אחת מהן נראתה להערכתי סטודנטית סביב גיל 25-7, שיער ארוך חלק. אחותה הקטנה סביב גיל 5-6, ילדה יפה. רחוב עירוני, סתמי ואפור בגבול של רמת גן - בני ברק – צפון תל אביב.
הן נעצרו לצידי במעבר החצייה, ממתינות שהאור יתחלף לירוק. מולנו, ממש מעבר לכביש, עמדו שתי אחיות אתיופיות, גם כאן ילדה קטנה האוחזת ביד אחותה הגדולה.
"איכס !" אמרה האחות הקטנה היפה לאחותה הגדולה, כשהבחינה בילדה האתיופית, תוך שהיא מעווה את פניה בגועל. "תראי איזו ילדה מכוערת!".
"לא איכס", השיבה לה אחותה מבלי להתבלבל , בסבלנות נעימה שהערצתי. "היא יפה כמו שאת יפה. רק אחרת.".
*מקרה אמיתי שהייתי עדה להתרחשותו לפני קרוב לעשר שנים. |
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה על המשוב, אמנון. גם אותי זה מאד הרשים ושימח, התגובה הבוגרת שלה וההדרכה העדינה שהיא מנחילה לאחותה. אני יודעת שאפילו היום, כשיש לנו את טיטי - מלכת היופי האתיופית הראשונה בארץ (היא מקסימה בעיני ! ) , עדיין הפחד מהזר ומהשונה נוכח ממשי וקיים. לפני שנה שמעתי קולגה שלי מהעבודה מדברת בטלפון עם הבת שלה בת השמונה על מסיבת יום ההולדת שהיא עורכת לכבודה, והסתבר לאחר מכן שבה הבת אמרה לאמא שלה שהיא לא מעוניינת להזמין את בת כיתתה האתיופית למסיבה, ואמא שלה גערה בה שאין כזה דבר, שהיא לא מסכימה שכל הבנות בכיתה יגיעו חוץ ממנה, והכריחה אותה להזמין גם את האתיופית למסיבה.
אח"כ היא מיד שיתפה את כולנו, והתייעצה איך כדאי להתייחס לכל העניין, האם לפי דעתנו היא נהגה נכון שהכריחה את הבת שלה, ומה עושים במקרה עגום כזה.
:-((
זה מקרה אמיתי שלדעתי סוריאליסטי מידי שגילויי גזענות חמורים כגון אלה ממשיכים להתרחש בימינו.
מאד מייאש.
נכון.
תודה, מיכל :-)
אני אוהבת שאת חופרת ומפשפשת עמוק בבלוג ומוצאת פוסטים ישנים שלי, טורחת לקרא ולהגיב, זה מאד מחמיא ונעים, כיף גדול :-)
אכן.
לא קל.
אך אפשרי.
כן ברור, לא ניסיתי לצחוק על זה חלילה או משהו. אמרתי את זה ברצינות (לפעמים אני לא ציני, זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים זה יוצא לי ככה בטעות
). ברור שאם מדובר בחינוך מקיף ורציני אז אפשר לשנות תפיסות כאלה, אבל רק חידדתי את הבעייתיות הזאת, כלומר שהיא מושרשת כל כך עמוק בחברה שלנו שלא קל לעקור אותה, גם אם זה באמצעות משפט חכם.
אלי,
אני מודה לך על ההתייחסות.
מתוק אמיתי אתה.
אתה לא מאמין שהתפישות שלנו קשורות
גם בחינוך ובהשפעה של הקרובים לנו,דוגמת המשפחה?
במקרה הזה,
מדובר בילדה קטנה ובאחותה,
אשר מאפשרת לה להתבונן
באופן ומזוית שונה,
וזאת כאשר היא עוד "רכה בשנים".
יש סיכוי לאופטימיות זהירה,לא כן?
באמת כל כך אקטואלי.
"יפה אבל אחרת" - השאלה עד כמה הילדה הקטנה הבינה את זה?
הלוואי שהיה באמת אפשר לפתור בעיות כל כך קשות, כמו פערים תרבותיים בתפיסה האסתטית שלנו, בעזרת כמה מילים חכמות.
הייתי רוצה להאמין בזה, אבל זה לא קל
לאור אירועי האקטואליה האחרונים
בנושא האתיופים,
הסיפור האמיתי (!) שחיברתי פה,
נראה לי רלוונטי ביותר.
לכן,
אשמח שעוד אנשים יחשפו אליו ויקראו אותו.
מכאן נובעת התגובה הזו.
רנצ'ו,
ריגשת אותי כשבחרת בציטוט
מהשיר הזה (רחל שפירא),
שאני כה אוהבת.
מוסיף רוך לקוצי הרחוב.
טוב לראות וטוב לשמוע, "פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין"