אני דיסקרטי בדרך כלל, אבל הפעם לא עמדו בי כוחותיי וגברה תאוותי על ערכיי, עד מצאתי עצמי רץ לספר לחבר'ה (טרם יבשה הדיו מדפיי, מטיוטותיי), על המפגש הלוהט שלכדה עדשתי הלחה, אמש, בחוף הכי בודד בעולם.
זו התמונה שצילמתי, זאת השפה השלוחה ואלו מילותיי הטריות, השלוחות אל חבריי:
אהבה שמיימית
בְּעֲדְשָׁתִּי הַמִּזְדַּקֶּרֶת תָּפַסְתִּי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, עַל חַם צָפִיתִי בָּהּ בְּחֻלְשָׁתָהּ, שׁוֹלַחַת שָׂפָה שֶׁל גַּעְגּוּעַ, בָּהֶרֶף טֶרֶם הַגִּיעָהּ אֶל אֲהוּבָהּ הַמָּתוּחַ, מְאֹפֶק אֲדִיש עַד אֹפֶק מְסַרְהֵב.
בְּעֲדְשָׁתִּי הַמִּתְחֲשֶבֶת הֵבַנְתִּי אֶת אֵלַת הַשֶּׁמֶשׁ, יְמָמָה הִיא נִשְׂרְפָה בְּלַהָט עֶרְגוֹתֶיה, ולֹא עָמַד כֹּחָהּ עוֹד לְהַמְתִּין עַד יְצַנֵּן הַקַּו הַמְּסָרֵב, אֶת עֵין הַסְּעָרָה בְּאַרְגָּמָן תַּחְתִּיוֹתֶיהּ.
וְהַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, כָּךְ נִצְפּוּ בַּעֲדַשְׁתִּי הַלָחַה, רִיקְּדו בְּאוֹרְגְּיַת גְּוַנִים, לְרֶגַע נִדְמוּ כְּאוֹחֲזִים בָּהּ, טֶרֶם שְׁקִיעָתָהּ.
כל הזכויות על התצלום ועל השיר שמורות לטקסטים הוצאה לאור
|
