"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
מלאכתם של צדיקים (ושקרנים) נעשית על ידי אחרים
בתור הימנעותית כרונית אני מצפה הרבה פעמים שדברים יסתדרו מעצמם בלי שאצטרך לנקוף אצבע, בעיקר עם האצבע צריכה ללכת במקומי ולטלפן למישהו – פעולה ששנואה על האצבע שלי במיוחד. למרבה הפלא, 80 אחוז מהדברים אכן מסתדרים מעצמם ולכן הגעתי כבר למסקנה שאני צדקת. במשפחה שלי אני ידועה כמי שלא משקרת. ואכן, לרוב שקרים מלחיצים אותי עד כדי כך שאני נמנעת מהם. אבל אתמול בלי הכנה מוקדמת יצא לי לשקר (אם כי במשפחה שלי יגידו שזה לא נחשב, כי בסך הכול לא אמרתי את האמת). לפני כשנתיים עברה שכנה שגרה מעליי בדירה הקודמת דירה לפתח תקווה ומסרה לי מפתח לדואר שלה. מאז כל כמה שבועות, כשהיא מגיעה לירושלים, היא באה לקחת ממני את הדואר שהצטבר. כשעברתי דירה (לבית אחר באותו הרחוב) אבד לי המפתח אבל לא אמרתי לה והמשכתי להוציא את הדואר בשליפות, בלי לפתוח את התיבה. אתמול היא התקשרה אליי ואמרה שכיוון שכמעט שכבר אין דואר היא משחררת אותי מתפקידי אך מבקשת שאפתח לה את התיבה ואכניס לשם את המפתח. לא הייתי מסוגלת לומר לה שהמפתח אבד ואמרתי לה בקול בוטח: "בסדר, מחר אשים לך אותו". כל הלילה הייתי טרודה איך אסדר את העניין: לשאול בחנות המפתחות אם יש איזה מסטר למפתחות דואר? להזמין פורץ ולהחליף את המנעול? להתוודות בפניה שאני לא מוצאת את המפתח? בבוקר כתבתי פתק וידוי אבל ליתר ביטחון פתחתי קופסת קרטון אדומה וקטנה שרוב תכולתה מהדקים ו-2 מפתחות. לקחתי את המפתח הקטן יותר ואת הפתק שהכנתי ופניתי באומץ לעבר הבית שבו הייתה דירתי הקודמת. המפתח פתח את התיבה בלי כל בעיה. יוצא שגם כשאני משקרת אני צדקת? |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
סיפור נפלא, כותבת נהדר !
אולי כי את לא נותנת להם מספיק זמן לקרות. דוגמה: חברה שחוזרת מחו"ל ביקשה ממני לדבר עם מוחמד הקבלן המקסים ששיפץ לי את הדירה ולבקש הצעת מחיר. אחרי שראה את הדירה היה צריך לחזור אליי עם הצעת המחיר ולא חזר שבוע וחצי. כל יום אמרתי לעצמי "צריך להתקשר למוחמד לשאול מה קורה" והאצבעות לא רצו לעשות את זה. אתמול בערב הוא התקשר בעצמו. בקיצור, הלקח הוא שצריך לתת לדברים הזדמנות להתרחש ולא ללחוץ עליהם.
אני סתם מקנאה... למה אצלי לא קורים דברים כאלה?
תודה. איזה צבע יש לסוס כוכב הזה? הוא מדבר?
נפלא, פשוט נפלא. צחקתי מאד.
אגב, סיפרתי לך כבר שבתסריט שלי יש סוס (כמו בתמונה שלך) שקוראים אותו צ'ילאג?
בסופו של דבר זה כולו מפתח של דואר, אבל כן, התחושה שזה לא שלי היא המבאסת.
מכיר את התחושה כשמשהו חשוב הולך לאיבוד
וכשזה לא שלי-פי כמה....
טוב שזה נגמר כך
לא רוצה לחשוב על זה אפילו.
וואו, אילו חיבוטי נפש!
מעניין מה איך היתה העלילה מתפתחת לולי היית מוצאת מפתח שפותח....
יש ויש. תודה.
תודה שרל'ה. אני רוצה ללמוד ממך את התמצות.
אם כך את גם צדקת. תודה.
דוקטורה
הסיפור מעולה
וכל כך ברור
ללמוד ממך.
כמה מוכר ... חחח לפעמים זה באמת משעשע .. רק לפעמים
שבת שלום
עד כמה שאני זוכרת בלוני גז הם באמת נושא כאוב שבמשך שנים לא נכנס בתוך ה-80%. אבל... בשנים האחרונות יש לי גז מרכזי וזה מגיע מעצמו.
כפי הנראה את באמת צדקת אם 80% מהדברים מסתדרים לך מעצמם. אצלי שום דבר לא מסתדר מעצמו, אבל הרבה מאוד דברים מצליחים להתקלקל מעצמם. כדי שהדברים יסתדרו אני צריכ להתאמץ.
לדוגמא, בלון הגז שלי נגמר לאחרונה ואני לא מצליחה לזכור, בימי עבודה, להתקשר ולהזמין בלון חדש. אמנם לא בדקתי, אבל יש לי הרגשה שבלון חדש לא הגיע מעצמו אף על פי שעבר לפחות חודש...
אולי תתפללי בשבילי, זה עשוי לעזור...
מקובע כבר, אבוד. תודה.