סופסוף אתה נוסע ולאן?להודו.
אין אני יכול לתאר עד כמה אני שמח בשבילך ,גם מקנא כמובן, אבל קנאה מפרגנת ולא צרת עין.
בחיי שאני מכיר אותך מיום היוולדך ואחרי ילדות מטורפת יחדיו וחברות חזקה – הגענו היום למקום של אהבה וקירבה, כל זאת כבוגרים המלווים איש את רעהו, או יותר נכון – איש את אחיו כבר הרבה מאוד זמן.
עוד לפני נסיעתי הצעתי לך לחבור אלי ולטייל יחד בתת היבשת המופלאה הזו.
היו לך לימודים ועניינים שמנעו ממך הצטרפות זו.
מהודו הרחוקה דיברנו לא מעט ואף התכתבנו הרבה ועלתה גם ההצעה שאשאר עוד ונטייל יחד.
אז בדקתי את העניין ודע לך שאיך שהגעתי לדהרמסלה, הכרתי שני אחים שטיילו יחדו המשפט הראשון שאמרתי להם היה:"אני מת שאחי יהיה אתי כאן!
כמעט זה קרה, רק כמעט.
גם לי נוצרו סיבות שמנעו ממני לחכות ולטייל אתך, למרות הרצון העז.
אני רוצה לנצל יקירי במה זו ולאחל לך טיול מדהים(אין לי ספק שזה הולך להיות מסע חייך...)
נכון, שנינו נסענו לא מעט בחיינו, אני התרכזתי באירופה
ואילו אתה נסעת למדגסקר,קניה, קוסטה ריקה, תאילנד ועוד.
כל נסיעותיי קודם לכן היו מלוות בבת זוג ,חבר, משפחה - או נסיעות עסקים שונות. אף פעם לא לבד, אף פעם עד הודו.
אני יודע שדברים קורים כשהזמן מבשיל ולכן זה בדיוק הזמן שלך לנסוע להודו.
אתה הולך לעבור מסע מופלא: תהנה בלה, מנאלי, פרווטי ודהרמסלה.
עם היופי עוצר הנשימה במקומות אלו, תגלה (כמוני),שהמסע הולך לתוכך פנימה.
אין מופלא מכך.. רוצה לומר לך אחי יקירי, אני יודע שאתה עומד להתאהב בהודו ולכל אחד דרושה נסיעה אחת לבד להודו,
לחוות בלי הצורך להיות עסוק בצרכים או רצונות של אחרים, שבדרך כלל מתנגשים ויכולים לגרום למתחים.
יודע אנוכי שאנחנו עוד ניסע יחד,להודו.
יהיה זה שונה בתכלית מהנסיעות המשותפות אותן ערכנו באיטליה, שווייץ וצרפת.
עוד אני כותב לך, אני כבר מתגעגע.. אוהב,אחיך.
ו..כן,נמסטה ג'י(ל) |