15.07.08 

יום ארור. 

במשך החודשיים האחרונים מצבה של כלבתנו הולך ומתדרדר, 13 שנים אנחנו ביחד. 

הילדים גדלו אליה, לא מכירים מצב של חיים בלי האחות השעירה הזו שלהם ההולכת על ארבע. 

הקורטיזונים  לא מועילים עוד והגידול שלצד פניה, יצר פנים חדשות המטות את ראשה מעומס הכובד אל הצד. 

ואז הגיע הרגע, היא נתנה בי את אותו המבט שלא משתמע לשני פנים, המבט שממנו חששתי מכל ולו ייחלתי בו זמנית מזה זמן רב, מבט של "גאלי אותי מייסוריי אינני יכולה יותר". 

כבר חודשיים אנו מאריכים את הסבל הזה שלה כי הילד מתקשה להיפרד. אך לפני יומיים גילה גדלות רוח, הוא הביט בה ואמר לי: "אמא, הגיע הזמן להפרד ממנה!", זו היתה הפעם הראשונה בה לא נזקק לשעות נחמה ושיחות אין סופיות, הוא עשה את הדבר האצילי ביותר שיכול בן אדם לעשות והוא היה אז רק בן תשע, הוא הבין שהוא שם עצמו בצד ואותה במרכז וראה רק את טובתה. 

...אבל היה זה יום מקולל והלכתי איתה לוטרינר לקבל את "נשיקת המוות", חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה שאני כל כך אוהבת אותה והיא...עצמה עיניים ובסופו של יום קברנו אותה בסמוך לחורש הטבעי של ביתנו כבקשת הילדים. 

*** 

14.07.09 

שילשום, שנה אחרי, הבאנו אותה. 

יומיים לפני כן, נסעתי ללקוחה.

כשהקשתי על דלת ביתה, נביחות של כלב עם ריאות של פברוטי קידמו את פניי. 

הדלת נפתחה ובפתח עמדה כלבה גדולה, שחורה ויפיפיה...תמיד היתה לי חולשה לכלבים, אבל הפעם היה זה משהו אחר, עמוק יותר, מן חיבור אמיתי והדדי. כשאמרה לי הלקוחה שהכלבה ננטשה ואומצה על ידה בגיל חודשיים, אך מאז חלפו כמעט חמש שנים והכלבה זקוקה לבית גדול יותר ולילדים, לא היה צריך עוד דבר. 

היא עדיין עצובה ולא מבינה מדוע אירע לה המהפך הלא צפוי הזה בחייה,אך היא צמודה לבתי ובני ועושה רושם שהם בדיוק מה שהיה חסר לה. 

רק מה, עליה וקוץ בה. הכלבה דוברת אנגלית בלבד. זה אומר שתוכלו למצוא אותי מדברת כיום אנגלית עילגת עם הולכת הארבע ותשמעו אין מראה פאתטי מזה: "קאם היר גירל" עכשיו תוסיפו לזה מבטא ישראלי מזעזע והרי לכם טראומה נוספת לכלבה. 

הילדים לעומת זאת לא מפסיקים ללמוד את השפה בעיקבות המורה החדשה ולחשוב שילד יבחר ללמוד אנגלית ועוד בתקופה החופשה השנתית, חזיון אחרית הימים. 

יש עוד כמה איכויות נפלאות לכלבה הזו. לדוגמא, היא מאוד לא אוהבת שצועקים, יש לה טראומה גם מזה, כך שבן זוגי ואני מנסים להתעצבן זה על זו רק בסתר, כי לא רוצים לגרום לעוגמת נפש קשה, הילדה רגישה, אז מחפשים אפיקי פריקה חדשים...למשל להתכתב במסנג'ר בשני המחשבים, כך שהנזקים הם בעיקר למקלדת המוכה (בחיי שצריך לרשום על זה פטנט בחיים לא התווכחנו כל כך בשקט והמקלדת סובלת הכל).

וכנגזרת מגיעה דילמה חדשה לביתנו. 

עד היום דיברנו אנגלית כדי שהילדים לא יבינו, ככה אפשר לפרוק not in front of the children מהיום אסור לפרוק גם באנגלית כי "...לא לפני הכלבה" (כן בעברית כדי שלא תבין).

ובכן אנו שוקלים לקיחת קורס מזורז בפורטוגזית מדוברת, לטובת הילדים אלו שעל שניים ואלו שעל ארבע (בתי הזוחלת עדיין והשנייה שהולכת דווקא זקופה). 

נגמר.  גם אנגלית כבר לא רלוונטית מאז שהגיעה אלינו נסי, בחיי שהיא עשתה בעבור הילדים מה ששום מורה לאנגלית לא היתה מצליחה. 

מאחלים לך נסי הסתגלות מהירה ואנחנו נעשה הכל בכדי שתרגישי כאן בבית, עובדה את הלילה הראשון ביליתי לידך בסלון על מזרן מעופש ורק שלא תרגישי לבד... איתך.   

האתר האישי שלי: www.e-sheet.co.il