אז הוא נסע..

נסע בלי להגיד לי שלום...

ביום שישי הוא לא התקשר שוב. שלחתי לו הודעה ב3 לפנות בוקר:

"כל כך רציתי שתרצה לראות אותי היום"

וקיבלתי תשובה: "סליחה מותק! הייתי חייב לפגוש חברים והייתי בטוח שכבר תשני בשעה כזו. נשיקות"

התשובה הזו עוד יותר הרגיזה אותי.

 אם אני הייתי מקבלת הודעה כזו באמצע הלילה, הייתי לוקחת את עצמי ומייד מגיעה לשולח ההודעה.

אבל אולי זו רק אני....

בשבת הוא התקשר בצהריים. לא עניתי. היה לי ברור שאם אני עונה לטלפון, זה לא יעשה טוב לאף אחד, עם כל הרעל שהיה לי עליו. בערב הוא התקשר שוב. אמר שהוא קבע עם חבר בבר וישמח שאצטרף. אמרתי לו שאני לא רוצה להיות איתו עם חבר שלו. אני רוצה להגיד לו שלום כמו שצריך ולדבר איתו לבד.

ב12 בלילה הוא הודיע לי שכבר לא נצליח להיפגש, וגם טרח להוסיף "ממי, אל תתבאסי עלי".

"אתה לא באמת אומר לי את זה, נכון? אתה לא באמת מצפה ממני לא להתבאס, נכון?

אז כן, אני כן מתבאסת כי ציפיתי שלפחות תבוא ותגיד לי לרדת למטה ל5 דקות להגיד לך שלום".

 היתה לו ממתינה מחו"ל והוא  אמר שיחזור אלי עוד כמה דקות.

אחרי כמה דקות שלח הודעה: "סליחה. לילה טוב"

"זהו? ככה?" עניתי. אך לא היתה תשובה מהצד השני.

"לרגע חשבתי שזה היה קצת יותר מסתם להעביר לך את הזמן :("

גם לזה לא היתה תשובה.

ביום ראשון הוא נסע. לפני הטיסה הוא התקשר. גמגם קצת. ניסה לתקן את הכל באמירה "ידענו מהתחלה שאני נוסע. ידעתי שזה תיכף נגמר".

אבל זה לא היה העניין בכלל. הייתי מוכנה לזה שהוא נוסע. הייתי מוכנה לזה שהכל תיכף נגמר. לא הייתי מוכנה לזה שהוא יפגע בי ככה.

הרגשתי פתאום שהכל היה סתמי מבחינתו. באמת סתם להעביר את הזמן. לא הבנתי איך טעיתי כ"כ כשהיינו יחד.

אבל הוא אמר שהוא לא ממש ידע מה הוא אמור לעשות ואיך. אמר שהוא לא היה מעיז להגיע אלי ב3 בבוקר ככה פתאום, בטח שלא אחרי שעשיתי לו כזה סרט כשהוא דיבר על זה ששכח קונדום.

אמר שהעדיף לא להגיע מאשר להגיע לפה באמצע הלילה מסטול.

אמר שהוא מצטער ושהוא לא התכוון שזה ייגמר ככה.

באותו רגע הייתי מרוכזת מידי בפגיעה שלי ובעובדה שלא אמר לי שלום, ולא ראיתי את הדברים כמו שאני רואה אותם עכשיו.

אחרי כמה שיחות עם חברים (גברים), שהסבירו לי שההתנהגות שלו בדיוק מראה כמה קשה היה לו עם הסיטואציה, אני רואה דברים אחרת קצת.

 ואולי אפילו היה בוחר כן להגיע לפה באמצע הלילה. כי בשבילו זה היה יכול להיות עוד לילה עם סקס טוב, לפני שהוא עוזב את הארץ.

 אז זו גם כנראה דרך להסתכל על הדברים. ואולי זה אפילו נכון.

 אני לא יודעת, אבל קשה לי לחשוב שכל מה שהיה בנינו קרה רק אצלי, אז אני בוחרת באופציה הזו.

 ככה או ככה, התוצאה היא בדיוק אותה תוצאה – אני פה והוא שם.

 אז יותר נעים לי להאמין שהיה לו קשה להתמודד עם זה, בדיוק כמו שלי היה קשה, כי באמת קרה שם משהו בנינו.

 והאמת – אם הוא יגיד שלא קרה שם משהו בנינו, אני אגיד שהוא שקרן.

 הייתי שם איתו יחד.