כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    טפיר

    8 תגובות   יום חמישי, 16/7/09, 13:12

    כל הזכויות לאיור שמורות ל Venki Taleth

     

     הם השתילו לה לב של טפיר* ואמרו שאין לנו מה לדאוג. אם השתל יקלט הילדה תחיה חיים נורמליים. יש לא מעט השתלות כאלה, שנשמרות בסוד בשל צנעת הפרט, ושאנחנו יכולים להירגע כי החיים נמשכים עם לב של טפיר או לאמה או חד קרן. למה לבבות של חיות משונות כאלה? שאלתי, אי אפשר של קוף או חיה יותר קרובה? והם צחקו לי בפנים ואמרו, השתגעת, אתה יודע איזה רעש זה היה עושה אם היינו מוציאים לבבות לקופים? ניסינו, תאמין לנו שניסינו. לב של כבש לא נקלט, פרות, יענים ושאר בהמות מאכל פשוט לא תפסו. המחקר עדיין נמשך.  היינו מעדיפים חיות כאלה, יש יותר חלקי חילוף ובמחירי מציאה.

     

    התקהנו. חמשה חודשים חיכינו להשתלה. בכל פעם ששמענו על תאונת דרכים בדקנו הרוגים והתקשרנו לבית חולים לראות אם התקדם התור. זה המחיר הכי נמוך שיכולנו לשלם. אהבנו את בקי. בשבילנו היא הייתה מרכז החיים. אחרי חמש עשרה נסיונות הפריה, כשכבר ממש התרוששנו, ובינינו סיכמנו על נסיון אחרון, הופס זה קרה, ואישתי, אני מעדיף לא לחשוף את שמה, נכנסה להריון.  

    היינו אז בחופשה ברודוס. דיל מפתה אחרי הפסח עם ישראלים שמילאו את המטוס. רצינו לחתום תקופה. הנסיונות היו מתישים, מורטי עצבים אבל היא עברה את זה בלי להתלונן למרות כל הזריקות וההורמונים. "אסור לך ללכת ברחוב ללא ליווי " הרופא אמר לה בכל פעם שהגדיל את המינון "גברים יזנקו עלייך בלי להבין למה" והיא לא צחקה מזה. הרופא הנבוך התנצל אבל גם בטיפול הבא הוא זרק הערה והיא נעלבת השיבה: תגיד לי אתה רופא או רפתן? יש לך מאות מטופלות, מזכירה לא נחמדה וחדר המתנה מזעזע...

    עכשיו אתם מבינים למה הסכמתי לניסוי הזה? אם לא הטפיר, הילדה הייתה כבר מתה. בשבוע הראשון אחרי שהיא יצאה היה פחות או יותר בסדר. התקשתה בנשימה והריץ'רץ' בחזה כאב לה בכל פעם שהשתעלה או בלעה ועל כן העדיפה לאכול מרק. ירקות ושורשים ומרק כתום ומרק תפוחי אדמה ומרק כרישה ומה לא. ועל מרק העוף המפורסם של אישתי  היא אמרה, לא טעים לי ואימה קצת נעלבה וחשבה אולי שכחה לשים סלרי או שמיר וחיטטה בפח עד שנרגעה. הילדה בכתה שהיא לא יכולה לראות  את הגרונות וכנפיים עשו לה רע עוד לפני שחלתה.

    למה הם הורגים אותם ? יבבה מול צלעות כבש שפעם כל כך אהבה. לבסוף נעשתה צמחונית אך פיתחה במקביל חיבה לדגים. מה שפעם היה 'איכס מסריח' הפך למעדן מלכים. דגים בלימון, אפויים במלח, מטוגנים או על הגריל.  סושי, נגירי ואפילו בויאבס, תחשבו, ילדה קטנה יורדת על מרק דגים עם פרנו ושומר. את החסילונים והסרטנים סילקנו ליתר בטחון  לפני ההגשה, דומים מדי לעצמם,  אך נתחי  הדגים נבלעו במהירות .לילדה רמות מופלאות של אומגה שלוש, אמר הרופא בבדיקה התקופתית. זה נהדר בשבילה, איך היא ישנה? כמו דג במים ענתה אישתי, כי על בעיית ההזעה לא התגברנו. מדי לילה הילדה צרכה לפחות שני זוגות מצעים. היא לגמה כמויות אדירות של מים, כמו טאפיר, אמר הרופא. חוץ מהדגים, חלק מהקוד שלו עבר אליה, בכל הנוגע למזון והזעה. זו תופעת לוואי זניחה. תחשבו על האלטרנטיבה ואני ראיתי צוואר ארוך כג'ירפה ורגל עם פרסה והבנתי שלא משנה מה יהיה, כל מחשבה על מה שיכול היה וצריך אולי, שייך לממלכת הדמיון ולנו הכי עם מה שהיא.

    ילדה עם לב של טפיר וזנב ריח של גלי הים. 

    *טפיר : סוג של יונק דמוי חזיר החי ביערות הגשם.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/09 13:05:

      צטט: אפי גבזו 2009-07-16 21:32:53

      לב של טפיר.. אני חושב שזו בחירה מוצלחת מאחר וזוהי חיה שאין עליה, למיטב דעתי, דעות קדומות או תפיסות מעווותות כלשהן.

      תופעות הלוואי אכן מיוחדות, אבל אולי תפקידן להזכיר לנושא הלב כי אין הוא הבעלים הראשונים, אין הוא יכול לגרום ללב משברים שלא לצורך או תעוקות או קשיים בגלל עבודה לוחצת ומיותרת. בכלל, לכל אחד צריכה להיות תזכורת כזו שאם הוא מתנהג "לא יפה" לליבו, הוא גם משפיע לרעה על לבבם של חבריו, משפחתו, ילדיו וכד'.

      עם יד על הלב, הטקסט הוא ממש יפה.

      איך הגעת לטפיר דווקא? יש כזה באמת? למה לא לב של צ'יטה? של עצלן? טפיר.. זה רעיון..

      רעיון מעולה לחבר לבבות, ישראלב. והודעות אסמסים על התרגשויות וטוויטר-ביטס לפעימות יתר

      אני הולך לגייס לזה כסף פרטנר

       

       

        20/7/09 12:13:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2009-07-16 14:18:16

      יפה כל ההתערבבות הזו שעשית, של דמיון ומציאות.

      והציור התמים והעליז הופף את האוירה למעט מתריסה במובן המוצלח. 

      גרמת לי להרהר. אם יהיו להרהורים תוצאות אחזור לספר. 

       

      בנקודות מסוימות כשהזוית משתנה והאור פוגע בדיוק במידה והנוף מזוהה מתמיד מתעוררת המפלצת

      המחשבה על עוד ילד או שניים כשיש כבר אחד או שניים מדרבנת רגישויות

      באי הכוח מנהלים משא ומתן והדמיון והמציאות פורשים רעבים

       

        20/7/09 11:58:

      צטט: הזוייה 2009-07-16 13:35:24

      והיום מתכנתים זרעים מגזעים, ושביבים מניעים לבבות אנושיים. ובסוף הרוֹבּוֹטִיקָה הזו תעקור לנו את הנשמה, שהיא הדבר היחיד שלא פועל על חוטים או סיבים אופטיים. ומה בסך הכל רוצים, להיות בן אדם: )

       

      קראתי את זרע פגום . אכן התחבטות בין הרצון להביא ילד לרצונו של הטבע שאינו מאיר פנים

      אני בדעה כי הורות נקנית בכוח הגידול של הילד ולא בגנים שאנו מורישים לו

      צריך אומץ לאמץ. לוותר על הרצון להותיר משהו מגופך אחרי מותך.

       

        20/7/09 11:51:

      צטט: ניפי 2009-07-16 13:32:21


      כמו שאומרים: "העיקר שתיהיה ילדה בריאה"

      אבל מה זה בריאה?

      פיזית? נפשית?

      חיה ונושמת, זה מספיק בריאה?

       

      צריך לשים לב מול מי מודדים דברים כאלה

      ילדה עם לב של טפיר שונה מילדים אחרים

      בלי שום קשר ללב הזה שלה

      היא שונה כי היא אוהבת ציפס וילד אחר אוהב שוקולד

      וכי היא אוהבת לצייר וליד אחר אוהב לרכב על אופניים

      ...

       

      היא שונה בדיוק כמו שכל אחד מאתנו הוא שונה

      ואיזה מזל שאנחנו לא בדיוק אותו הדבר.

       

       

       

       

       

       

      את צריכה להמשיך לעסוק בחינוך של ילדים. נקודה

      היכולת שלך להכניס הרבה ילדים שונים, כמובן שונים, לתןך הנשמה שלך היא ייחודית

        16/7/09 21:32:

      לב של טפיר.. אני חושב שזו בחירה מוצלחת מאחר וזוהי חיה שאין עליה, למיטב דעתי, דעות קדומות או תפיסות מעווותות כלשהן.

      תופעות הלוואי אכן מיוחדות, אבל אולי תפקידן להזכיר לנושא הלב כי אין הוא הבעלים הראשונים, אין הוא יכול לגרום ללב משברים שלא לצורך או תעוקות או קשיים בגלל עבודה לוחצת ומיותרת. בכלל, לכל אחד צריכה להיות תזכורת כזו שאם הוא מתנהג "לא יפה" לליבו, הוא גם משפיע לרעה על לבבם של חבריו, משפחתו, ילדיו וכד'.

      עם יד על הלב, הטקסט הוא ממש יפה.

      איך הגעת לטפיר דווקא? יש כזה באמת? למה לא לב של צ'יטה? של עצלן? טפיר.. זה רעיון..

      יפה כל ההתערבבות הזו שעשית, של דמיון ומציאות.

      והציור התמים והעליז הופף את האוירה למעט מתריסה במובן המוצלח. 

      גרמת לי להרהר. אם יהיו להרהורים תוצאות אחזור לספר. 

       

        16/7/09 13:35:
      והיום מתכנתים זרעים מגזעים, ושביבים מניעים לבבות אנושיים. ובסוף הרוֹבּוֹטִיקָה הזו תעקור לנו את הנשמה, שהיא הדבר היחיד שלא פועל על חוטים או סיבים אופטיים. ומה בסך הכל רוצים, להיות בן אדם: )
        16/7/09 13:32:


      כמו שאומרים: "העיקר שתיהיה ילדה בריאה"

      אבל מה זה בריאה?

      פיזית? נפשית?

      חיה ונושמת, זה מספיק בריאה?

       

      צריך לשים לב מול מי מודדים דברים כאלה

      ילדה עם לב של טפיר שונה מילדים אחרים

      בלי שום קשר ללב הזה שלה

      היא שונה כי היא אוהבת ציפס וילד אחר אוהב שוקולד

      וכי היא אוהבת לצייר וליד אחר אוהב לרכב על אופניים

      ...

       

      היא שונה בדיוק כמו שכל אחד מאתנו הוא שונה

      ואיזה מזל שאנחנו לא בדיוק אותו הדבר.

       

       

       

       

       

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין