שמו היה פלמינג והוא היה איכר סקוטי. יום אחד כשעבד בשדה שמע זעקה לעזרה מביצה קרובה. הוא רץ אליה ושם ראה ילד מבועת שקוע בבוץ השחור נאבק להשתחרר וזועק לעזרה. האיכר פלמינג הצליח בתושייתו לשחרר את הנער מן הביצה, דבר שללא ספק הציל את חייו.

למחרת עצרה כרכרה מהודרת ליד ביתו של האיכר. איש אציל לבוש בפאר יצא מן הכרכרה, פנה אל האיכר שעבד בחצר והציג עצמו כאביו של הנער שהאיכר הציל. אני רוצה להודות לך על שהצלת את חיי בני ולתת לך מה שתבקש ממני, אמר האציל. לא, ענה לו האיכר, אני לא יכול לקבל דבר עבור מה שכל אדם באשר הוא היה עושה אילו היה במקומי - השיב לו האיכר. באותו הרגע יצא מהבית בנו של האיכר.

האם זה בנך? שאל האיכר.

כן, השיב האיכר.

אני מבקש ממך שתסכים שאספק לבנך את אותו החינוך שאני מספק לבני, אמר האציל.

האיכר הסכים ובנו נשלח אל בית הספר הטוב ביותר באנגליה באותם הזמנים. כשסיים, נשלח ע"י האציל - על פי רצונו של הנער - אל בית הספר לרפואה של בי"ח "סיינט מרי" בלונדון. כעבור זמן נודע הנער בכל העולם כסר אלכס פלמינג, מגלה הפניצילין.

כעבור שנים, בנו של אותו אציל שהאיכר הציל מהביצה חלה בדלקת ריאות ונרפא ממחלתו ע"י פניצילין.

שמו של האציל: לורד רנדולף צ'רצ'יל.

שמו של הבן שניצל מן הביצה: סר ווינסטון צ'רצ'יל שהציל את האנושות מהנאצים.