מוניו וינרויב, עמוס גיתאי // אדריכלות, קולנוע
מוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכות-עיצוב, רב תחומי

אוצר: פרופ' וינפריד נרדינגר

התערוכה עוסקת בדיאלוג בין שני דורות, שני מדיומים ושתי צורות הבעה,

כפי שהוא עולה מעבודותיהם של אב ובנו - מוניו וינרויב ועמוס גיתאי.
[מתוך פירסומי הרשת - מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב סיטי, תערוכות, 14 ליולי 2009]

כיום הצעקה האחרונה היא בין-תחומיות - בחינוך, באמנות ובמדעים. מושגי כלאיים כגון ביו-פיזיקה (שילוב בין פיזיקה לביולוגיה), ביוכימיה (אותו עיקרון) אקו-טכנולוגיה, הוזחו מן השוליים למרכז העשייה המדעית, לצרכי הרפואה, האנרגיה החילופית, וכן הלאה. כך גם בשטח האמנות, במקביל, נוצרו תוצרים משולבים בין הקולנוע לציור (וידיאו-ארט) בין הציור לפיסול (המיצג), ועוד צרכים בין חושיים כדוגמת השילוב בין עיצוב אסתטי לבין עידון הטעם בתרבות הקולינארית.

אב ובנו, בני משפחת גיתאי המפורסמת, המשלבת בצורה מקורית בין קולנוע ואדריכלות .

למותר להציג את עמוס גיתאי, שבין סרטיו החיפאיים נמנים: "הוואדי", "יום יום", "חיפה עירנו" ו"הארץ המובטחת".

האב, מוניו וינטראוב גיתאי, שימש כאדריכל ראשי בשנות החמישים, היה שוחר אדריכלות הבאוהאוס, ותכנן בניינים מרכזיים בחיפה ומחוצה לה כגון המשביר המרכזי בעיר התחתית, בית הכנסת המרכזי ברחוב הרצל, המוזיאון של קיבוץ הזורע, שכונת רמת הדר, ובתים רבים בקריות.

הבן מקדיש לאביו הנערץ שיר, שבו האב -

התעניין ויישם באדריכלות שלו
מימד של פניות, של איפוק
ושל התמסרות לפרויקט הקולקטיבי
וזה גם מסורת הבאוהאוס
לא רק בתים אורתוגונאליים. >>>

התערוכה היא "דיאלוג בין הקולנוע של גיתאי לארכיטקטורה של אביו",

אם כי מבקרי אמנות התקשו למצוא קשר מהותי בין שני הז'אנרים.
בכל זאת, עצם ההשקעה (ביחס ובמשאבים) זכתה להערכה הראויה בעיני כל. חומרי התערוכה הגיעו מן המוכן מתערוכות באירופה, ששמו דגש על המפעל הציוני של אדריכלות חלוצית בישראל.
אכן, בעצם הנסיון לשלב בין תחומים גלומה האפשרות של השפעה הדדית ופורה. גיתאי עצמו הקדיש כמה משנות חייו ללימודי ארכיטקטורה, לפני הקריירה הקולנועית.
תערוכה קודמת של גיתאי בשנת 2003 במרכז פומפידו בפריז זכתה לפופולאריות רבה, וסימנה את המשיכה של הבמאי אל המדיה של אדריכלות חדשנית.

על רקע האיזכור הצרפתי, אולי אין לראות בתאריך הסיום של התערוכה, ה- 14 ביולי, רק פרי המקריות :
אולי מיהר האמן לחגוג השבוע את יום הבסטיליה, החג הלאומי של צרפת, שבה חש הבמאי כבן-בית.

 לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/