אפשר להזמין חבר? אפשר להזמין חבר? מתי כדאי להתחיל לתת לילדים לארח ולבקר אצל חברים, באיזו תדירות, האם צריך להתערב ביחסים בין הילדים לחבריהם ומה קורה כשהילד מעדיף דווקא להיות לבד? אלינור איתם | מגזין הורים וילדים ט666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666 חשיבות החברות מדוע כל כך חשוב לנו שלילדים יהיו הרבה חברים? מיכל אוסרי בן-אור, מנחת קבוצות בכירה בתחום הריון, הורות ומשפחה ואחראית הדרכת מנחים ברשת "דיאדה", מסבירה כי חשוב לנו שלילדים שלנו יהיה טוב. "ילד שיש לו הרבה חברים נתפש בעינינו כילד שטוב לו, אם כי זה לא תמיד נכון. יש משהו מרגיע בידיעה שהילד שלנו מקובל חברתית. לעיתים זו בכלל הכמיהה שלנו ולא של הילד, והיא נובעת מהזיכרונות שלנו כילדים שחוו בדידות או דחייה חברתית". סיבה נוספת לכך קשורה לעידן שבו אנו חיים. הורים רבים עסוקים כל היום. החיים המודרניים משאירים מעט מאוד פנאי למי שעסוק בעבודה ובפיתוח קריירה. בסדר היום הקדחתני לא נשאר הרבה זמן לחיים הפרטיים. כאשר ילד מבלה עם חברים, ההורה חש שהוא יכול להתפנות לעיסוקיו ללא רגשות אשמה, שכן הילד עסוק בענייניו". ד"ר ד רוני אדם, פסיכולוג קליני המשמש כפסיכולוג מחוזי ב"מכבי שירותי בריאות", מוסיף ומסביר כי אנשי מקצוע בוחנים את יחסיו החברתיים של הילד עם סביבתו כאינדיקציה להתפתחותו התקינה. "התחום החברתי הינו תחום מרכזי בחיינו כבני אדם, על אחת כמה וכמה בתקופת הילדות, ולכן גם מנקודת המבט הפסיכולוגית יש לחיים החברתיים של הילד, ולקשר הבינאישי שלו עם הוריו, אחיו וחבריו חשיבות גדולה מאוד להתפתחותו ולהשתלבותו החברתית כאדם בוגר". הגיל שאפשר להתחיל הורים רבים מתלבטים בשאלה מתי כדאי להתחיל להרחיב את גבולות המסגרת החברתית שמספק הגן ולהזמין את חבריו של הילד הביתה, או לאפשר לו לבקר אצלם. "לטעמי", אומרת ד"ר שרית סגל, פסיכולוגית קלינית, ראש המרכז לפסיכולוגיה וליישומיה במכללת לוינסקי, "כדאי להזמין חברים אל הילד או לקחת אותו לחברים בשעות אחר הצהריים כבר מסביבות גיל שלוש... לפני גיל שלוש הפעוט עדיין עסוק מאוד במרחב הפרטי שלו". "עד גיל ארבע, לעיתים אפילו חמש, הילד נמצא בשלב התפתחותי שנקרא 'שלב החשיבה האגוצנטרית'. כלומר, הוא עדיין מתקשה להבין מדוע עליו לשתף ולהתחלק משום שקשה לו עדיין להבין מה רוצה הילד האחר ומדוע הוא נעלב. מגיל שלוש אפשר להתחיל ללמד את הילד לחלוק ולשתף באופן מאוד פונקציונלי, כי גם לשחק ביחד זה משהו שצריך לדעת. בגילאים אלו המאבקים הם על מרחב משחק ועוד אין רגשות המעורבים בוויתור או בהתחלקות ושיתוף. צורת המחשבה הזו, המתמקדת בעצמי ובמרחב האישי, היא תקינה התפתחותית". מאיזה גיל כדאי לאפשר לינה אצל חבר? "הרצון ללכת לישון אצל חבר אינו תלוי גיל אלא קשור למשתנים רבים כמו בשלותו הרגשית של הילד, יכולתו להיפרד מההורים, שאלות כמו האם הוא סובל מפחדים ועד כמה הוא ביישן", מסביר ד"ר אדם. ד"ר סגל מציעה לפיכך לסמוך על רצונו של הילד. "אם ילד רוצה לישון אצל חבר, כדאי לאפשר לו. יש ילדים שחשים שהם יכולים לישון בביתו של החבר ומגלים באמצע הלילה שקשה להם. גם הורי הילד המארח וגם הורי הילד המתארח צריכים לקחת בחשבון שבאמצע הלילה הילד יבקש לחזור ולישון בביתו. אם אכן באמצע הלילה ילד מבקש לשוב לביתו, וזה יכול להיות אפילו בגיל עשר, לא קרה שום דבר ולא כדאי לעשות מזה סיפור. המסר צריך להיות שזה בסדר גמור לרצות לישון בבית ושבפעם הבאה אפשר יהיה לנסות שוב לישון אצל החבר". איך עלינו, ההורים, להתנהג עם חברי הילדים? איך לנהוג כשחבר מתארח בביתנו? האם להיכנס לחדר מדי פעם לבדוק מה הילדים עושים או להניח להם? אוסרי בן-אור סבורה כי "בגיל הרך ילדים לומדים לתקשר דרך ההתנסות ולעיתים הם זקוקים לתיווך ההורים. בגיל זה ילדים מבלים יותר ביחד בגינת השעשועים מאשר זה אצל זה, ומכיוון שהם טרם רכשו מיומנויות חברתיות, צריך לעיתים לתווך עבורם את היחסים עם ילדים אחרים בגינה. למשל, חשוב לעצור את התנהגותו של ילד בן שנתיים שמרביץ לילדים בכל פעם שהוא מבלה בגן השעשועים. צריך להתערב ולומר לו שלא מרביצים, ושכשרוצים לשחק צריך לבקש במילים". "חשוב גם לתווך לילדים בגיל הרך את הרגשות שהם מביעים דרך ההתנהגות. אפשר לומר למשל 'אתה כועס, מותר לך לכעוס, אבל זה מכאיב שמרביצים. אסור לך להרביץ', ובמקביל לחזק התנהגות חברתית מוצלחת: 'איזה יופי שנתת לו. הוא שמח!'. ילדים לומדים כיצד להתנהג באמצעות חיזוקים חיוביים". כאשר מדובר בגילאים בוגרים יותר, ד"ר סגל אומרת שאין הכרח להיכנס לחדר כל עוד הילדים מסתדרים. "עם זאת, כדאי לכוון את הפעילות, בפרט כשמגיע חבר חדש. יש ילדים עם כישורים חברתיים טובים שיודעים להסתדר עם החבר יפה ואז אינם זקוקים לעזרה הורית, אך לעיתים, במיוחד בקרב ילדי הגן, נדרשת מעט עזרה. ילד לומד שהחבר לא תמיד רוצה לשחק במשחק שהוא מציע. זו הזדמנות טובה עבורו ללמוד שגם לאחר יש צרכים וישנם דברים שהחבר אוהב יותר או פחות ממנו. מגיל שש-שבע היחס לאחר הוא כבר שונה. הילד כבר יכול להיות אמפתי, לדמיין את עצמו בנעלי האחר ולהבין מה הוא רוצה. אז החברות היא יותר הדדית ונדרשת מעט מאוד התערבות הורית, ולכן רצוי לכבד את הפרטיות של הילדים ורק לעקוב ולוודא שהם מסתדרים יחד". "הרבה פעמים ההורים נוטים להתערב מכיוון שהם חוששים למשל שהילדים יבלו את הזמן המשותף במשחק במחשב. החשש מהמחשב נובע מהעובדה שלרבים מההורים לא היו מחשבים בילדותם וזהו חשש מפני הלא נודע. נדמה להורים שמשחק המחשב הוא משחק יחידני, ללא שיתוף חבר, אך לא תמיד זהו המצב. למעשה משחק משותף במחשב יכול להיות מאוד מעשיר גם מבחינה חברתית. ילדים יכולים ללמוד ממנו כיצד לשחק בתורות - פעם אני משחק ואתה מסתכל ואז מתחלפים. ישנם משחקי מחשב שבהם אפשר לשחק יחד וללמוד זה מזה, ואפשר גם לפעמים לנסות לשבור ביחד שיא חדש. כלומר, ישנם היבטים חברתיים רבים גם למחשב". יש טעם לסכם עם הורי החבר מה יהיה מותר ומה יהיה אסור בעת הביקור אצלנו? "הייתי מפרידה בין שני המקרים", אומרת ד"ר סגל. "במקרה אחד חוקי הבית שלנו שונים מהנהוג בביתו של החבר. למשל כאשר החבר שומר על כשרות, כדאי לבדוק מראש עם הוריו אילו מאכלים אפשר למשל להציע לו. גם לגבי ממתקים יש הרבה הורים שמבקשים להגביל את אכילתם בביתם של החברים. אלה הם נושאים הקשורים לערכים שכדאי שהורים יסכמו בינם לבין עצמם לפני האירוח. במקרה השני יש יותר מקום לגמישות. אם למשל אצלנו כולם יושבים לאכול ארוחת ערב ביחד בשעה שבע ואילו בבית החבר הדבר אינו נהוג, נוכל להזמין גם את החבר להצטרף לארוחה. זהו אורח החיים שלנו והחבר מוזמן להצטרף ולקחת בו חלק". כדאי לכוון את הפעילות, בפרט כשמגיע חבר חדש המינון הנכון אז כמה פעמים בשבוע כדאי לילד להיפגש עם חברים? ומה עושים בימי החופש הגדול שבהם יש לילד הרבה זמן פנוי ונראה לנו שאת כולו הוא מבלה עם חבריו? ד"ר סגל טוענת שהמינון הנכון הוא זה שנקבע על ידי הילד עצמו. "כדאי לאפשר לילדים להזמין חברים בתדירות שהם חשים שזה מתאים להם. ממש כמו שלנו יש את הימים או התקופות שבהם אנו חשים שמתאים לנו להזמין אלינו חברים או ללכת לבקר אצלם, כך גם לילדים יש את המינון שהם חשים שהוא נכון". אוסרי בן-אור מתייחסת לחשיבות ולתדירות המפגשים החברתיים בקבוצות הגיל השונות. "בגילאים צעירים, כמו ארבע או חמש, הילדים נמצאים בשלב הלמידה של יחסים חבריים. הם לומדים לשחק ביחד ולחלוק בצעצועים. לעומת זאת, לקראת גיל ההתבגרות לחברויות ישנו תפקיד אחר. בשלב זה החברים הם קבוצת השייכות. כיוון שהילדים מגבשים לעצמם זהות, עצמאות ונפרדות דרך קבוצת השייכות, החברים הם המודל לחיקוי. מכאן שילד גדול יותר ירצה לבלות הרבה יותר זמן עם חבריו מאשר ילד בן ארבע. הדוגמא הזו מלמדת אותנו כי חשוב מאוד להקשיב לרצונו של הילד. ילדים יודעים בדרך כלל למה הם זקוקים. חשוב שההורים יכבדו את רצונו של כל ילד ואת הטמפרמנט שלו". כדאי להזמין חברים אל הילד או לקחת אותו לחברים בשעות אחר הצהריים כבר מסביבות גיל שלוש"ההתנסות בגן או בבית הספר יכולה להיות מאוד מעייפת עבור ילדים. קשה מאוד לשמור על חוקי הגן או בית הספר, למצוא את המקום בין החברים, להיאבק על המעמד ולהתחלק בתשומת הלב של הגננת או המחנכת עם שאר הילדים, ולכן יכול מאוד להיות שיהיו ילדים שיעדיפו להיות בשעות הפנאי בין כותלי הבית מאשר במשחק עם חברים. עם זאת, יש לשים לב להתנהגות הילדים כדי לאתר מתחים שאינם מודעים אליהם. אם בנכם בן הארבע מגיב בעצבנות לאחר מפגש עם חברים, כדאי להקטין את מינון הפגישות לפעם או פעמיים בשבוע, למרות שהוא מבקש להיפגש עם חבריו לעיתים קרובות יותר". "לפעמים ילד יעדיף להיות עם אמא או אבא בשעות אחר הצהריים, במיוחד אם יש בבית תינוק בבית שמושך את תשומת לב ההורים. שם המשחק הוא איזון והקשבה. עלינו לאפשר לילד להיפגש עם חברים, אך לדאוג שיהיה לו די זמן להקדיש גם לפעילויות הכרחיות כמו שינה, הכנת שיעורי בית, בילוי זמן משותף עם ההורים וגם 'זמן ציפה' - זמן שבו הילד מעסיק את עצמו, אפילו אם הוא סתם חולם בהקיץ". ומה כדאי לעשות כשהילד לא רוצה כלל להזמין חברים הביתה או לא מוכן להתארח אצל חברים? "תפקידנו כהורים הוא גם לעודד את הפעילות החברתית של ילדינו", מסביר ד"ר אדם. "כאשר קשה להם, עלינו לנסות לסייע להם באמצעות שיחה, שכנוע ועידוד, תוך שיתופם בניסיון החיים שלנו. לעיתים נחוצה גם עזרה יותר פרקטית, אך זו צריכה להינתן לאחר דיון משותף עם הילד ולאחר הבעת הסכמתו ליצור קשרים חדשים או מחודשים. למרות שלעיתים הילד כביכול מרוצה ממצבו, אני מציע להורים לא לקבל את המצב הזה ולא לאפשר לו לוותר לחלוטין על פעילות חברתית, אלא לסייע לו ליצור איזון טוב יותר בין הלבד לביחד". ד"ר סגל מרחיבה את ההמלצה הזו. "במקרים שבהם הילד לא רוצה להיפגש עם חברים, כדאי לברר את מקור הקושי. יש ילדים שקשה להם מאוד להתחלק בצעצועים שלהם ולכן הם מעדיפים לא לארח חברים בביתם. יש גם ילדים שחשים מוגנים רק בין כותלי הבית שלהם. כל קיצוניות כזו היא לא טובה. אם הילד לא רוצה לארח כדאי לדרבן אותו להזמין חברים הביתה כדי לאפשר לו ללמוד לשתף ולהגן פחות על הטריטוריה שלו. אם הוא מסרב להתארח אצל חברים, כדאי לעודד אותו לעשות זאת. בכל מקרה, אני סומכת מאוד על האינטואיציה ההורית. הורה מרגיש מתי נכון לדרבן את הילד ומתי להניח לו לעשות את מה שמתאים לו". |