כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (14)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      2/8/09 00:46:

    צודק...

     

    פיני

      30/7/09 21:52:


    לשירי איתך הסליחה

    באשר להיותך אשה אומר דבר עליו אני חוזר בכל הזדמנות והכוונה בפורומים בהם אני מרצה

    למשל בפו"מ המשטרתי שהוא ברובו גברים כמובן:

     

    הנשים בהכללה הן בעלות תכונות מעולות יותר לניהול

     

    ראיה אחת:  מדוע בשלש הדתות באופן לא מפתיע ,נערכים תמיד לראות באשה כשונה ולמעשה להפלותן לרעה (מפחד אולי ?)

    ראיה שניה: האשה המערבית ביחס לגבר המערבי מתפקדת בסביבת "המערכות המורכבות" באופן אפקטיבי יותר כיון שהוא

    בעלת יכולת חשיבה לא-ליניארית טובה יותר מהגברים.

     

    היכולת של עבודה במקביל הרבה יותר נפוצה אצל נשים, מטבע העיסוקים בהם היא מתמודדת מבראשית

     

    להשתמע

     

    בהערכה רבה

     

    עפרון רזי

      28/7/09 08:05:

    צטט: עפרון רזי 2009-07-26 16:47:09

     

    לשירי אברהם סהר שלום

    עיינתי בתגובתך וראיתי גם מעט את הרקע המקצועי שלך ולכן כאדם העוסק בפיתוח מנהלים, הרי תגובתי לתגובתך

     

    לא מפתיע שיועצים רבים והיועצים הארגוניים ביניהם אינם משקיעים די בחידושים הדינאמיים המתרחשים בסביבה המשימתית

    בהם הם מתפקדים. זאת בעיה קשה כמובן של סדרי עדיפויות, ולכך השלכה על היכולת לספק יעוץ בעל ערך במקרים רבים.

     

    הנושא בו אנו מדברים כבר שנים מתרחש ומשפיע מאד על קבלת ההחלטות הניהוליות, בעיקר בתחום האסטרטגי אך לא פחות גם בביצוע של המהלכים הנובעים nהדואליות הזו של " coopetition  " ,שהוא כמובן בתחום הטקטי.

    ראה יחסים בין מדינות מרביצים אחד לשני ומשתפים.פעולה מצד שני. כך גם נוהגים ארגוני מודיעין לביניהם.

     

    לסיום באשר למודל תיאורתי לפחות ספר אחד יכול לספק לך את העומק אותו הינך מחפש

     

          The Complexity of Cooperation   Agent-Based Models of Competition and Collaboration  Robert Axelrod

     

     מציע שתראה בהמשך גם את תגובתי לאלי כהן

     

    מקווה שתגובתי תביא לך תועלת

     

    עפרון רזי

     

     

     

     

    היי עפרון

    אני מודה לך מאוד הן על המאמר והן על תגובתך המורחבת .

     

    רק עניין פעוט עומד כרגע על הפרק ומטריד אותי עד מאוד:

     

    מעטים מאוד מאוד, עד אפסיים

    הם המקרים בחיי,

    שמישהו חשד בי שאני גבר!

     

    אני לא יודעת מאין שאבת רעיון מהפכני זה

    אבל אני שמחה לבשר לך שבפעם האחרונה שבדקתי

    מצאתי שגבריות אינה נימנית בין תכונותי.

     

    :-)

     

    שירי

     

     

      27/7/09 11:06:
    עוד על חשיבות שיתוף הפעולה ראו בפוסט של צבי לניר:

    הגישה השילובית ליציאה מהמשבר

     

    פיני

      26/7/09 17:22:

    לאלי כהן שלום רב

     

    פיני שותפי, כבר הודה לך כך שנותר לי רק להצטרף אליו.

     

    אתה כותב "...אלא שהתברר שיש צורך לפצל את האחריות והסמכות. לבסוף שימשו בו כמה מהיועצים במקביל ובשיתוף פעולה ראוי לציון."

    לדוגמא שלך יש היבט מעניין, ראוי לציון . מה כאן ראוי לציון, הרי מראש היונ צריכים שלא לחלק אחריות וסמכויות

    דהיינו קודם לריב ולהזיק ואח"כ....

     

    הפיצול, אלי, כפי שתוכל לראות בפוסטים שבבלוג זה גורמים ל-"שריפת-אנרגיה" וכל המשתמע מכך. בסרטים 0או אולי גם במציאות)

    ראינו מקרים בהם כבאים שרפו יער וקיבלו צל"ש

     

    אני מקווה שתראה בתגובה, הפנייה לנושאים המהותיים. האם במעשינו אנו "יוצרים-ידע"ה או "שורפים-אנרגיה". האם אני

    יצירתיים מעבר להשקעה ביצירתיות וכ"ו

     

    אציין לסיום שנושא המדידה והקריטריונים הנכונים למדידתה, ככלי ניהולי, מהווה מרכז בעשייה שלנו.

    זאת תוך התיחסות שאנו מתפקדים בסביבה משימתית לא ליניארית כלומר  בסביבה של "מערכות-מורכבות " בהן נדרשת

    "חשיבה מערכתית".  במסגרת זו חקרנו את נושא ה-" Coopetition"  שאינו כה פשוט מבחינת מודל יישומי.

     

    מציע שתראה גם את תגובתי לשירי למעלה

     

    באם הועלתי לך ולדיון מה טוב

     

    בברכה

    עפרון רזי

      26/7/09 16:47:

     

    לשירי אברהם סהר שלום

    עיינתי בתגובתך וראיתי גם מעט את הרקע המקצועי שלך ולכן כאדם העוסק בפיתוח מנהלים, הרי תגובתי לתגובתך

     

    לא מפתיע שיועצים רבים והיועצים הארגוניים ביניהם אינם משקיעים די בחידושים הדינאמיים המתרחשים בסביבה המשימתית

    בהם הם מתפקדים. זאת בעיה קשה כמובן של סדרי עדיפויות, ולכך השלכה על היכולת לספק יעוץ בעל ערך במקרים רבים.

     

    הנושא בו אנו מדברים כבר שנים מתרחש ומשפיע מאד על קבלת ההחלטות הניהוליות, בעיקר בתחום האסטרטגי אך לא פחות גם בביצוע של המהלכים הנובעים nהדואליות הזו של " coopetition  " ,שהוא כמובן בתחום הטקטי.

    ראה יחסים בין מדינות מרביצים אחד לשני ומשתפים.פעולה מצד שני. כך גם נוהגים ארגוני מודיעין לביניהם.

     

    לסיום באשר למודל תיאורתי לפחות ספר אחד יכול לספק לך את העומק אותו הינך מחפש

     

          The Complexity of Cooperation   Agent-Based Models of Competition and Collaboration  Robert Axelrod

     

     מציע שתראה בהמשך גם את תגובתי לאלי כהן

     

    מקווה שתגובתי תביא לך תועלת

     

    עפרון רזי

     

     

      26/7/09 00:27:

    תודה אלי על תגובתך המלמדת תמיד.

    הוספת לנו דוגמה ל"שיתוף פעולה תוך תחרות"...

     

    לילה טוב

     

    פיני

      25/7/09 17:12:

     

    פיני, כתוב יפה מאוד ומשכנע. נהניתי לקרוא.

     

    עד כדי כך השתכלל שיתוף הפעולה, שנוצרה מילה חדשה - "Coopetition" -

    שבאה לתאר "שיתוף פעולה תוך תחרות":

     

    השתתפתי פעם בפורום יועצים בארגון עסקי כלשהו כשכל יועץ אחראי לחלק אחר מהמשימה וכדי לתאם את התקדמות הפעילות קיימנו כמה ישיבות עבודה קצרות לתיאום הפעילות כשכל פעם משמש יועץ אחר כיו"ר הדיון.

     

    במקור היה אמור להיבחר רק אחד מהיועצים ( המתחרים לכאורה זה בזה ) אלא שהתברר שיש צורך לפצל את האחריות והסמכות. לבסוף שימשו בו כמה מהיועצים במקביל ובשיתוף פעולה ראוי לציון.

      21/7/09 01:48:

    רוב תודות שירי, בשמי ובשם עפרון

     

    פיני

      20/7/09 22:51:

    מאמר מעניין

    ומאיר נושא-שמרחף מעל, שכולנו חשופים לו

    אבל עוד לא נתקלתי במישהו שהצביע על העניין כעל תופעה

    או יצר מודל תיאורתי, שמתאר ומגדיר את "שיתוף הפעולה התחרותי".

     

    מצא חן-בעיני הרעיון

    וגם המאמר

     

    תודה

     

     

      20/7/09 17:13:

    מיקי היקר ובת זוגתו,

     

    תודה מקרב לב

     

    כל אהבתי

     

    פיני

      20/7/09 17:04:


    פיני יקירי

    הצרה היא שמאחורי כל  "מערכת ניהולית" פשוטה או מורכבת, נמצאים אנשים ולא אוביקטים(פלורה, פאונה) מעולם הטבע...

    בעוד שלאחרונים יש מטען גנטי הפועל למען תפעולם ושרידותם האופטימלי, הרי שב"אנשים" -אצלנו- קיימים כוחות גנטיים וסביבתיים שקשה לתעלם באופן אופטימלי,  אלא רק אם יש שכר ברור בצידו....

    נהניתי לקרוא

    מיקי

      17/7/09 14:17:

    תודה על הכל יקירתי...

     

    כל אהבתי

     

    פיני

      16/7/09 20:31:

    פיני פיני...

    אבדה התקוה...הלוואי והיינו לומדים ומיישמים קמצוץ מחכמת הטבע...

    ידידתך מהארגון "הגדול"...

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    שיתוף פעולה – בטבע ובארגונים

    14 תגובות   יום חמישי, 16/7/09, 11:26

    אחד הטיעונים המרתקים שמעלה חלק מאנשי "תורת המערכות המורכבות" הוא שמערכות

    מורכבות, מתחומים שונים, מתנהגות, ככלל, בצורה דומה. מכאן, שכאשר אנו נתקלים

    בבעיות לא מובנות במערכות מורכבות מסוג אחד, נוכל להבין אותן טוב יותר אם נתבונן,

    באותו הקשר, על מערכות מורכבות מסוג אחר.

    אם חסרות לנו תובנות בארגונים אנושיים, נוכל להעשיר אותן דרך התבוננות, למשל,

    במערכות מורכבות אחרות בטבע.

    נדגים זאת בפוסט הנוכחי בסוגיית שיתוף הפעולה הבין ארגוני והבין מערכתי

    (Cooperation).

     

    מטבע הדברים, נמצא בטבע מגוון אפשרויות, מאנוכיות מוחלטת ועד שיתופי פעולה יוצאי

    דופן.

    מהצד האחד - 'שרשרת המזון', שבה גזע אחד אוכל את רעהו; והשתלטות זן אחד של חיות

    על רעהו עד כדי הכחדתו;

     

    מהצד האחר - שיתופי פעולה במקומות לא צפויים. דוגמה כזו, של פעילות גומלין, עד כדי

    סימביוזה, בין נמלים מזן מסוים לפטריות, מביא צבי ינאי בספרו "מסע לתודעת הטבע":

     

    מלים אלה פיתחו טכניקה של גזירת פרחים ועלים לפיסות קטנות. פיסות אלה משמשות,

    לאחר עיבוד מסוים, מצע גידול לפטריות. כדי להכשיר גינה זו ליעודה הנמלים אינן מסתפקות

    בדישונה באנזימים ובהפרשות. הן מייצרות גם חומרים אנטיביוטיים להגנת הפטריות בגינה

    מפני פטריות טפילות וחיידקים. בתמורה לשירותי הגנה והסעדה, הפטריות מפרקות עבור

    הנמלים את התאית של העלים לחלבונים ולסוכרים, ומנטרלות את רעלי ההגנה של העץ אשר

    ממנו נלקחו העלים. נוסף על כך, הן מצמיחות בגופן בליטות בולבוסיות, המשמשות מזון

    למארחותיהן. במרוצת הסימביוזה הזאת, שהחלה לפני חמישים מליון שנה, איבדו הנמלים

    חלק מהאנזימים שלהן ונעשו תלויות במיצי העיכול של הפטריות,

     

    ואילו הפטריות, בגלל הבליטות הבולבוסיות, איבדו את יכולתן להתקבץ למבני על, ועקב כך,

    גם את האפשרות ליצור מושבות חדשות באמצעות נבגים נישאים ברוח. הפטריות נעשו אפוא

    תלויות בנמלים בכל הקשור להגנתן, לתזונתן ואפילו לתפוצתן. לראיה, כאשר מושבה של נמלים

    מתפצלת לשתיים, המחנה הפורש נוטל עימו קמצוץ של פטריות להקמת גן פטריות במקום

    מושבו החדש."

    (ינאי,2005, עמ' 277-276)

     

    נמלים

     

                                                                                                                           

    מתי יתקיים שיתוף פעולה בטבע? כאשר הוא משרת את "מטרת העל" של הטבע: הישרדות

    במובן של המשכיות, תוך התאמה למציאות המשתנה.

     

    אותו עיקרון בדיוק תקף גם בארגונים אנושיים.

    מאוד היינו רוצים לראות - כמשלמי מיסים וכחסידי המינהל התקין - ארגוני שירות ציבורי

    המשתפים פעולה ביניהם. אולם, ארגוני השירות הציבורי פטורים בדרך כלל ממוראו של

    החשש לאבד את נתח השוק שלהם ו"לצאת מן המשחק" (וגם אם קיים חשש כזה, ברוב

    המקרים המנהלים מדחיקים אותו, או שאינם מודעים לו). לכן, משחקי האגו גוברים בהם

    על ההיגיון המערכתי.

     

    לעומת זאת, במגזר העסקי, אפילו במקומות שנצפה בהם פחות לשיתוף פעולה, הוא

    יתקיים, אם הוא משרת את שרידותו של הארגון והתאמתו למציאות.

     

    המציאות המשתנה במהירות, ביחד עם העובדה שהשלבים הבאים של ייצור הערך –

    בטכנולוגיה, בשיווק, בביו רפואה או בפס הייצור –  נעשים וייעשו מורכבים מאי פעם,

    יוצרים מצב, לפיו, אף חברה או מחלקה לא תוכל להתמודד איתם בכוחות עצמה

    (פרידמן, 2006, ע' 323).

     

    ג'ואלקאולי, ראש מחלקת התכנון האסטרטגי של  IBM, צוטט כשאמר כי:

     

    "בשטחים רבים אנו רואים היום, ששלבי החדשנות הבאים יכללו נקודות חיתוך בין

    תחומי התמקצעות מתקדמים ושונים. החדשנות הטכנולוגית המתקדמת ביותר בכל

    תחום... מתמקצעת והולכת. ברוב המקרים, ההתמחות של החברה שלכם או של

    המחלקה שלכם מתאימה רק לנתח קטן מכל עסק או אתגר חברתי.

    לפיכך, כדי להשיג פריצת דרך משמעותית, אתה צריך לדעת לשלב בין תחומי

    התמקצעות או מומחיות. מסיבה זו שיתוף הפעולה כל כך חשוב.

    (פרידמן, 2006, עמ' 324-323)   

                                                                            

    עד כדי כך השתכלל שיתוף הפעולה, שנוצרה מילה חדשה - "Coopetition" -

    שבאה לתאר "שיתוף פעולה תוך תחרות": חברות עסקיות נלחמו במשך

    עשרות שנים על יצירת יתרון, ובו בזמן, קיימו ביניהן פעילויות משותפות:

     

    ·       חברות נלחמו על יצירת יתרון בידול שיווקי, ובו בזמן תיאמו מחירים באופן

         לא חוקי;

    ·       חברות פיתחו כל אחת בנפרד מוצרים חדשים, ובו בזמן תיאמו סטנדרטים 

         שיקלו על הצרכן;

    ·       חברות התמודדו עם קשרי גומלין בכיוונים סותרים: לחץ לצאת במבצעי

         מכירות ומנגד לחץ של בעלי המניות להגדלת הרווחיות;

    ·       חברות נלחמו על בידול הסטנדרטים שלמוצריהן מחד גיסא, ושיתפו פעולה

         עם חברות מתחרות לפיתוחים משותפים מאידך גיסא.

     

    תופעה זו אמנם חדשה בעולם העסקי, אולם היא קיימת מקדמת דנא בקרב ארגונים

    אנושיים מסוג שונה - מדינות.

    דוגמה קלאסית מהמחצית ראשונה של המאה העשרים, היא "הסכם ריבנטרופ

    מולוטוב" שנערך ב- 23 באוגוסט 1939 בין שתי מדינות אויבות בנפש – גרמניה

    ההיטלראית וברית המועצות הסטאליניסטית. ההסכם איפשר לשתיהן לקדם מאוד

    את האינטרסים שלהן, בציניות רבה ועל חשבון מדינות אירופה האחרות. להיטלר

     

    אפשר ההסכם יד חופשית לתקוף את פולין ולאחר מכן להשתלט על אירופה; ואילו

    סטאלין זכה במחצית פולין וביד חופשית "לבלוע" את לאטביה, אסטוניה, פינלנד

    ובסרביה, מבלי שכוחותיו נאלצו לירות ולו ירייה אחת

    (שיירר, 1976, עמ' 437-433).  

     

                                                   *  *  *

     

    לסיכום, מעבר לדיון בסוגיית שיתוף הפעולה בין ארגונים הסיבות לקיומו או להיעדרו,

    הדגמנו פה את היכולת ללמוד ממערכות מורכבות מסוג אחד, לגבי מערכות מורכבות

    שונות לחלוטין.

    אם יש בידכם הקבלות נוספות כאלה בין מערכות מורכבות, המשרתות את ההבנה

    ההדדית לגבי אופן פעולתן, נשמח אם תשתפו אותנו בדוגמאות אלה ובלקחיהן.

     

    הערה:  הפוסט מתבסס על הספר: רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), מינהל ציבורי

    על פרשת דרכים, מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות: המרכז למחקר אסטרטגי

    ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

     

    מקורות

     

    ינאי צבי (2005), מסע לתודעת הטבע, תל אביב: עם עובד.

     

    פרידמן תומס ל' (2006), העולם הוא שטוח, העולם הגלובאלי - החיים במציאות

    חדשה, תל אביב: אריה ניר, הוצאה לאור בע"מ.

     

    שיירר ויליאם ל' (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, ירושלים ותל אביב:

    שוקן, כרך א'.

     


      =

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/09 00:46:

      צודק...

       

      פיני

        30/7/09 21:52:


      לשירי איתך הסליחה

      באשר להיותך אשה אומר דבר עליו אני חוזר בכל הזדמנות והכוונה בפורומים בהם אני מרצה

      למשל בפו"מ המשטרתי שהוא ברובו גברים כמובן:

       

      הנשים בהכללה הן בעלות תכונות מעולות יותר לניהול

       

      ראיה אחת:  מדוע בשלש הדתות באופן לא מפתיע ,נערכים תמיד לראות באשה כשונה ולמעשה להפלותן לרעה (מפחד אולי ?)

      ראיה שניה: האשה המערבית ביחס לגבר המערבי מתפקדת בסביבת "המערכות המורכבות" באופן אפקטיבי יותר כיון שהוא

      בעלת יכולת חשיבה לא-ליניארית טובה יותר מהגברים.

       

      היכולת של עבודה במקביל הרבה יותר נפוצה אצל נשים, מטבע העיסוקים בהם היא מתמודדת מבראשית

       

      להשתמע

       

      בהערכה רבה

       

      עפרון רזי

        28/7/09 08:05:

      צטט: עפרון רזי 2009-07-26 16:47:09

       

      לשירי אברהם סהר שלום

      עיינתי בתגובתך וראיתי גם מעט את הרקע המקצועי שלך ולכן כאדם העוסק בפיתוח מנהלים, הרי תגובתי לתגובתך

       

      לא מפתיע שיועצים רבים והיועצים הארגוניים ביניהם אינם משקיעים די בחידושים הדינאמיים המתרחשים בסביבה המשימתית

      בהם הם מתפקדים. זאת בעיה קשה כמובן של סדרי עדיפויות, ולכך השלכה על היכולת לספק יעוץ בעל ערך במקרים רבים.

       

      הנושא בו אנו מדברים כבר שנים מתרחש ומשפיע מאד על קבלת ההחלטות הניהוליות, בעיקר בתחום האסטרטגי אך לא פחות גם בביצוע של המהלכים הנובעים nהדואליות הזו של " coopetition  " ,שהוא כמובן בתחום הטקטי.

      ראה יחסים בין מדינות מרביצים אחד לשני ומשתפים.פעולה מצד שני. כך גם נוהגים ארגוני מודיעין לביניהם.

       

      לסיום באשר למודל תיאורתי לפחות ספר אחד יכול לספק לך את העומק אותו הינך מחפש

       

            The Complexity of Cooperation   Agent-Based Models of Competition and Collaboration  Robert Axelrod

       

       מציע שתראה בהמשך גם את תגובתי לאלי כהן

       

      מקווה שתגובתי תביא לך תועלת

       

      עפרון רזי

       

       

       

       

      היי עפרון

      אני מודה לך מאוד הן על המאמר והן על תגובתך המורחבת .

       

      רק עניין פעוט עומד כרגע על הפרק ומטריד אותי עד מאוד:

       

      מעטים מאוד מאוד, עד אפסיים

      הם המקרים בחיי,

      שמישהו חשד בי שאני גבר!

       

      אני לא יודעת מאין שאבת רעיון מהפכני זה

      אבל אני שמחה לבשר לך שבפעם האחרונה שבדקתי

      מצאתי שגבריות אינה נימנית בין תכונותי.

       

      :-)

       

      שירי

       

       

        27/7/09 11:06:
      עוד על חשיבות שיתוף הפעולה ראו בפוסט של צבי לניר:

      הגישה השילובית ליציאה מהמשבר

       

      פיני

        26/7/09 17:22:

      לאלי כהן שלום רב

       

      פיני שותפי, כבר הודה לך כך שנותר לי רק להצטרף אליו.

       

      אתה כותב "...אלא שהתברר שיש צורך לפצל את האחריות והסמכות. לבסוף שימשו בו כמה מהיועצים במקביל ובשיתוף פעולה ראוי לציון."

      לדוגמא שלך יש היבט מעניין, ראוי לציון . מה כאן ראוי לציון, הרי מראש היונ צריכים שלא לחלק אחריות וסמכויות

      דהיינו קודם לריב ולהזיק ואח"כ....

       

      הפיצול, אלי, כפי שתוכל לראות בפוסטים שבבלוג זה גורמים ל-"שריפת-אנרגיה" וכל המשתמע מכך. בסרטים 0או אולי גם במציאות)

      ראינו מקרים בהם כבאים שרפו יער וקיבלו צל"ש

       

      אני מקווה שתראה בתגובה, הפנייה לנושאים המהותיים. האם במעשינו אנו "יוצרים-ידע"ה או "שורפים-אנרגיה". האם אני

      יצירתיים מעבר להשקעה ביצירתיות וכ"ו

       

      אציין לסיום שנושא המדידה והקריטריונים הנכונים למדידתה, ככלי ניהולי, מהווה מרכז בעשייה שלנו.

      זאת תוך התיחסות שאנו מתפקדים בסביבה משימתית לא ליניארית כלומר  בסביבה של "מערכות-מורכבות " בהן נדרשת

      "חשיבה מערכתית".  במסגרת זו חקרנו את נושא ה-" Coopetition"  שאינו כה פשוט מבחינת מודל יישומי.

       

      מציע שתראה גם את תגובתי לשירי למעלה

       

      באם הועלתי לך ולדיון מה טוב

       

      בברכה

      עפרון רזי

        26/7/09 16:47:

       

      לשירי אברהם סהר שלום

      עיינתי בתגובתך וראיתי גם מעט את הרקע המקצועי שלך ולכן כאדם העוסק בפיתוח מנהלים, הרי תגובתי לתגובתך

       

      לא מפתיע שיועצים רבים והיועצים הארגוניים ביניהם אינם משקיעים די בחידושים הדינאמיים המתרחשים בסביבה המשימתית

      בהם הם מתפקדים. זאת בעיה קשה כמובן של סדרי עדיפויות, ולכך השלכה על היכולת לספק יעוץ בעל ערך במקרים רבים.

       

      הנושא בו אנו מדברים כבר שנים מתרחש ומשפיע מאד על קבלת ההחלטות הניהוליות, בעיקר בתחום האסטרטגי אך לא פחות גם בביצוע של המהלכים הנובעים nהדואליות הזו של " coopetition  " ,שהוא כמובן בתחום הטקטי.

      ראה יחסים בין מדינות מרביצים אחד לשני ומשתפים.פעולה מצד שני. כך גם נוהגים ארגוני מודיעין לביניהם.

       

      לסיום באשר למודל תיאורתי לפחות ספר אחד יכול לספק לך את העומק אותו הינך מחפש

       

            The Complexity of Cooperation   Agent-Based Models of Competition and Collaboration  Robert Axelrod

       

       מציע שתראה בהמשך גם את תגובתי לאלי כהן

       

      מקווה שתגובתי תביא לך תועלת

       

      עפרון רזי

       

       

        26/7/09 00:27:

      תודה אלי על תגובתך המלמדת תמיד.

      הוספת לנו דוגמה ל"שיתוף פעולה תוך תחרות"...

       

      לילה טוב

       

      פיני

        25/7/09 17:12:

       

      פיני, כתוב יפה מאוד ומשכנע. נהניתי לקרוא.

       

      עד כדי כך השתכלל שיתוף הפעולה, שנוצרה מילה חדשה - "Coopetition" -

      שבאה לתאר "שיתוף פעולה תוך תחרות":

       

      השתתפתי פעם בפורום יועצים בארגון עסקי כלשהו כשכל יועץ אחראי לחלק אחר מהמשימה וכדי לתאם את התקדמות הפעילות קיימנו כמה ישיבות עבודה קצרות לתיאום הפעילות כשכל פעם משמש יועץ אחר כיו"ר הדיון.

       

      במקור היה אמור להיבחר רק אחד מהיועצים ( המתחרים לכאורה זה בזה ) אלא שהתברר שיש צורך לפצל את האחריות והסמכות. לבסוף שימשו בו כמה מהיועצים במקביל ובשיתוף פעולה ראוי לציון.

        21/7/09 01:48:

      רוב תודות שירי, בשמי ובשם עפרון

       

      פיני

        20/7/09 22:51:

      מאמר מעניין

      ומאיר נושא-שמרחף מעל, שכולנו חשופים לו

      אבל עוד לא נתקלתי במישהו שהצביע על העניין כעל תופעה

      או יצר מודל תיאורתי, שמתאר ומגדיר את "שיתוף הפעולה התחרותי".

       

      מצא חן-בעיני הרעיון

      וגם המאמר

       

      תודה

       

       

        20/7/09 17:13:

      מיקי היקר ובת זוגתו,

       

      תודה מקרב לב

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        20/7/09 17:04:


      פיני יקירי

      הצרה היא שמאחורי כל  "מערכת ניהולית" פשוטה או מורכבת, נמצאים אנשים ולא אוביקטים(פלורה, פאונה) מעולם הטבע...

      בעוד שלאחרונים יש מטען גנטי הפועל למען תפעולם ושרידותם האופטימלי, הרי שב"אנשים" -אצלנו- קיימים כוחות גנטיים וסביבתיים שקשה לתעלם באופן אופטימלי,  אלא רק אם יש שכר ברור בצידו....

      נהניתי לקרוא

      מיקי

        17/7/09 14:17:

      תודה על הכל יקירתי...

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        16/7/09 20:31:

      פיני פיני...

      אבדה התקוה...הלוואי והיינו לומדים ומיישמים קמצוץ מחכמת הטבע...

      ידידתך מהארגון "הגדול"...

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין