצִיא מִכּוֹבָעוֹ אַרְנָבוֹת וּמִגְדָּלִים,הוֹצִיא מִתּוֹךְ גּוּפוֹ הַקָטָן - אַהֲבָה.נַהֲרוֹת יָדָיונִשְׁפְּכוּ לְתוֹךְ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. |