פיוט ישמח לבב אנוש
פוסטים אחרונים
- במקום היקו פולני 26/5/10
- עריכת כתבי יד - שירה 17/5/10
- 2 בלילה. וולט ויטמן 6/5/10
- אחות לא ידעתי: שיר געגועים 29/4/10
- אל תירא 22/4/10
- ראינו ביפי הארץ הזו 15/4/10
ארכיון
7 באוקטובר, שיר מתפזר באוויר
7 באוקטובר, 1989, שיר מתפזר באוויר
אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת וְעָלִים נוֹשְׁרִים אַף שֶׁדָּבָר מִכָּל זֶהאֵינִי רוֹאֶה מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי, דָּבָר, אַךְ הָעַיִן שֶׁכָּהֲתָה בְּאֹבֶךְ הַקַּיִץ פּוֹעֶמֶת מִקְצָב חָדָשׁ בִּבְשַׂר הַפָּנִים וְהָאַף אַף שֶׁאֵינֶנּוּ כַּלְבִּי מְרַחְרֵחַ מַשַּׁק נוֹצָה רַחַשׁ נְפִילָה דַּק מִצַּמֶּרֶת עֵץ -
לְיַד שֻׁלְחָן מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שָׁמַיִם מִתְהַפְּכִים בַּיָּד כַּאֲבוּקָה אֲפַרְפָּרָה - מִסָּבִיב לָעֵץ מִסָּבִיב לַשָּׁמַיִם אֲדָמָה הוֹלֶכֶת לְיַד הַצְּעָקָה הוֹלֶכֶת כַּאֲוִיר לִנְשִׁיכַת תַּאֲוָה - תֵּכֶף יִפֹּל פֹּה גֶּשֶם סָגֹל וְעַלִּיז לְהָעִיר יְשֵׁנֵי עָפָר לְהַפְרִיחַ חֶלְזוֹנוֹת בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה -
7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, 1989 - אָהּ, פַּסְטוֹרָאלָה - אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ חוֹרִים בָּאוֹזוֹן, עַכְשָׁו יוֹנִים עַל דּוּד שֶׁמֶשׁ מִתְפַּנְּקוֹת בַּגַּג רוֹחֲצוֹת בְּקֶצֶב הָאוֹר קֶצֶב הָאוֹר קֶצֶב הָאוֹר - זָוִית הַהִסְתַּכְּלוּת הִיא הַנּוֹתֶנֶת, 7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, שִׁיר מִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר, הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת מַלְבֵּן צֹהַר בֶּאֱמֶת נֶחֱרָט בְּלֹבֶן הַדַּף
מתוך הקובץ "לחם וגעגועים", 1990 |
תגובות (141)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, מיקית
תודה, איריס
עודד יקר,
שיר מתפזר באוויר כמו רסיסים של זיכרון, רסיסים של זמן
של אבקת מלחמה שכן אי אפשר להתעלם מן התאריך
שאותי מייד לקח לשם, לאחת המלחמות הקשות,
ו- 16 שנים אחרי, במעגל עונות השנה, מתבשר לו הסתו
בנדידת הציפורים ובנשירת העלים, אולם יש שאינם מבחינים
בכך, ונפשם נודדת אל מעבר לחלון של עצמם, מבעדו הם
רואים מראות אחרים, נדידה מסוג אחר ונשורת אחרת,
הקולות הם כאלה המחוררים את האוזן, מחוררים את הלב,
ויש המשוררים אותם על הדף.
המבנה המרובע של השיר מוסיף אף הוא לזיכרון המלנכולי,
לפאסטורליה השבורה.
תודה על השיר הזה, עודד.
וההמשך (משום שברחה לי התגובה)-
שהשיר הזה שלך
הוא מתפזר ומתכנס
לכדי מילים יוצאות דופן
וסגנון ותפאורה. תודה.
אפשר לחשוב, כן אפשר לחשוב
תודה מקרב-לב, תמר
חן-חן, רננה
עודד יקר,
נחתתי עם שובי על השיר שלך
רציתי להעתיק פיסה ממנו
והתאפקתי לא להעתיק את כולו
בנשימה אחת
כי כך הוא נקרא.
אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת וְעָלִים נוֹשְׁרִים אַף שֶׁדָּבָר מִכָּל זֶה
אֵינִי רוֹאֶה מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי
התאפקתי.
תודה על שיר הממלא את הנפש נשימה.
תמר
השורות שאתה כותב כל כך מיוחדות וממלאות אותי [ובוודאי גם אחרים] בהשראה !
לדוגמה, משפט נפלא שאה כותב: "...מַשַּׁק נוֹצָה רַחַשׁ נְפִילָה דַּק מִצַּמֶּרֶת עֵץ..." הקריאה גרמה לי להיזכר באבי מספר לי, בטרם ארדם, את אחת מאגדות האחים גרים...
תודה !
הַהִסְתַּכְּלוּת הִיא הַנּוֹתֶנֶת
עודד, שיר חכם, מרטיט ומרגש בעומקו וברגישות שלו
תודה עודד ו*
לאה
חן-חן, יעלי
תודה מקרב-לב, גרטה
המון תודה, נעמי
עודד יקר,
אָהּ, פַּסְטוֹרָאלָה
אותי הובלת אל פיסה של שקט
ורגע של מנוחה שלמה,
שעה עגולה או מלבנית...שלמה,
נקייה כולה,ורודה,
ששום דבר לא יקרה בה לרעה,
לא ידחוף,לא יתריע,
שהכל יתובל במנעמים.
תודה על חוויה נפלאה
גרטה* <:)))
פיוט ישמח לבב אנוש
ככה כתבת
ככה קיימת
אצלך תמיד עונג
ולא רק
בשבת
שבווע טוב
אוי עודד
הקלות המאד נסבלת שבה אתה מפזר שיר באויר , והמילים דואות שם,
קלות במשקלן, אך כבדות משמעות..וממלאות את הקוראת בהנאה צרופה..
ואני פה למטה מלקטת ומתמוגגת.
תודה
אפשר לחשוב על הכל
לראות הכל
גם אם זה לא נראה לעיניים
כוחו של הדימיון
כוחם של החושים
תודה לך, שטוטינקה
חן-חן, ורדה
תודה מקרב-לב, איימי
יפה וציורית כתיבתך ידידי:)
*
}{שטוטינק'ה
תודה רבה עודד,
ם-ק-ס-י-ם
עודדימ שודדי היקר מאוד.
כתיבה לעילא ולעילא.
אתה האחד ואין כמוך יותר.
בתאריך 7 באוקטובר נירות הערך בבורסה עלו .
השיר הזה יהלום - הבאתי לך יהלום כדי שתבין עד כמה אני אוהבת שירים יהלומיים כשיריך.
תודה עודד יקר
אני תמיד נמצאת בסביבה קרובה ואקפוץ לביקור להנות מכתיבתך המשובחת - כיף אמיר עוידדי שככה אתה כותב
וכיף לי יותר שאני קוראת ונהנית ואוהבת מאוד.
שבת מבורכת לטוב עוידדי יקר.
עודד יקר,
לטעמי זו שירה אינטרוספקטיבית במיטבה וכל נסיון מצד הקורא לפרשנות כלשהי, תעלה חרס בידו.
- זָוִית
הַהִסְתַּכְּלוּת הִיא הַנּוֹתֶנֶת, 7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, שִׁיר מִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר, הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת מַלְבֵּן צֹהַר
בֶּאֱמֶת נֶחֱרָט בְּלֹבֶן הַדַּף
תודה על שיר נפלא
לולה
המון תודה, טל
תודה לך, שמעון, על התגובה היפה והמושקעת
תודה, עדי
תודה, דליה
המון המון תודה, חמוטל. ובלשון הקפה שלנו, חייכת אותי :-)
אתה מזוית הסתכלותך על העולם
יושב וכותב כמו ביומן מחשבות מהולות ברגשות ותמונות -אוהבת
תֵּכֶף יִפֹּל פֹּה גֶּשֶם סָגֹל וְעַלִּיז לְהָעִיר יְשֵׁנֵי עָפָר לְהַפְרִיחַ חֶלְזוֹנוֹת
בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה -
עודד היקר
השביעי באוקטובר הוא יום הולדתי, ואני לא זוכרת מה הרגשתי ביום שבו אתה חשת וחשבת וכתבת את המכתם היפיפה הזה, ב- 7.10 של שנת 1989 .
אבל מעכשיו אנצור לתמיד את השורות היפות שלך ואמלמל אותן לעצמי ביום ההולדת שלי (:
חמוטל.
תודה, תמר
לא נורא, קורה שהאצבעות מתפלקות על המקלדת, ואולי זה בגלל החום המאעאאאאאאאאאאאאאאאאאממממממם
תודה מקרב-לב, מרוונת יקרה
אז מזל טוב כבר מעכשיו...
אפשר לחשוב ציפורים נודדות, אפשר לחשוב שמיים. כבר דיברנו על כוח המחשבה ומה הוא עושה בשבילנו.
פסטורליה? לאו דווקא, יש פה איום מסתתר אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ חוֹרִים בָּאוֹזוֹן
ואף אינך רואה דבר מכל מה שצריך לראות מבעד לחלון...
ועם הפנטזיה על הגשם הסגול ופריחת החלזונות שמחתי (:
תודה
תמר
מה זה כל השגיאים שיצאו לי???
טוב, בגלל הקייץ כנראה... כמובן שצריך להיות כתוב תיכף, ולהוריד קיץ אחד ווו אחת,
ולחם וגעגועים הוא צירוף יפיפה ומעורר ניחוח של בית ולב.
שיר מתפזר באוויר, אחרי צעקת הקיץ מתהפך כאבוקת להטוט של ג'אגלר מיקצועי ושב על סביבותיו,
אוסף אותי לתוכו.הדבר שאני הדבר שאני הכי אוהבת בשיריך, עודדי ירוק העד, הוא העושר, אפשר להפוך ולהפוך בכל משפט שבו
ולמצוא בכו ולמצוא בכל פעם מחדש מכמנים חדשים...
תיכף תיכף תיכף יוריד לך פרינס גשם סגול של חלזונות ויזכיר שבא מועד, סתיו בפתח, אפשר לצאת ממעצר
הקייץ וה ה הקיץ והעין תפעם שוב בקצב האור..דווקא קרה גם קרה...אני נולדתי :-)
(אמנם כמה שנים קודם, אבל מי סופר)
תודה, שרון
המון תודה, ורד
חן-חן, אפרת
תודה, לאה
המון תודה, לילית
תודה מקרב-לב, ר' שוקי
חן-חן, עדית
תודה לך
תודה לך, רותי
עודד היקר..
אין כמוך ...
אחד, יחיד ומיוחד!!!
ניפעמת ומתרגשת כל פעם מחדש
מכתיבתך העילאית...
כוכב ממני מעניקה לך
בתוספת ברכת שבת שלום
ומבורכת .....
לידידי הנאמן...
שלך..
ורד.
תמונה של עין טורנדו שנוצרה מהמילים המחוללות, קצת כמו ערבוב קוביות משחק גבוה באוויר והשלכתן, ורגיעה. גם מוזיקה שמעתי. מיצג מושלם
מסתבר שאוקטובר
הוא חודש עשיר דמיון
באפרוריות הסתו
בנשירה
בהתחדשות הצעירה
דמיון ויצירה
מזל מאזניים
[חודש הולדתי גם]
יפה המבט
לאה
איזו מין שלווה...
מקסים.
תודה, עודד
ושבת שלום
עוידד הכי יקר
מאמש עת הדבקת לכאן את השיר המתפזר באוויר
התרוצצתי מספר פעמים במשך הלילה - אתה יודע
הפסקות השינה של הקשישים ובידי רשת לציד פרפרים
ואני מתרוצץ ללכוד את חלקי השיר המתפזר באוויר
עם הנץ החמה עת הנץ פקח את עיניו פרשתי על מפה צחה
שעל שולחני את השיר הקסום שלכדתי ברשת. שזפתי את עיני
מילאתי לבי באושר וכולי חדוה לקראת יום חדש.
עוד מעט אפתח את חלוני זה שפניו אל האור אל המזרח
אנער את מפת השולחן הצחה ואשיב את שירך למקומו
להתפזר ברוח. ישר כוח ר' עוידד.
שוקי
איך אפשר להפריח חלזונות במורד הגבעה?
אני בטוחה שאפשר, גשם סגול עליז יכול לעשות את זה.
כזאת מתנה לבוקר שישי.
תודה, עודד.
אולי אין מיוחד בתאריך 7 בוקטובר, אך נדמה לי שזה סוף הקיץ ומתחילים לחוש בבוא הסתו.
ועוד משהו, בתאריך זה חודשי תשרי בעיצומם. תחושה של התחדשות של שנה חדשה.
כך אני חש את אוירת השיר.
הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת מַלְבֵּן צֹהַר
בֶּאֱמֶת נֶחֱרָט בְּלֹבֶן הַדַּף
נפלא!
תודה...
מחכה לך...
תודה, מולי. אבקר
וכבר מפותחת מכפי גילך... :)
תודה, דבי
תודה לך
המון תודה, אביטל
אז מאחל לך מזל טוב כבר עכשיו!
חזרתי רק כעת, שדוּד ומעבר לספיגה ראשונית של השיר והדרך בה העברת יוצאת מהכלל של האוירה - אין קריאתי האחת מספקת לא לעיכול ולא לתגובה ממשית
אשוב מחר
שמעון
המנצנץ לא נדבק....
תיכף אשוב עם דפדפן אחר.
היום נוף אחר נשקף מחלונך...(אני מנחשת)
לא גגות תל-אביב או עיר אחרת,
פעם משורר (לפני 20 שנה) תמיד משורר.
מי חשב על החור באוזון כשמהזוית המדוייקת
היונים נחתו על דודי השמש?
כדאי לך לבקר בפוסט האחרון שלי...מבטיחה.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1127979
בשבעה באוקטובר לשנת 89 של המאה הקודמת
הייתי בת ארבע ויומיים.... : )
אֵינִי רוֹאֶה מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי
אפשר לחשוב ציפרים נודדות
ואפשר לנדוד איתן על כנפי הדמיון,
אפשר ליצור מציאות רצויה,
ולהנציח במלים נפלאות -בשיר.
משובח!
אצלי אוקטובר הוא חודש של יום ההולדת והנישואין
וכל הדברים הטובים של שנה חדשה.
תודה מקרב-לב, שלמה
המון תודה, שלומית
תודה, תמי
חן-חן, ליאורה
עודד יקירי,
שירך משובח. הנאה צרופה, הרמוניה של דימויים ורמזים שסחפו אותי לקרוא בהם שוב שוב.
תן לנו בכל יום משפט כמו:
תֵּכֶף יִפֹּל פֹּה גֶּשֶם סָגֹל וְעַלִּיז לְהָעִיר יְשֵׁנֵי עָפָר לְהַפְרִיחַ חֶלְזוֹנוֹת
בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה -
ומה נבקש לנו עוד?
תודה, אמירה
מדובר באסופת פניני לשון שרציתי לצטט מתוך השיר ואז הבנתי שאני עלולה לצטט את כולו :)
והייתי אמורה כבר לדעת זאת מראש כבר מהשם - לחם וגעגועים.
מקסים*
עודד היקר...
כתיבתך עולה על כל דימיון....
שבת נפלאה לך ידידי...
תמי
תענוג צרוף, אפשר להריח את ריח הגשם הראשון, למרות שאני אוהבת קיץ*
הבאת פינה קרירה ונעימה...
אפשר לרחף בינות למילותיך ולחוש באווירה המיוחדת של כתיבה מרהיבה
עונג לקרוא בך תמיד
זהבית
חן-חן, ספיר
תודה, שמים
המון תודה, יפעת
תודה לך
תודה, לירית. אני אכן מחכה שיסתיים הקיץ המהביל הזה ויבוא כבר אוקטובר...
תודה, רומפי
חן-חן, נתי
תודה, אביה
לצערי אין אפשרות למחוק תגובות. יש איזה באג שמחבל בזה...
המון תודה, מירה
תודה, זהבה. לא, זו לא בורות. לא קרה שום דבר מיוחד בתאריך הזה - חוץ מכתיבת השיר
תודה מקרב-לב, איציק. ולא, אין שום קשר למלחמת אוקטובר. זה פשוט תאריך כתיבת השיר
תודה, בני
המון תודה, חגית
עודד יקר,
זוכרת את שירך המיוחד הזה.
שומעת את ערגת התכנסותך פנימה ורעמים המהדהדים שלא בעיתם *
תודה, ליאורה
תודה, טלי. ואל תכעסי על היונים - יש להן רק כוונות טובות...
תודה, ענת
תודה, חני
עודד יקר*
אתה כותב נפלא,
כתיבה מרגשת
תודה על תיאורים כה יפים
כתיבה ענוגה כנראה שהתאריך הזה היה מיוחד מאוד עבורך
הנצחת אותו בשיר נפלא .
ממש תחושה של סתיו באוויר דרך המילים...
משהו שאתה מביא דווקא בעיצומו של הקיץ הלוהט...
אולי יש בך התעייפות ממנו, אז הבאת את השיר המסויים הזה?
געגועים לעונה אחרת, לרוחות אחרות?
עודדי יקירי, אהבתי את התיאורים...
טרום חורף, שלהי קיץ....
את נשיכת התאווה
ואת אסיף החלזונות.....
מה שאתה עושה למילים????? *
שיר נפלא, עודד!
ביד אמן ציירת יום לחלום על יד החלון. "אה... פסטורליה..."
וכל זאת ללא טיפת שמאלץ.
מומלץ.
באוקטובר ימי הקיץ כבר לא כל כך נוראיים אז כנראה שזה אפשרי.
אהבתי את המבנה המיוחד, שיר פרוזאי מאד וכמה שירה בתוכו!
*
תודה ששיתפת :-)
אני מחכה שהספר ייצא...
עודד השודד -
רציתי להגיב לשירך הנהדר
ובטעות במקום לשלוח פוסט
הגבתי אצלך - אשמח אם תסיר
ולגבי שירך -
נפלא בעיניי - דימויים יפים כל כך
תודה
וסופשבוע נפלא
אשוב
עודד טעות תסיר בבקשה את התגובה הזו וזו שמעליה
אם פעם יהיה לי ספר אקרא לו:- שִירַי בְּחַיַי - וְחַיַי הֵם שִירַי
וכמובן שעל הכריכה תהיה תמונה מהים שלי. גם היום הייתי בים - היה שם הפנינג ענק
כמובן שצילמתי הכל - על החוף היו מתנפחים רבים וכמו כן גם במים למשחקים.
היו המון אנשים ואוכל - פסטיבל שלם.
בדרך כלל בשיריי יש כנות שכן את חיי הם מספרים, אוהבת להתבטא בשפה פשוטה ולאחרונה הוספתי את הצילום מהנייד שהוא שונה משאר שפות הבטוי של האומנות והערך המוסף של הצילום שביכולתו להנציח רגע אחד מדוייק, להעצים אותו ולייצר מציאות, לראות את הטבע ולהעתיקו.
הצילום הוא כתיבה באלפי מילים הטמונות באור שלוכדים בקליק אחד.
שני שירים על אותו נושא.
תְּמוּנוֹת מִתּוֹךְ פְּסִיעוֹתַי
עַל מַרְצֶפוֹת מִלִּים.
הָרוֹמָן שֶׁלִּי עִם מַיִם רַבִּים,
מֵי יָם מַשְקִיטִים,
תִּעוּד גַּלַיו,
אֶת הַטֶּבַע ,
בַּעֲלֵי חַיִּים וּפְרָחִים
וְשִׁירִים עֲצוּבִים.
חַיִּים שֶׁאֲנִי מַקְפִּיאָה בְּרֶגַע
שֶׁל פְלֶש,
כְּשֶמְשְטֶרֶת הַשִּׁירִים
תּוֹחֶמֶת בִּי גְּבוּלוֹת.
פסיעות על שפת הים
מדוזה כמו פטריה
--------------------------------------------------
שִירַי בְּחַיַי - וְחַיַי הֵם שִירַי
מְתֻמְצָתִים
כְּמוֹ צִילוּמִים,רֶגַע חוֹלֵף בָּחַיִּים
בֵּין יָם וּשְׁקִיעָה
וְאַהֲבָה שֶׁגָּוְעָה,
בְּלִי רְבַדִים,
אַל תְּחַפְּשׂוּ תְּכַנִים
רַק כֵּנוּת.
אֶת חַיַּי הֵם מְסַפְּרִים
עודד,
איזה שיר נפלא!
זוית ההסתכלות היא הנותנת, אכן.
והעין המתבוננת ותופסת את הרגע
כעולם ומלואו.
ציון התאריך אף הוא מדגיש את הרגע,
ואפילו את הארעיות - מתחת לדברים יש איזו אימה,
הרי הכל עלול כאן להשתנות ברגע,
וכשאנחנו שומעים אוקטובר איננו יכולים שלא לחשוב
על אוקטובר הארור ההוא.
היופי הוא רגעי ואולי משום כך הוא יפה יותר,
והעיניים המתבוננות, שיש בהן מן התבונה,
רק בזכותן נוכל להרגיש.
עודד, תודה על שיר נפלא.
מירה. וכוכב.
סליחה על הבורות אבל מה קרה בתאריך הזה?? אני לא מצליחה להעלות בדעתי..
חוץ מזה - כתוב נפלא
זהבה
אני אוהב מאד את הבלוג הזה!
כיף לפגוש כאן שיר חדש וכיף יותר לחזור ולקרוא את השירים הותיקים.
בשיר הזה מצאתי מציאות נחשבת, ומשב של אופטימיות שיש בכוחם של דמיון וכח רצון של דמיון לחולל.
התאריך הנקוב, אינו אומר לי הרבה, למעט זה שיש סמיכות ליום השנה לפרוץ מלחמת אוקטובר (6.10.73)
אם יש בזה משהו- אגלה בקריאות הבאות:-)
תודה עודד וסופשבוע נעים!
איציק.
אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב...
אפשר גם אפשר,
העולם? הוא יש לו מסלול משלו וקצב התרחשות משלו.
כה יפה כתבת על זמניות, ואפסות האדם מול הגדול הגדול הזה, השועט...
עודד,
היכולת שלך לגעת, להביא את הקורא לתוך השיר - לאווירה, לתחושה, אל הנוף......
מרגשת!
תודה וסופ"ש נפלא!
*
חגית.
מעולה כהרגלך
לגביי היונים, נשבר לי כבר כל בוקר הן מעירות אותי
רגע לפני שהפסטורליה מופרת,,
" שָׁמַיִם מִתְהַפְּכִים בַּיָּד כַּאֲבוּקָה אֲפַרְפָּרָה - "
להיזכר ברגעי השקט האשלייתי הזה לפני המלחמה,,,,
*מצמרר עודד
הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת מַלְבֵּן צֹהַר
בֶּאֱמֶת נֶחֱרָט בְּלֹבֶן הַדַּף
מקסים!
תודה לך, קסנדרה
חן-חן, עדי
תודה, דולי
כתיבה משובחת, אני נהנית לקרוא, אבל עוד אחזור, קריאה אחת לא הירוותה את צמאוני.
תודה וסופ"ש נעים.
וגם *
תודה, אורית. נאלצתי להקטין את הפונט כי השורות ארוכות ובפונט גדול יותר הן נשברות...
המחשבה כאן, איריס, אף היא חוש, כלומר - מחשבה בעיני הרוח, דמיון
אני כל כך אוהבת את הכתיבה הציורית שלך
אפשר ממש לחוש אותה
תודה לך
:-)
אה.... פסטורליה....
יופי של כתיבה עוידד!!
נפעמת מכתיבתך עודדי